אסופת מחקרים ומאמרי דעה בתחום החדשנות הביטחונית

הנוסחה להצלחת היזם - למאמר המלא

ארגונים כמו צה"ל, המתאפיינים במערכת ניהולית הירארכית-בירוקרטית, עשויים למצוא עצמם קצרי סבלנות לחופש יזמי פנים ארגוני הטומן בחובו אי-וודאויות ועלויות שקועות. יזמות פנים ארגונית משולה לאמנות, המקבלים את הזכות לאחוז במברשת היצירה נהנים מאמון המערכת, ומהשקעה לא מבוטלת של זמן, קשב ומשאבים ארגוניים. עם זאת, לא כל האוחז במברשת היצירה יצליח לסיים תהליך שלם המתחיל מרעיון, ימשיך לשלב המיזם ולבסוף יסתיים בהסדרה פרוייקטאלית של תהליך בניין כח מוסדר ומנוהל. ובכן, מה יכולים ארגונים כמו צה"ל, לעשות על מנת לטפח את שריר היזמות הפנים ארגונית, לאתר את היזמים המבטיחים ביותר, ואף למקסם את הפוטנציאל היזמי הגלום בהם?

הקתדרלה הבזאר ובניין הכח המהיר בצה"ל - למאמר המלא 

מדוע עדיין כל כך קשה לסגל דפוסים ו DNA של חדשנות ארגונית? מדוע תאגידי ענק בכל זאת לא מצליחים להשתנות, וחורצים את דינם לכשלון? ומה אנחנו כגוף צבאי בעל מורשת מפוארת, כישרונות יוצאי דופן ואומץ ניהולי, חייבים לאמץ בכדי להבטיח עליונות ורלבנטיות? האלוף ערן ניב ורס"ן ד"ר דוד אלקחר מציעים גישה יישומית ליצירת חיבור נכון בין תהליכי החדשנות הפתוחה בארגון (המכונים במאמר 'בזאר') לבין תהליכי בניין הכח המסורתיים שלו (המכונים במאמר 'קתדרלה'). יצירת אפיקי מעבריות משלב המיזם לשלב הפרוייקט הסדור, עשויים למצות את הפוטנציאל הגלום בתהליכי החדשנות הפתוחה, לקידום והאצת תהליכי בניין כח סדורים בתוך הארגון. 

חדשנות צבאית - גזירת גורל או תכנית עבודה? - למאמר המלא 

קשה להטמיע חדשנות בארגונים, קל וחומר בארגונים צבאיים בירוקרטיים. מהפכה של חדשנות דורשת הרבה יותר מאשר טכנולוגיה חדשנית, וכדי לעודד חדשנות יש להגדיר עקרונות ותהליכי עבודה סדורים. לימוד של ההיסטוריה והמחקר בתחום יאפשר לארגון צבאי להוביל תהליכי חדשנות באופן מודע ומתוכנן. סא"ל דב רז מציע הגדרה שיטתית לתשעה תהליכים או תופעות ארגוניות אשר מובילים לחדשנות בארגון הצבאי. 

"נקמת המשמרים או אשליית החדשנות?" למאמר המלא

בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה?

"שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח" למאמר המלא

תא"ל במיל' ד"ר מאיר פינקל מציג את רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.

"אוקיאנוס של חדשנות" למאמר המלא

במאמר זה, דנים תא"ל מוטי ברוך ותא"ל ערן באופן שבו תיאוריית החדשנות המשבשת יכולה לסייע לבניין הכח הצה"לי. "חדשנות ערך כמעט שלא נובעת מרעיון שצץ באופן מקרי. היא כרוכה במאמץ שיטתי ומודע של הארגון להבין את הסביבה הדינמית שבה הוא פועל, לפתח מודעוּת בנוגע לאסטרטגיה העסקית הנוכחית שלו, להבין מתי ומדוע הוא מתחרה ב“אוקיינוס אדום“ ולפתח במודע ובשיטתיות אסטרטגיות חדשניות אחרות". לטענת הכותבים, ארגונים חדשים שנתפסים חיצוניים להוויה הארגונית, ובפרט חיצוניים לגופי התכנון במטה הכללי, לזרועות ולמשרד הביטחון, עלולים לעורר התנגדות. לפיכך, נדרשת דרך חדשה, מסורבלת פחות, להכניס אותם למערכת.

"מרוץ החידוש – נקודת האיזון" למאמר המלא

תא"ל גיא פאגלין בוחן את התמורות שחלו במערכת החדשנות הביטחונית של ישראל על מנת למצוא את נקודת האיזון המתאימה בפיתוח אמצעי לחימה בין פיתוח עצמי לרכש טכנולוגיות מסחריות והתאמתן לדרישות המבצעיות. מניתוח המגמות בשוק עולה כי חל שינוי בקשר בין עולם הפיתוח הצבאי לבין השוק האזרחי. אם בעבר המערכת הצבאית הובילה את הפיתוח הרי שכיום מנוע החדשנות המשמעותי נמצא בשוק האזרחי. במחקרו מראה פאגלין את היחס הדיאלקטי המורכב מזרימה דו-כיוונית והשפעה הדדית של גופים הנמצאים בה בעת בתחרות.

"לעולם אל תבזבזו משבר טוב" למאמר המלא

סא"ל מיכל פרנקל, סא"ל ד"ר אריאל פורר, רס"ן טל אטלס ורס"ן איתי קטקו דנים בשאלה "מה למדנו על חדשנות יישומית בצה"ל בזמן משבר הקורונה?" במאמר טוענים הכותבים כי משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים.

"חדשנות צבאית בצה"ל: מה השתבש?" למאמר המלא

סא"ל במיל' דן שיאון דן בשאלה - מדוע היו לצה"ל הישגים מאכזבים בכל העימותים הצבאיים מאז מלחמת יום הכיפורים על אף שנהנה מיתרון טכנולוגי מובהק? את התשובה לשאלה הזאת, טוען המחבר, יש לחפש בכישלונו לנהל תהליכי חדשנות מאוזנים ולהתאים באופן שוטף את תפיסת ההפעלה שלו למציאות המשתנה.

"חדשנות וחשיבה יצירתית במטה המבצעי של צה"ל" למאמר המלא

סא"ל כ' דן בשאלה - כיצד נכון לרתום את החדשנות והחשיבה היצירתית של המטה המבצעי במב"ם (המערכה שבין המלחמות) לכלל עבודת המטה המבצעי של צה"ל. לטענת המחבר המטה המבצעי מצליח באופן מרשים להפגין חדשנות ויצירתיות במב"ם, אך מתקשה לבטא חדשנות וחשיבה יצירתית בעשייה בעיתות שגרה ובעיתות חירום. לתופעה כמה סיבות ויש לה השפעה מבצעית ברורה - פגיעה באפקטיביות המבצעית וביכולת של המטה המבצעי לגבש תוכניות שיובילו להכרעה וניצחון במלחמה. "מטה מבצעי שאינו מקדש את ערכי החשיבה היצירתית והחדשנות כבסיס לעשייה - לא יצליח להתמודד כראוי עם האתגרים המבצעיים שיעמדו בפניו".