נכנסנו ליום ברצועת עזה עם גדוד 53 אחרי חודשיים של תעסוקה מבצעית בצפון
לאחר חודשיים של פעילות בדרום לבנון, החליפו לוחמי 53 את הנוף ההררי בקו החוף הדרומי של רפיח. הצטרפנו לשריונרים בין שרידי תשתיות טרור ברצועה, וראינו מקרוב איך נראית שגרה מבצעית מול האויב, שכוללת הקמת מכשולים קרקעיים לצד חיסולים נמשכים של מחבלים ותוואי תת"ק: "השטח מספר את מה שקרה כאן, והנוכחות שלנו נועדה לוודא שזה לא יחזור שוב"
סמוך לקו החוף של רצועת עזה, בצידי הדרך של העיר רפיח, בין שרידי מבנים ששימשו תשתיות טרור - אני נפגש עם חבורת שריונרים מגדוד 53, תחת צק"ח צנחנים. הם היו שם גם אז, לפני קצת יותר משנתיים, כשרק התבססה השליטה המבצעית במרחב. לאחרונה, הם חזרו עם הטנקים כדי להתמודד עם משימה מסוג אחר.
"גם כשהמרחב נראה שקט יחסית, הדריכות לא יורדת", מבהיר כבר בתחילת השיחה רס"ן ר', הסמג"ד, בזמן הנסיעה לעבר נקודת הפריסה של הכוחות. "המטרה העיקרית שלנו בתקופה האחרונה היא הגנה על האזור ועל התחום שמעבר לקו הצהוב, שכל תכליתו היא לראות שאף אויב לא מתקרב או מהווה איום. בכך שאנחנו ממוקמים ממש בין יישובי העוטף לרצועה, אנחנו יוצרים חומת הגנה וממשיכים כל העת בסיכול פעילויות טרור".

דבריו מתחברים באופן ישיר לפעילות השוטפת שאנחנו רואים כעת בעזה. רק בימים האחרונים חוסלו בין היתר מפקד המשטרה הימית של מחנות המרכז, מפקד מערך הצליפה בעיר עזה, מחבל נוח'בה בזרוע הצבאית של חמאס, מפקד בחטיבת חאן יונס בגא"פ, ומחבלים שפעלו כחלק מתשתית העברת כספים למימון פעולות טרור ברצועה. חלק מהמחבלים היו כאלו שהשתתפו בתכנון טבח ה-7.10 ואף חצו לשטח ישראל במהלכו.
ככל שאנחנו מתקדמים עם הרכב לכיוון המוצב, נחשפות בצידי הדרך תשתיות הרוסות ששימשו בעבר את ארגוני הטרור. "השטח מספר את מה שקרה כאן לאורך המלחמה", מתאר הסמג"ד, "והנוכחות שלנו במרחב נועדה לוודא שהדברים האלו לא יחזרו על עצמם שוב".

עם ההגעה לנקודה בה ממוקמים הכוחות, מספר לנו אחד הלוחמים על השגרה באזור, ואיך היא משתנה בכל בוקר מחדש: "יש ימים מאוד אינטנסיביים, עם הרבה משימות ובניה של שכבות הגנה. מצד שני גם כאלו שהם יותר שקטים. הכול תלוי במשימות שיורדות באותו זמן, ובאתגרים שיכולים לצוץ במרחב".

האתגרים אליהם הוא מתכוון נגזרים בחלקם מהנוכחות של צה"ל באזור - והאויב שמנסה ללמוד, לטמון מטענים או להקים עמדות צליפה: "זו אחת הסיבות שהמשמעת המבצעית כל כך חשובה, גם ברמת הפרט וגם ברמה הפלוגתית".

נוהל ה'כוננות עם שחר' התמידי של לוחמי הגדוד, מתחבר למגוון פעולות, שרבות מהן נעשות בשיתוף פעולה עם כוחות החי"ר באזור. "מדובר בסיורים רגליים במרחב האבטחה, מארבים, עבודות מבצעיות שמחזקות את ההגנה על המרחב ועוד", מרחיב מפקד הגדוד, סא"ל א', "כל אלו נועדו לייצר שליטה, ולשלול התפתחות של חוליות טרור בסביבה הזו, גם אם כעת הן לא נראות באופן גלוי".

חלק מזה כולל הקמת מכשולים קרקעיים לשימוש עתידי, המורכבים ממספר שכבות הגנה רגלית. תפקידם לעכב את האויב ולבלום את הגעתו לכוחותינו או לכל מטרה אחרת.
53 הגיעו לכאן אחרי חודשיים של תמרון בבינת ג'בייל שבדרום לבנון, זירה המרוחקת מכאן בהיבטים רבים מלבד הגיאוגרפיה. "במרחב הצפוני, פגשנו חיכוך גדול עם האויב, במרחב צפוף מאוד", הוא מתאר את הפעילות במסגרתה חיסלו עשרות מחבלי חיזבאללה, השמידו תשתיות והחרימו אמל"ח.

מיד עם סיום התעסוקה המבצעית ירד הגדוד בחזרה לגזרה הדרומית: "המעבר חד מאוד, בעיקר כשיש הרבה מאפיינים שונים בין שתי הגזרות, גם מבחינת האויב וגם בתוואי הקרקע. כאן, המצב הרבה יותר מתעתע. אבל השקט לא מסתיר את התוואים שממשיכים להיחשף או את הכוונות מאחוריהם".
עם המעבר דרומה, השריונרים של 53 נדרשו להסתגלות מהירה מבחינה מבצעית. אולם תחושת השליחות שלהם נותרה זהה, גם בתמרון וגם בתפיסת הקו. "אנחנו גאים להיות פה, לא היינו מעדיפים להיות בשום מקום אחר", חורץ הסמג"ד, "במיוחד כשאנחנו יודעים שמי שאנחנו מגנים עליהם בקו הראשון הם תושבי יישובי העוטף".