מה ההבדל בין רקטה לטיל, ובין פגז תותח לפצמ"ר?

טיל, רקטה, פגז ופצצה. אנחנו שומעים את המילים הללו, בעיקר בכלי התקשורת, אבל לא תמיד מצליחים להבדיל ביניהן, ולכן עלולים לקבל מידע שגוי.

לדוגמה, בתחנת הרכבת "השמונה" שבחיפה, מוצב שלט המנציח את זכרם של עובדי רכבת ישראל שנהרגו בעת "מתקפת טילים" במלחמת לבנון השנייה. אולם, לחמאס ולחיזבאללה אין "טילים" המכסים את שטחה של מדינת ישראל.

ארגוני הטרור הללו מחזיקים ברקטות המכוונות למטרות שטח בעומק מדינת ישראל. הטילים המצויים בידיהם מיועדים לירי כנגד טנקים בלבד, וטווחם מוגבל לקילומטרים ספורים.

הרקטה היא למעשה "גולם". היא ניתנת לכיוון לעבר המטרה בעת הצבתה על הקרקע, אבל אינה ניתנת ל"כוונון" בעת מעוף. לעומת זאת, הטיל הוא ''חכם''. הוא לא זקוק לכינון לעברה של המטרה, אבל מרגע שיגורו ועד לרגע פגיעתו במטרה, הוא ניתן ל"כוונון".

בין פגז תותח ארטילרי לפצצת מרגמה יש שוני מהותי. לפגז התותח הארטילרי מבנה הדומה לקליע רובה והוא נורה מתוך קנה מחורק. להבדיל, לפצצת מרגמה יש מבנה סגלגל, בלתי אחיד בקוטרו, ולכן בחלקה האחורי כנפונים שתפקידם לייצב אותה בעת השיגור ובזמן מעופה לעבר המטרה. קנה המרגמה הוא חלק – בניגוד לקנה התותח הארטילרי שהוא מחורץ.

רקטות ומרגמות הן נשק נפוץ בשימוש ארגוני הטרור. ניתן לייצר רקטות בייצור עצמי ולהפעילן בגמישות רבה. קל  לשגר אותן, לעתים ללא המשגרים, על ידי הצבתן על גבי תלוליות עפר ברחבי השטחים הפתוחים ובפתחי מנהרות.

 
אז מה המינוחים הנכונים? הנה כמה דוגמאות שיעשו לכם סדר:

במהלך "צוק איתן" ספג אזור "עוטף עזה" ירי של פצצות מרגמה מקוטר 120 מ"מ שטווחם אינו עולה על 10 ק"מ, ושוגרו רקטות מקוטר 107 מ"מ ו-122 מ"מ לטווחים מ-10 ועד 20 ק"מ.

הערים אשדוד, אשקלון, יבנה ובאר שבע, הנמצאות בקשת הטווחים  ב"קו השני", ספגו ירי רקטות "גראד" בקוטר 122 מ"מ, המגיעות לטווחים של עד 40 ק"מ.

השיגורים שהתבצעו לטווחים הרחוקים יותר, לעבר ערי גוש דן ואף צפונית להן, התבססו על רקטות מסוג "פאג'ר" ופיתוחים של רקטות שטווח הירי שלהן שופר.

רוב הפגיעות ברכוש ובנפש בשטח מדינת ישראל, נגרמו במרחב "עוטף עזה" על ידי פצצות מרגמה ורקטות לטווח קצר. הרקטות לטווח הבינוני והארוך לא גרמו לנזק משמעותי יותר שהיה יכול להיגרם, בין היתר בגלל המענה שניתן להם בתחום ההגנה האקטיבית.