מפקד הגדס"ר הבדואי בראיון מיוחד לרגל 40 שנה ליחידה

את הימים האחרונים בגדוד הסיור הבדואי (585), ניתן להגדיר כתקופה לא פשוטה. אחרי כמעט 3 שנים של מלחמה, בה פעלו הלוחמים ללא הפסקה בגזרה הדרומית (אותה הם מכירים כמו את כף ידם), העומס המבצעי מורגש היטב. ובמקביל, עכשיו בציון 40 שנה לגדס"ר, הגבורה וההישגים שלו בולטים יותר מתמיד.

"כשנכנסתי לפני כ-7 חודשים לתפקיד, ראיתי מבפנים גדוד ייחודי, בעל פסיפס אנושי שאין בשום מקום", משתף בגאווה המג"ד, סא"ל ש', "בדואים, ערבים נוצרים ומוסלמים, מפקדים מכל הרקעים - הרכב מרשים שעובד טוב יחד". 

את מרבית השירות הצבאי שלו, עבר סא"ל ש' בגבעתי - המוכשרים כתף אל כתף עם לוחמי הגדס"ר. לכן, היחידה מעולם לא הייתה לו זרה, אפילו שההיכרות עם אופי היחידה העמיקה משמעותית רק בכניסה לתפקיד. "המנטליות כאן משימתית מאוד", הוא נזכר ברושם הראשוני: "תן להם פקודה, תצביע על מבנה, על ציר או על הר - והם יכבשו אותו ללא קושי ובלי תלונות. זה מדהים, אבל משפיע גם בהיבט השחיקה. יש כאן לוחמים שעל מדים מ-7 באוקטובר, ועלינו למצוא דרך לאזן את העומס".

כאמור, לאורך המלחמה, הגדוד לא הפסיק לפעול בזירה הדרומית: מטיהור העוטף ממחבלים, דרך תמרון קרקעי בעומק הרצועה, ועד משימת ההגנה העכשווית בגזרת כרם שלום. "זו יחידה קטנה, בת פחות מ-150 איש. כדי לבצע איזונים ביניהם ולסייע, ערכנו ימי עיבוד נפשי עם קב"נים לאחר לחימה, עשינו סדר בכל היציאות הביתה, וגם דאגנו להעלות את גאוות היחידה עם שמות וסיסמאות לכל פלוגה בגדוד - והיום יש לכל אחת מאפיין ורוח משלה". 

לצד זה, המג"ד לא מקל ראש בהתייחסות לתקריות החמורות שאירעו בגדוד בחודשים האחרונים. "לצערי, בתוך כל המארג המדהים הזה, קרו הברחות וגניבות שאי אפשר להתעלם מהן, והאחראיים לכך מטופלים", הוא מדגיש, "אלה אירועים חמורים - אבל הרוב המוחלט מורכב מהטובים שבטובים".

כחלק מההתמודדות המתוארת, בוצעו לאחרונה גם מיפוי צרכים וכינון ערכים מחדש: "כשהיחידה הוקמה, אחת המטרות המרכזיות שלה הייתה שילוב האוכלוסייה הבדואית בצה"ל, וכנגזרת מכך, בחברה הישראלית בכלל. החלטנו לשים על זה דגש מחדש - להרחיב ולשפר את גיוס הצעירים הבדואים לגדס"ר".

את המהלך הזה הוא מכנה 'שער הכניסה'. "על צעירים מהמגזר הבדואי, שלרוב נחשפים לצבא בגיל 18 לכל המוקדם, צריך להשפיע הרבה לפני הגיוס כדי שהתהליך יהיה איכותי ואפקטיבי", סא"ל ש' מסביר, "לכן נכנסנו לבתי הספר, בשיתוף פעולה עם מספר רשתות חינוכיות - וערכנו כנסי חשיפה ליחידה, וגם למכינה הקדם צבאית שהקמנו".

ואכן, כמהלך משלים נפתחה לפני יותר מחודש מכינה ראשונה מסוגה, ייעודית ל-585: אורכה חודש וחצי, ומתחנכים בה כ-60 חניכים מהדרום ומהצפון, שעוברים תכני העצמה אישית, כושר קרבי, וכמובן - שיעורי עברית. 

"בגדוד, מקפידים לדבר רוב הזמן אך ורק בעברית", מצהיר המג"ד. "זה תהליך שמתחיל עוד לפני הגיוס, אבל נמשך לאורך כל השירות הסדיר: אנחנו מדברים על זה הרבה, שככל שישברו את השיניים עכשיו, השפה תשתפר לכל החיים. חלקם מיישמים ומשתפרים פלאים - בשירות אחד קופצים ב-4 רמות".

היכולת הזו היא צעד משמעותי אל עבר 'שער היציאה' שהמג"ד מנסה לייצר: "לפני כחודשיים, קיימנו כנס משתחררים ייעודי ראשון לגדוד. הלוחמים שלנו הוכיחו במשך כמעט שלוש שנים שרידות מסגרתית יוצאת דופן, בשמש, בחום, ובשנים הכי קשות שישראל ידעה. אמרתי למעסיקים שהגיעו לכנס - 'אלה האנשים שאתם רוצים אצלכם, תסמכו עליי'".

הודות לכל אלה, במחזור הגיוס האחרון לגדס"ר התייצבו כ-50 לוחמים בדואים - פי שניים מהממוצע בעשור האחרון. ועם השלמת המכינה הנ"ל, צפויים להתגייס בקרוב יותר מ-75, מתוכם 60 חניכים שעברו בה. "במקור, הגדוד הוקם לפני 40 שנה כיחידה - מה שאומר סד"כ מצומצם יותר. היום, בעקבות המציאות הביטחונית המורכבת, ברור לנו שהמסגרת הזו ממלאת משימה של גדוד. לכן, מבחינתי, אין חשוב מלהרחיב את הסד"כ שלנו עם לוחמים מובחרים".

העצרת השבוע היא אומנם בסימן מבט אל העבר - לקרבות המלחמה, לאימונים שבין הסבבים ולמורשת הגדודית, אבל בעיני המג"ד, הטקס הוא באותה המידה גם הזדמנות להסתכל קדימה. "היו לנו תקופות מורכבות, אבל אנחנו שמים דגש על המשמעת, ואני מאמין שהיום הגדוד נמצא בתקופת שיקום, חזרה למוטב והשתפרות מתמדת, מקצועית וערכית. זה גדוד קטן - אבל בולט. ואני רוצה שהוא יבלוט החוצה בעיקר בזכות הלוחמים המסורים שלו, שפועלים יום-יום עם מטרה אחת לנגד עיניהם: ביטחון מדינת ישראל".