חזרה

פקודת יום של רא"ל צבי (צ'רה) צור

י"ג בטבת תשכ"א, 01/01/1961

חיילי צבא-הגנה לישראל ומפקדיו!

האויב אשר סביבנו קולט נשק רב וחדיש. יחידותיו עוברות ארגון מחדש וכוחותיו מתנכלים לתלמים אשר בספר ולמפרצים אשר בחופי הארץ. מנהיגיו רוקמים תקוות נקם ואמונה ב"סיבוב מכריע".

בגיבוש כוחנו נמנע מלחמה והיה ותהיה, נכריע אנחנו – את מהלכה.

ראשית כוחנו – בחיילי צה"ל ומפקדיו. בחייל אשר במוצב הספר, בשריונאי ובטייס, בצנחן ובמלח, בטוראי ובחוגר בבסיסי ההדרכה, באנשי הסדנה והתחזוקה, בסגל המפקדים – בכושרם, ברוחם ובאומץ ליבם.

נשקה של המדינה הופקד בידינו, מתוך ידיעה ודאית שהלוחם הישראלי יידע לטפחו, לדורכו ולהפעילו בעוצמה מלאה, כשהתושיה, המסירות, הענווה והעוז יפצו את החסר בכמות.

כוחו של הלוחם הישראלי ורוחו – ערובה לניצחון.

אני רואה את צה"ל על יחידותיו הסדירות, אנשי המילואים ותושבי הספר – משפחה אחת, מלוכדת בשירותה את העם ויונקת ליכודה מרוח איתנה ואחוות לוחמים.

צבא-הגנה לישראל, אינו אלא ישראל כולה, הערוכה צבאית להגנתה. נשמור, איפוא, בקנאות על אהבת העם לעוז נשקו, לטוהר מדיו ולרוממות רוח הקרב.

דברים אלה – ראיית המצב כהלכתו, אמונה בלוחם צה"ל ורוחו, ליכודנו למשפחה אחת, אהבת העם לצבאו – יסייעו לי במילוי תפקידי, כפי שעמדו לקודמי בתפקיד רב אחריות זה.

צה"ל נפרד מראש המטה הכללי שלו, רב-אלוף חיים לסקוב. רב-אלוף לסקוב שירת בצה"ל כמחנך, כמאמן, כמארגן וכמפקד. בתפקידיו אלה – בכל שלביהם – גילה חריצות ללא גבול בימות שלום ואומץ לב בשעות קרב. ובכך הטביע – משך עשרות בשנים – חותם של לוחם ומפקד במערכות צה"ל.

הערכת צה"ל והוקרתו תלווינה אותו באשר יפנה.