מחנך ותלמיד נפגשו בפינוי פצוע בעזה - וגילו זאת רק בוואטסאפ
איך הייתם מגיבים אם רגע אחרי פינוי פצוע בעזה, המחנך מהתיכון היה שולח הודעה ושואל: 'זה אתה?' ובכן, לצוער ד' ולרנ"ג (במיל') ש', זה בדיוק מה שקרה. 4 שנים לאחר שסיים את בית הספר התיכון, המורה והתלמיד נפגשו שוב - והפעם בשדה הקרב
זה היה בשעות הלילה, במהלך פעילות של כוח מגלן באזור חאן יונס לפני כשנתיים. רנ"ג (במיל') ש', מכונאי מוסק, וצוער ד', אז לוחם במגלן, הוקפצו לפינוי פצוע. רק בסיום המשימה, התברר שלשניים יש היכרות מקדימה וקשר מיוחד שנרקם שנים קודם לכן - בין כותלי בית הספר.

במקביל לשירות המילואים שלו, ש' הוא מחנך ומורה למתמטיקה בתיכון בדרום הארץ. ובין תלמידיו, היה גם ד', שהקפיד לשמור איתו על קשר הדוק גם לאחר סיום בית הספר ועם הגיוס ליחידת הקומנדו.
נקודת המבט של רנ"ג (במיל') ש'
"באותו היום אני והצוות שלי היינו בכוננות בדרום", הוא משתף, "זינקנו לשכונה הקטארית בעזה בשביל פינוי, וכשחזרנו לכוננות, חשבתי שהיום הזה כבר נגמר. כמכונאי מוטס, חלק מהתפקיד שלי הוא גם לטפל בפצועים. יצא לי לא פעם לתת לאנשים מנות דם באוויר - אלו דברים שלא קשורים בכלל להגדרה 'מכונאי', ובשבילם אנחנו נמצאים בכוננות תמידית".

ב-22:33, הקפצה נוספת: "כמעט הורדתי את הנעליים, ופתאום קריאה. הגענו לאזור חאן יונס, בעקבות דיווח על לוחם מגלן שנפצע ברגליים מירי. התקרבנו לשטח חולי, כזה שאפשר לשקוע בו בקלות. היינו שם ממש לכמה שניות עד שהכוח העלה את אותו והמראנו".
"לא זיהיתי את ד' באותם הרגעים", הוא מודה, "אבל לא הפסיק להתרוצץ לי בראש 'אני מקווה שהוא בסדר'".

לאחר שהפצוע הועבר לבית החולים, רנ"ג (במיל') ש' חזר להתארגן לקראת הפעילות הבאה. "תוך כדי שהכנתי את הציוד", הוא משחזר, "לא הפסקתי לשלוח לו הודעות, כי הבנתי שזה היה הכוח שלו. ניסיתי לשאול מה איתו - אבל לא קיבלתי תשובה".
נקודת המבט של צוער ד'
"אני זוכר את הערב הזה בבהירות", מגולל צוער ד' מצדו את שאירע, "היינו באיתור, ופתאום שמעתי בקשר היחידתי דיווח על ירי ופצוע. ישר עדכנתי את המפקד שלי, וניסינו להגיע לאירוע כמה שיותר מהר. פינינו את הלוחם למנחת ומשם העלו אותו למסוק".
כשחזר לאיתור, שעתיים מאירוע הפינוי, הבחין ד' באותן הודעות מהמחנך שלו: "רק אז חיברתי בין הדברים. הבנתי שזה הוא שהיה על המסוק, ושבעצם פגשתי אותו בשדה הקרב - לא בכיתה או במסדרונות בית הספר, אלא כשני חיילים שמצילים יחד חיים".

כשיצא ד' מעזה, הם נפגשו בביתו של המחנך ודיברו לראשונה על התקרית. "שיתפנו כל אחד מהצד שלו", ממחיש רנ"ג (במיל') ש', "אני מאוד גאה בו. בעיקר אחרי הדרך שראיתי אותו עושה בבית הספר. בהתחלה לא היה לו קל בלימודים, אבל הוא תמיד היה מוצלח בתחום החברתי. בחור שמפגין ערכים של אהבת המולדת ומחויבות. והיום, אני מבקש ממנו לא מעט להגיע להרצות לתלמידים על שירותו הצבאי, כדי שיקחו ממנו השראה".