בפעם הבאה שתעלו פוסט מ'על האש' במדים - תחשבו טוב מי עוד צופה בו
בעולם שבו כולנו יוצרי תוכן, כל חשבון של חייל הוא מקור מודיעיני עבור חמאס, חיזבאללה ואיראן. אז איך סטורי אחד פשוט מארוחת חג בשטח או טיקטוק של צוות על מדים בגבול לבנון, מצטרף לשורה של מידע שנאסף על ידי ארגוני הטרור? ומה תוכלו לעשות כדי להימנע מכך?
28.04.26
0
אילוסטרציה
הן נראות כמו סיטואציות שנתקלים בהן לא פעם ברשת: פוסט שמתעד 'על האש' שפרגנו לגדוד שפועל בלבנון או תמונה פשוטה של חייל על מדים בשטח. אבל מאחורי הקלעים, חיזבאללה וארגוני הטרור מייצרים מפה של כוחותינו, ומנצלים אותה על מנת להבין את פעולות הצבא, ולהרכיב הערכה מודיעינית רחבה יותר.
אילוסטרציה
איך זה קורה? תחילה, מחפש האויב, את המשתמשים הציבוריים בקרב חיילי הסדיר הקבע והמילואים. אבל גם אם זה אינו נכלל ברשימת העוקבים של אותו חייל - אם העמוד שלו פתוח, הוא חשוף במידה משמעותית.
דוגמה נוספת לדלף מסוג זה, היא אזרחים ישראלים שלפני כניסת כוח לפעולה, יגיעו לשטחי הכינוס ויביאו אוכל וכיבוד לחיילים. לעיתים, זה מלווה בפוסט בפייסבוק, למשל, בו החיילים חשופי פנים, וניתן לראוץ את דגל היחידה ברקע - וכך מחווה אדיבה עלולה להפוך ברגע לכלי עוין.
"בגדול, הם האזרחים הכי מדהימים שיש", מבהירה קצינה במערך ביטחון המידע, "אבל גם אם הם מעלים רק תמונה של כריכים וחיילים ברקע - הם חושפים את עצם הפעילות של הכוחות, מיקום וסד"כ, וזה מסוכן מאוד".
"אומנם סטורי בודד נראה לכם לא מזיק", היא מציינת, "אבל כשחייל אחד מעלה משהו כזה, ואז עוד חיילת מפרסמת משהו אצלה וכו', נוצר מצרף של פיסות מידע שמתחברות יחד - ומסייעות לאויב להבין את מצב הכוחות הכללי".
תופעה קצת פחות נפוצה, אבל קיימת, היא קבוצות טלגרם בהן מתפרסמים נתונים מסווגים ע"י חיילים בזמן אמת. אותם משרתי צה"ל בעלי גישה למידע מדליפים אותו לא בזדון - אלא בשביל להוות קבוצת עדכונים מהירה. לרוב המידע המודלף אינו עבר דרך ביטחון מידע או אישור של צנזורה, וכך הוא מסייע למודיעין האויב, ומהווה נזק לצה"ל.
"ארגוני הטרור מחפשים את המידע שלהם ברשתות החברתיות", מסבירה הקצינה, "ההסתמכות על 'אוסינט וובינט', כלומר מקורות גלויים באינטרנט וברשתות - רק מתעצמת".
מכיוון שאותה אינפורמציה אינה דורשת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, היא נחשבת 'זולה' באופן משמעותי מאחרות. וכך נוצר מצב בו מרחב הסושיאל הישראלי זמין מתמיד לאויב, ואף יכול לשרת אותו.
כדי לגלות נתונים מודיעיניים, בעל החשבון אפילו לא חייב לשתף מיקום בסרטונים ובתמונות - כי בעזרת טכניקה די בסיסית, בשם 'גיאולוקציה', ניתן לאתר את המיקום המדויק בו צולמו, ותמונה 'תמימה' העולה ע"י חייל בשטח - הופכת לכלי בידי האויב.
רק ש'גיאולוקציה' לא מופעלת רק על סרטון או תמונה בודדת - אלא לכלל התוכן הדיגיטלי שחיילים מעלים לרשתות, ומייצרת מפעל של כריית מידע, דרך הצלבת נתונים שנעשית תוך שניות בלבד.
"פעילי הטרור לא צריכים להיות גאונים גדולים: באמצעות הידע שהאויב משיג ממערכות ניטור ו-AI, יש לו את היכולת להבין בדיוק אילו כוחות צולמו", היא מפרטת, "מדובר בסכנה של חשיפת הסד"כ בשטח".
אבל איך נשמרים מפני כל הסכנות האלו? הקצינה מצביעה על מספר כללים שחשוב להקפיד עליהם: "להגדיר פרופילים סגורים, להכיר מי נמצא ברשימת העוקבים ולהפעיל אימות דו שלבי בהתחברות לחשבון. בנוסף לכך, יש להימנע מפרסום תמונות ציבוריות על מדים, מתיעוד מיקומים בזמן אמת, ומשיתוף מידע צבאי".
אילוסטרציה
"בנוסף, צריך לשים לב לא לחשוף, בדרך ישירה או עקיפה, זמן ואופי פעילות מבצעית, היקף כמותי, מספרי יחידות, מיקומי כוח וכדומה".
בעידן בו שיתוף המידע הפך כמעט לדרך חיים - הרשת הופכת לזירה מודיעינית משמעותית מאי פעם: בה ארגוני טרור יכולים לארוב מאחורי כל פרופיל, ולהשתמש בכל פיסת תוכן שעלתה לאינטרנט. לכן, ממש כמו בכל זירת קרב - יש להיזהר, ולשמור על הנחיות הב"ם.
