מבט מתוך ערי המקלט של חיזבאללה. כך הן נראו לפני המבצע להשמדתן

הוא חצוב בתוך קרקע סלעית של אבן גרניט, עומקו 25 מטרים לתוך האדמה, לתוכו מובילים 30 פירים, ואורכו נפרס על יותר מ-2 ק"מ, בשני צירים נפרדים. בפנים, בין 30 חדרי השהייה, המקלחות, המסדרונות המעוצבים עליהם תלויות תמונות של מנהיגי משטר האייתוללות והנורות המעוטרות, חבוי אמל"ח רב, ששימש מאות מחבלי חיזבאללה מכוח רדואן שמאיישים את המקום. 

זהו תוואי התת"ק המשמעותי והגדול ביותר שנחשף עד כה בלבנון - במסגרת מבצע נרחב לאיתור והשמדת מנהרות חיזבאללה בשבועות האחרונים. 

את השנתיים האחרונות השקיע סא"ל ח', מפל"ג ס'1 ביהל"ם, לחקר מנהרות תת-קרקעיות בשלל מקומות. הוא הספיק כבר לרדת למנהרות בשלל מקומות, איו"ש, עזה, סוריה ולבנון. אך לדבריו, כאן מדובר במשהו מיוחד. "עברנו פה דיפון אחר דיפון, חדר אחר חדר, בכל פינה חיכה לנו אמל"ח, חדר שהייה מאובזר היטב או התפתלות נוספת", הוא מתאר.

המקום מרושת בחדרי שהייה, מטבחונים ומקלחות, ורמת הגימור שלו מושקעת במיוחד. גם התשתיות עצמן בתוך המנהרה, מפותחות מאוד - הצירים רחבים, חצובים בתוך הסלע הקשה ומאפשרים תנועה בעזרת אופנועים. 

התוואי הוא למעשה מעין מערכת של ערי מקלט תת קרקעיות במרחב קנטרה, בו פעלה אוגדה 36 במהלך השבועות האחרונים. המנהרות עצמן נבנו על ידי חיזבאללה, אך הדבר נעשה בשיתוף פעולה והכוונה מלאה של משטר הטרור האיראני. "היו סממנים פיזיים שונים שהעדיו על הקשר הזדוני", מסביר סא"ל ח', "תמונות, דגלים או חפצים אחרים המשויכים למשטר". 

אך מעבר לתנאים הנוחים שמאפשר התוואי לאלה השוהים בו, הוא גם מהווה מעין מרכז פעילות למחבלי חיזבאללה, סוג של סט התכנסות עבור ארגון הטרור. "המקום יכל לרכז בתוכו סד"כ של מאות עד אלפים ולספק להם תשתית נדרשת", הוא ממשיך, "ברגע שהם מתארגנים על הציוד וכל מה שהם זקוקים לו, הם יכולים לחמוק מאחת היציאות החוצה". 

מרכיב נוסף שאפיין את הרשת התת-קרקעית הזו, הוא המיקום בה נחפרה. "זה אזור סבוך במיוחד, בין וואדיות וגבעות. הטופוגרפיה מאפשרת למחבלי חיזבאללה להתנייד אליו וממנו בחשאי, להוציא מתוכו וסביבו מתווי טרור, תוך ניצול מעטה הסבך להסוואה", המפל"ג מדגים. 

את התוואי גילו חטיבה 7 ויחידת יהל"ם בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לידי צה"ל על קיומה של המערכת עוד מימי מבצע 'חיצי הצפון'. לאחר שקיבלו את האינדיקציה הראשונית אודות מיקומה הכללי, יצאו לתהליך ניתוח מעמיק של השטח, הקרקע, וחיפשו את ההיגיון מאחורי ההחלטות בבנייה. "הבנו שיש פה השקעה בפרטים, שכן מדובר בנכס אסטרטגי אמיתי של חיזבאללה", משחזר המפל"ג. 

השלב הבא היה חיפוש "קצה חוט" - איזשהו פתח או פיר ראשון. "לאחר האיתור של הכניסה הזאת, מגיעים למקום צוותי הלוחמים ומתחילים בפעילות הפיזית", הוא ממשיך לגולל, "הם קודם כל משיגים שליטה מבצעית - ומטהרים את המרחב סביבו ממחבלים ותשתיות שיכולות להוות איום בהמשך הפעילות".

משם מתחילים בתהליך ה'רכישה' של השטח. התקדמות שיטתית, בתוך המנהרה, באופן סטרילי תוך טיהורה ממחבלים, אמל"ח, מטענים או כל תשתית אחרת שהניח שם האויב. "זה השלב בו נעבוד לרוב עם כלי צמ"ה של הנדסה, בפתיחת הצירים או כניסה ראשונית פנימה באופן ממוגן", הוא מפרט, "מרגע זה נתחיל לפעול על פי תוכנית סדורה שבנינו מבעוד מועד". 

לדבריו, במקרה שלנו, היה השלב הזה ארוך במיוחד, כי על הצוותים היה להכניס מספר טונות רב של חומרי נפץ אל התוואי כדי לפוצץ אותו. "השילוב של העומק, האורך, והסלע הקשה בתוכו נחפרה המנהרה, אילץ אותנו להשתמש בכמות גדולה במיוחד - 450 טון, כדי לאפשר את יעילות הפעולה". 

כך לבסוף הושמדו ערי המקלט של חיזבאללה שנבנו במשך כעשור, במימון איראני, כחלק מהתוכנית לכיבוש הגליל של חיזבאללה שסוכלה ונכשלה. כ-2 ק"מ של תוואי, במרחק של כ-10 ק"מ מהגבול, לצד פירים המחברים לעמדות משגרים שכוונו לשטח הארץ - התפוצצו במכה והושמדו כליל.