איך משמידים מנהרת טרור ב-4 שלבים? מתחת לאדמה עם המודיעין של יהל"ם

בתחילת ספטמבר, החריש את האוזניים פיצוץ תוואי המנהרות ברכס 'עלי טאהר'. אזור זה, שימש את חיזבאללה כמתחם פיקוד מרכזי, שנבנה, תוכנן וחומש על ידי משטר הטרור האיראני. בעוד מרבית הפרטים על הפעולה האסטרטגית יישארו בינתיים באפילה, עצרנו לשפוך קצת אור על  מה שאנחנו כן יכולים.

כמו למשל, שטח נוסף של תוואים תת-קרקעים של חיזבאללה, 'ערי מקלט', באזור קנטרה שבדרום לבנון. רשת התשתיות הזו נבנתה במשך כעשור, והושמדה באפריל האחרון, בעזרת 450 טונות של חומר נפץ. אז, איך משמידים מנהרה?

שלב 1: לגבש תמונת מצב

"המנהרה הזו היא פרויקט גדול - עליו יש לנו אחיזה מודיעינית כבר זמן רב", מספר סרן ט', סגן קמ"ן יהל"ם, "ביחד עם שותפי מודיעין מיחידות נוספות, אספנו מידע ונתונים על אנשי מפתח בחיזבאללה - מה שהוביל אותנו להבין כי יש עוד מספר מנהרות שלא נחקרו וטופלו בצורה מקיפה".

מנקודה זו, אנשי המודיעין של היחידה מתחילים לאפיין ברמה המדויקת ביותר את המנהרה עצמה: איך היא נראית? מה האורך שלה? הרוחב? מה היא מחביאה בתוכה? ומה דרוש כדי להשמיד אותה? הכול כדי להיות כמה שיותר מוכנים לרגע האמת.

בסיום השלב הזה, תמונת המצב התיאורטית הופכת למבצעית: "חיכינו לחלון הזדמנויות שיאפשר לנו להוציא את האופרציה לפועל. ועם כניסת חיזבאללה לתמונה ב'שאגת הארי' - הבנו שאנחנו צריכים להתחיל להתכונן. המפקדים נתנו אור ירוק, והתחלנו לגבש מודיעין אינטימי ופחות רוחבי".

שלב 2: להיכנס בעובי הקורה (או המנהרה)

בחלק הזה, יורדים לפרטים הקטנים, עד כמה שרק אפשר. "בעזרת אמצעים מתקדמים, ביררנו מה השתנה בו מאז הפעם האחרונה שבדקנו אותו. התמקדנו אך ורק במודיעין המיקרו-טקטי, שרטטנו מפה על פי המידע הקיים והמשכנו הלאה. בשורה התחתונה - ניסינו להבין איך המנהרה נראית לפני שאנחנו מגיעים אליה boots on the ground", סרן ט' משחזר.

ואכן, במהלך החקר, לפעמים יש גורמים 'בלתי צפויים': "הדבר המפתיע העיקרי היה גודלן של המנהרות. ציפינו לתוואי שהוא ארוך יחסית, ואחר כך הבנו שהן מיועדות לשהייה של מחבלים. על כן, היא צריכה בהכרח להכיל מגורים, עם תשתיות עמידות ומצוידת באוכל ושתייה. אבל כל זה לא הכין אותנו לכך ששתי המנהרות יחד יגיעו ל-2 קילומטרים". 

בסופו של דבר, הבינו ש'עיר מקלט' היא פרויקט כמעט ייחודי לגמרי - כמו 'חוף מבטחים' במיקום אסטרטגי המשמש לשהייה ארוכת טווח של מחבלים. "לא מדובר פה בעוד שוחה או פיר טקטי", מבדיל סגן הקמ"ן, "אלא בכעשור של תכנון, בנייה וחפירה - בשווי מיליוני דולרים, והכול במימון משטר הטרור האיראני, קשר שקשה לפספס".

לכל אורך המחקר, ההערכות המודיעיניות מוזרמות 07/24 לקמ"נים, וברגע שקיבלו את הפקודה שאפשרה להם להתקדם, עברו ביהל"ם לשלב הבא: "מעין צ'קליסט שמאפשר לנו לוודא את עצמנו פעם אחת אחרונה, עד שכוחות שריון הגיעו לנקודה - ומשם כבר תורם של הלוחמים".

שלב 3: לרדת 20,000 מיל' מתחת לפני האדמה

כוחותינו התקרבו אל המנהרה וסגרו על מחבלי חיזבאללה, שבשלב מסוים החלו לסגת. "הם נטשו אותו ואת כל מה שהכיל - כולל אמל"ח יקר ערך. מה שלא היה בהישג יד, נשאר מאחור", הוא נזכר.

"הכניסה הראשונה הייתה אירוע די מכונן עבורי. בתור אחד שמנסה לתרחש ולתאר במילים איך נראית המנהרה באיזשהו מודל תלת-מימדי - זה יכול להרגיש מאוד סכמטי וגולמי. הסגירת מעגל הכי מצמררת, היא להגיע לשטח לראות את זה בעיניים. פתאום, כל ההסתעפויות ששירטטנו נפרסות לפנינו: החדרים שמלאים באוכל, מאות בקבוקי מים וכלי בישול, או תאים אחרים שמלאים בעשרות כלי נשק".

הקשר בין 'עיר מקלט' למנהרות שמופיעות בסרטי אקשן הוא מקרי בהחלט, ובפועל זה נראה יותר כמו רחוב תת-קרקעי: "אתה נכנס פנימה, ומרגיש במעין קומפלקס משרדים כזה או אחר. אבל אם יש דבר שלא עובר דרך המסך והתמונות משם - זה הריח. יש המון לחות במנהרה, וכשיורדים למטה מבינים שזה עולם אחר לגמרי. עולה ההבנה שזה לא מקום שאמורים לשהות בו לאורך זמן, וכשנזכרים שמחבלים שהו שם למשך חודשים, זה בלתי נתפס".

מכאן, מתחיל תהליך תכנון ההשמדה. "ביצענו התאמה בין נראות ומיקום המנהרה מלמעלה ללמטה. אחרי שסיימנו את המיפוי, מגיע מהנדס של היחידה, שכמובן עובד עם כל מיני שותפים - הם אלה שהוגים את שלב ההשמדה", סוקר סרן ט', "אני לא אכנס לפרטים, אבל הם קובעים כמה טונות של חבלה צריך בשביל להשמיד את התוואי, ואיפה בדיוק יניחו כל לבנה". 

שלב 4: זה נגמר ב'בום'

מהרגע בו מחליטים להיכנס למנהרה, ועד לשעות לפני הפיצוץ, לוחמי הפלגות נמצאים בשטח כל העת. "השמדה היא אופרציה ארוכה, ולאורך כל העת מוזרמות אלינו אינדיקציות מודיעיניות שמשפיעות על המשך הפעולה שלנו. בזכות המידע הזה, הצלחנו לדייק את העשייה שלנו, ולהשאיר את האויב מבולבל, כמעט עד הסוף".

בשעת הש', הגורמים ההנדסיים יצרו רדיוס בטיחות שמתווך לכל הגורמים הרלוונטים בשטח ובמדינה. ואכן, בערב של 28 באפריל, ההשמדה יצאה לפועל. 450 טונות של חומר נפץ פוצצו תוואי באורך כולל של כ-2 ק"מ, 10 קילומטרים מהגבול. 

כל הממצאים מעידים כי חיזבאללה ומשטר הטרור האיראני השקיעו שניהם משאבים רבים ב'עיר מקלט'. "גריעתה, בזכות מבצע ממוקד אחד של צה"ל, מוכיחה להם ששנים על גבי שנים שהושקעו בבנייה של המנהרה - ירדו לטמיון. וכך, אתה גם מחליש את המורל של הפעילים וגם מערער אותם. מעין פגיעה במערכת העצבים של האויב, שיהיה לו קשה מאוד להשתקם ממנה".