כשאתם בחופשת החגים בים סוף - אלה האנשים ששומרים עליכם

תחת השמש החמה וליד הים הכחול, נמצאת אחת הערים האהובות בארץ - אילת. ובמיוחד בתקופה זו של השנה, העיר מתמלאת בנופשים הבאים לבלות בחג. אז במקביל שהם משחקים עם הילדים בבריכה, משתזפים בחוף או עסוקים בקניות ללא מע"מ, יש את אלו ש'מבלים' את הימים והלילות שלהם גם ברחבי ים סוף, רק בצורה קצת אחרת.

ברוכים הבאים לזירת ים סוף

מפרץ אילת הוא אחד המקומות הייחודיים בישראל, מדובר ברצועת ים יחסית צרה, במרחק קצר (מאוד) מחופי המדינות השכנות, ומחייבת את הכוחות לצלוח להגיב במהירות ולהישאר בערנות בכל מצב.

"כאן, זמן התארגנות היציאה לים הוא אפסי", מציג סמ"ר י', מפק"צ בצרעה 212 של סנפיר, "כלי שיט זר שחוצה את הגבול יכול להגיע תוך זמן קצר מאוד לחוף הישראלי - לכן אנחנו תמיד מוכנים בשניות ספורות. בגלל שהחופים קרובים כל כך, המיקוד שלנו הוא לא רק על ספינות מלחמה, מספיק סירה, אופנוע ים, או אפילו מישהו שישחה או יצלול לכיווננו, וזה ידליק לנו נורה אדומה".

אכן תמיד צריך להישאר עם אצבע על הדופק, וסמ"ר י' מבטיח לא לתת למראה עין 'שקט' לתעתע אותם: "צריך להבין מה החשיבות של שמירה על גזרת שלום, גם כשבגזרות האחרות יש מלחמה. מבחינתנו, כל יום, כל התראה, יכול להיות אירוע חריג".

סנפיר - הלוחמים והלוחמות 

בגזרה הזו, נמצאת פלגה 915, האחראית על ביטחון שוטף ופועלת לסיכול טרור, שתחתיה, סיירת ספינות בט"ש וצוותים מיחידת סנפיר. "השגרה של הצוות עמוסה, אנחנו בודקים כל סוחרת שנכנסת למפרץ, ויוצאים לים כמה וכמה פעמים ביום באופן שגרתי", הוא מפרט, "המטרה שלהם היא בעיקר להראות נוכחות, להראות שלא משנה מה המצב הביטחוני יש מי ששומר על הגזרה, ואנחנו מקפידים שלאורך הגבול יראו שאנחנו כאן".

כל לוחם סנפיר מבצע הכשרת שני כוכבי צלילה והם מבצעים באופן שוטף בדיקות לכלי שיט ומשימות תחזוקה ובטיחות מתחת למים. 

ולמה דווקא סנפיר אתם שואלים? כי הם מפעילים את ה'צרעה' - כלי שיט מהיר, קטן, שנועד לפעול כשזמן התגובה הוא קריטי, בדיוק כמו בזירת ים סוף. "זו סירה שיודעת לתמרן מאוד טוב בים, והיא מגיעה באמת בזמן אפסי לאן שנצטרך", מסביר סמ"ר י', "יש עליה יכולות לחימה מרשימות מאוד ביחס לגודל הקטן שלה, והיא יודעת להתמודד עם איומים ולסכל מחבלים במידת הצורך".

"בצוות שלנו אף אחד לא אוכל לבד"

אני מסתובבת ברחבי הרציף, עוברת ליד הצרעה, והם כולם שם, יחד. לא משנה מה השעה או כמה משימות יש על הראש, הם נמצאים שם, בשבתות, בחגים ובלילות, וכך הצרעה הופכת לבית שני, והצוות למשפחה.

"אני הכי אוהב בשירות את האנשים", הוא משתף בחיוך, "אין פה אחד שאני לא מכיר, ויש ממש משפחתיות בין היחידות. בצוות שלנו אין דבר כזה שמישהו אוכל לבד. תמיד חייב להיות מישהו בסירה שנשאר בכוננות ומאזין, אז לדוגמה, בארוחות שישי או חג, אנחנו מושכים אוכל מהחד"א, מביאים אותו לצרעה ויושבים כולם לאכול יחד מהחמגשיות".

אז בזמן שאתם אורזים בגד ים, סוגרים מלון ומחפשים את החוף המושלם, תדעו שסמ"ר י' והצוות שלו כבר שם, והם דרוכים. "אנחנו לעולם לא מתפשרים על כוננות", הוא מדגיש ומוסיף לאחל לצוות, "שנמשיך להנות ולהתגבש, ושנעמוד בכל משימה שתקרא בדרכנו - חג שמח!".