המטה המבצעי החדש של זרוע הים נחשף לראשונה

שינוי תפיסת הלחימה, יכולת ליצור תוכנית מבצעית מהירה בזמן מינימלי ושיתוף פעולה הדוק מאי פעם עם היחידות השונות בצה"ל. הכירו את השינויים במטה המבצעי - המוח והלב הפועם של זרוע הים

27.11.17
מיכאל אוריה, מערכת את"צ

זה כבר עשורים רבים בהם המקום בו נבנות התוכניות האופרטיביות של זרוע הים וממנו מנוהלת הלחימה בזמן חירום - הלא הוא המטה המבצעי - עמד על תילו מבלי להשתנות כלל.

אך בשנים האחרונות, כמות המשימות שרק הלכה וגדלה, האתגרים החדשים שנוצרו בעקבות השתנות האויב והטכנולוגיה החדישה בצבא, ובעיקר הצורך העולה בשיתוף פעולה עם יחידות השדה והאוויר - הובילו את המטה המבצעי למהפך של ממש,  או "לידה מחדש בסדרי גודל שהזרוע לא ידעה כמותה בעבר", כפי שמכנה את השינוי ראש ענף "מבצעי ים והשתתפות", סא"ל גיא.

"אני חושב שההבנה לצורך במטה חדש התחילה קצת אחרי מבצע צוק איתן", מספר סא"ל גיא בריאיון מיוחד. "במהלך המערכה הזאת, נפל האסימון שזרוע הים יכולה להיות פי כמה וכמה יותר רלוונטית ומשפיעה בשדה הקרב. אך בשביל להגיע ליעד הנ"ל, לא מספיקים רק כלים חדשים, אמצעי לחימה מתוחכמים וטכנולוגיה מתקדמת", מצהיר סא"ל גיא, "אלא גם שדרוג המקום שמגדיר את משימות הזרוע, שהפך בחלוף השנים למיושן ולא מתאים לאתגרי התקופה הנוכחית, ובטח לא לצרכי העתיד".

על המטה המבצעי החדש להיות מוכוון לצרכי המערכה הכוללת של צה"ל, בים באוויר וביבשה, ולא רק ללחימה הימית של הזרוע. זאת בשל העובדה שהכלים והאמצעים שעומדים לרשות זרוע הים כיום, הם בעלי יכולות משמעותיות שביכולתם לסייע למאמץ המלחמתי בכל מתאר שטח, ולהשפיע על המערכה עד לכדי השגת הכרעה נגד הארגונים השונים איתם הצבא נדרש כיום להתמודד.

"המלחמות הימיות בין כלי השיט שהזרוע השתתפה בהן בעבר - אינן עוד", הוא מציין וממהר להסביר את פערי התקופה: "אם אנחנו חוזרים לעבר, אז נגלה שבששת הימים זרוע הים לא נחלה הצלחה במבצעיה, ובכל זאת מדובר היה בניצחון הצבאי הגדול ביותר של מדינת ישראל. ולצד זאת, במלחמת יום הכיפורים כוחות האוויר והיבשה שילמו מחיר כבד, בעוד זרוע הים הכריעה את האויב באופן מוחלט. הדוגמאות הללו ממחישות שלא משנה האם הזרוע ניצחה את המלחמה בזירה הימית, אלא מה הייתה התוצאה במערכה כולה, ועל ההבנה הזאת מושתת המטה המבצעי החדש".

"כלי עוצמתי ומכריע במערכה הבאה"

אחד המהלכים המרכזיים בהקמת המטה המבצעי החדש שבקריה, הוא החלוקה החדשה של הענפים הפעילים. ענף התכנון הישן, שהיה אחראי לבניית התוכניות לשגרה ולחירום, יפוצל לשלושה ענפים שונים: ענף ''מיוחדים'' - האחראי על המבצעים המיוחדים של הזרוע ושיתוף פעולה עם יחידות מיוחדות חיצוניות, ענף ''מבצעי ים'' - שמתעסק בכל פעולות השגרה והחירום שנדרשים כוחות הזרוע לבצע, וענף ''השתתפות'' - שעתיד להוות הגוף המתווך בין כלל הזירות והפיקודים של צה"ל לזרוע הים. 

"במטה הישן היה פיצול בין תכנון לשגרה ותכנון לחירום", מסביר סא"ל גיא. "במטרה לייעל את ניהול הזרוע ולאפשר לה את המעבר משגרה ללחימה, הבנו ששגרה צריכה להיגזר ממה שעתיד להתרחש בזמן חירום, ולכן אסור שיהיה קיים פער ופיצול בין השניים".

עוד הוא מציין כי אחד הכלים המשמעותיים שיסייעו לזרוע להבין את צרכי הזירות בהן היא תיאלץ לתמרן במערכות הבאות, הוא ענף ''השתתפות'' החדש, במסגרתו יאוישו הפיקודים השונים ע"י נציגי זרוע הים, שיהוו את החוליה המחברת בין מטה הפיקוד למטה הימי. כך יוכלו לתכלל את צרכי הלחימה ודרכי הכרעת האויב המתאימים לאותה הזירה.

"כשאתה מדבר על זרוע הים במלחמה - אתה מדבר על אש מסיבית מהים, תצפית מזוויות חדשות, מודיעין שובר שוויון, ליווי וחיפוי על כוחות מתמרנים, יכולות רפואה וחילוץ ובנוסף סיוע תקשורת ובקרה", מפרט סא"ל גיא. "הכישורים האלו יכולים להיות כלי עוצמתי ומכריע במערכה הבאה, ובזכות הנציג שלנו שיידע להעביר ולפרט אותם לבכירי הפיקוד עליו הוא אמון, נוכל לשפר את שיתוף הפעולה ולבנות מענה ייחודי וקטלני לכל אחת מהזירות".

חיים את המשימה

חידוש נוסף במטה המבצעי החדש הוא ''צוות הים'', אותו יזם מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט. מדובר בקבוצת תכנון המורכבת מאנשי מודיעין ומבצעים, דרך מומחי אמל"ח ולוגיסטיקה, ועד לנציגי חיל האוויר או יחידות השדה. התפקיד של הצוות הוא להיפגש אחת לתקופה ולדון באתגרים שניצבים בפני אותו ענף, במטרה לספק להם פתרונות. 

"הצוות מתכלל את כל האיומים, האתגרים והמשימות, בודק ובוחן דרכי פעולה אפשריות כשלבסוף הוא נדרש לסכם על דפוס פעולה מקובל שיביא למתן מענה הולם לכל אחד מהאתגרים", מסביר סא"ל גיא. "הם חיים את המשימה בשגרה, כך שנוצר מצב שבמקרה בו תפרוץ מלחמה, יש לך בכל ענף צוות בכיר שמכיר את האתגרים הצפויים בצורה המעמיקה ביותר והם ידעו לאפשר לך לתמרן בעת הסלמה בצורה הטובה ביותר".

"מעבר לזה, כולנו יודעים שבזמן אמת יש הרבה התרחשויות לא צפויות שקשה להיערך אליהן מראש", הוא מוסיף. "הצוות נועד לחשוב מראש על התרחישים הללו ולדעת לספק את הפתרונות עבורם בזמן אמת וכך לגשר על כל פער שייווצר במערכה".

"בעתיד הקרוב, נהיה מוכנים ונדע לתת את המענה המתאים והעוצמתי ביותר לכל האיומים"

מהלך משמעותי אחר שנגזר מהמטה המבצעי החדש, הוא ההתעצמות וההתרחבות האדירה של הזרוע הבאה לידי ביטוי בכוח האדם הגדל ואף בגופי הנדל"ן. "הזרוע הופכת לרלוונטית יותר ובעלת כמות משימות גדולה יותר, ולכן דרוש בניין כוח רחב וחזק הרבה יותר משהיה קיים בעבר", מבהיר סא"ל גיא.

"במטה המבצעי החדש", הוא מתאר, "במקום מוח אחד שיידרש לחשוב על תוכנית ייעודית או פתרון למשימה, ובמקום מדור אחד שיתכלל את כל המשימות של הזרוע, יהיו חמישה מוחות וחמישה מדורים שיידעו להתמודד עם מספר רב של אתגרים בו זמנית תוך מתן מענה מהיר וטוב הרבה יותר מבעבר".

את יכולות המטה במתכונתו החדשה בחנו לראשונה במהלך תרגיל הגיס הצפוני האחרון, והחידוש הוכיח את יעילותו בהצלחה: "נוכחנו לגלות שכל השינויים שרצינו לבצע, יושמו באופן מוחלט".

"מלבד העובדה שהתכנון מחולק בצורה טובה יותר בין המדורים והענפים ולא נוצר לחץ אדיר כמו בעבר, גם התכנון עצמו הפך למעמיק, איכותי ומהיר יותר", מוסיף ראש הענף ומדגים: "במהלך התרגיל, פיקוד הצפון ניסה להתקיל אותנו בתרחיש חירום ואנחנו נדרשנו לייצר תוכנית חדשה מאפס. בתוך זמן קצר הפקנו תוצר שבמטה הישן לא היה מופק אפילו בתום תקופה ארוכה".

"היכולת של המטה החדש להתאים את עצמו במהירות ויעילות למתרחש בשטח, היא שתאפשר לזרוע להפתיע ולהכריע את האויב", מדגיש סא"ל גיא. "ההבנה העיקרית מהתרג"ס היא גודל ההשפעה של זרוע הים על זמן הלחימה ויכולת ההכרעה של צה"ל כולו, כבר מהמערכה הבאה. לכן, הרמה שהצבנו בתרגיל העלתה את הציפיות מאיתנו בנוגע להיותנו זרוע משפיעה ושוברת שוויון".

על אף ההצלחה והסיפוק מהמטה המבצעי במתכונתו החדשה לנוכח תוצריו בתרגיל הגיס, סא"ל גיא מדגיש כי תהליך הבנייה עדיין לא תם וישנה עוד כברת דרך לעשות. "אך בעתיד הקרוב, ואפילו כבר בחודשים הבאים", הוא מסכם, "נגיע לנקודת זמן בה נוכל לומר שאם תפרוץ מלחמה מחר - אנחנו נהיה מוכנים ונדע לתת את המענה המתאים והעוצמתי ביותר לכל האיומים".