חזרה

דבריו של רא"ל בנימין (בני) גנץ ביום עיון של פורום מטכ"ל ליום הזיכרון ליצחק רבין

משפחת רבין היקרה, רחל, דליה, יונתן ונועה
עמיתיי למטה הכללי,
הרב הצבאי הראשי,
חברי מרכז רבין,
מכובדיי כולכם,

זהו מעמד חשוב ביותר, מעמד של חשבון נפש לאומי לעם ישראל כולו, וביתר שאת - לנו, האמונים על ביטחון ישראל ותושביה.

כאשר אני מביט בכם - בפורום המכובד הזה, המתכנס ליום עיון העוסק בתפקידו של צה"ל בהתמודדות עם אתגרי החברה הישראלית, אינני יכול שלא להזכיר דברים שנאמרו בפורום מטכ"ל אחר.
היה זה הפורום אשר עמד לפני קרוב לארבעה עשורים בטקס העברת נס הרמטכ"ל לידי רב-אלוף יצחק רבין. באותו מעמד פרש רבין את משנתו הצבאית וסיכמה במילים: "אקדיש מלוא כוחי... לטיפוח דמותו וערכיו המיוחדים של צה"ל - ... צבא לוחמים הנכון בכל עת לקרב, ועם זאת מטה שכם לכל פעולת חינוך, לחלוציות, לאזרחות טובה ולאחריות ממלכתית".

קשה למצוא תיאור טוב מזה לקשר ההדוק בין חברה וביטחון, בין "צבא העם" לעם שממנו הוא בא ושעל ביטחונו הוא אחראי.

לפני כשבוע ביקרתי בבסיס "חוות השומר", ראיתי שם את עבודת הקודש הנעשית עם נערים ונערות מן השכבות החלשות ביותר של החברה הישראלית, את הכלים שהם מקבלים שם ואת ההזדמנות שנפתחת בפניהם לשירות משמעותי ולהשתלבות במשק ובחברה. כאשר ראיתי שם קבוצת נערים שהתגייסו יום קודם לכן והחלו את דרכם הצבאית, עלתה בעיני רוחי דמותו של רבין.

נזכרתי באמונתו הבלתי מתפשרת - כי 'ביטחון' אינו מסתכם באמצעי הלחימה ובפלאי הטכנולוגיה שברשותנו, אלא גם ואולי קודם לכל ברווחת חיילינו ואזרחינו, בחינוכם, בקורת הגג שמעל ראשיהם. בחוות השומר, בסיס המוקדש לתפישת העולם הזו, הרגשתי כי אותו חזון מתקיים בצה"ל הלכה למעשה.

ואולם, צה"ל אינו מסתפק בכך. כדי להיות ראויים לאמונם של אזרחי מדינת ישראל כדי לשמר ולחזק את ייחודו של צה"ל, את רוחו ואת ערכיו עלינו לקחת על כתפינו את אותה אחריות ממלכתית-לאומית על משימות שאינן נכנסות, בהכרח, להגדרה המצומצמת של 'ביטחון'. לשם כך, מקצה צה"ל משאבים רבים לחינוך, לקליטת עלייה, למעבר בסיסי צה"ל לנגב לשם הפרחת השממה ולחיזוק מערך הפרט והרווחה. משום כך, נוצר ביחידות צה"ל המפגש המיוחד בין בני נוער משכבות שונות וממגזרים שונים בחברה הישראלית הנלחמים יחדיו למען אותה מטרה.

מכובדיי,

לא ניתן להתייחס לנושא אתגרי החברה, מבלי לתת את הדעת על המחאה החברתית שהתעוררה בתקופה האחרונה. המחאה הזו נגעה בנושאים חשובים, והעלתה את מצוקות העם לשיח הציבורי. ברבים מן המקרים הועלו דרישות ראויות לצדק חברתי ונשמעה זעקתם של אלו שלא הצליחו לשאת את עול החברה רק על כתפיהם. בעתות מסוימות, הופנתה אצבע מאשימה, שלא בצדק, לעבר צה"ל והיו ניסיונות לסמן אותנו כגורם הבעיה וכמי שפגיעה בו תיתן מענה לניהול התשתיות הלאומיות.

ברצוני לחזור ולומר את שאמרתי בנושא – לצד מחויבותנו להתייעלות משאבית, יש לצה"ל אחריות מבצעית, מקצועית ומוסרית לשמר את מוכנותנו לכל אתגר ואנשינו ראויים לתמיכה ולהערכה על כל שהם עושים עבור כולנו. אנחנו עושים זאת למען החברה הישראלית, כדי שנוכל להמשיך ולבנות אותה בביטחון, ללא פחד מאויבינו הניצבים בפתח ומחכים לרגע בו נרפה את אחיזתנו בנשקנו.

אין מתאים מיצחק רבין בכדי להחזיר אותנו לתפישה הזו, שכל כך אפיינה אותו כאיש צבא וכמדינאי. רבין היה זה שאמר לנוער הישראלי: "אל תקבלו מוסכמות קיימות, לא בחברה ולא בתחומים אחרים" וקרא "לקיים את אשר ראוי לקיים, לשנות את אשר דרוש שינוי, והרבה דברים דורשים שינוי" (נאום בכנס ה-70 לנוער העובד והלומד - הועידה התשיעית - 19.3.94). הוא היה זה שכראש הממשלה פעל לשינוי סדר העדיפויות הלאומי ולהתמודדות עם האתגרים המורכבים המרצפים את דרכה של החברה. ואולם, מעולם לא נעלמה מעיניו החשיבות הקריטית של הקצאת משאבים לצה"ל בכדי לשמר את ביטחונה של מדינת ישראל.

הוא האמין ואף אמר כי: "קברניטים חייבים לספק לבני עמם תשתית שתאפשר להם ליהנות מחייהם: חופש דיבור וחופש תנועה, קורת-גג ומזון,  ואת הדבר החשוב ביותר - החיים.  ... כדי להגן על חיי האזרחים אנו קוראים להם להתגייס לצבא. כדי להגן על האזרחים שהתגייסו לצבא אנו משקיעים משאבים עצומים: מטוסים וטנקים, לוחות פלדה ומבצרי בטון" (נאום בטקס הענקת פרס נובל לשלום - 10.12.94) וכדבריו "כאשר מקצצים בתקציב הביטחון, נוטלים סיכון שיש לו השלכות" (מאמר - "מה מותר ומה אסור לעשות בתקציב הביטחון" - 26.12.80).

ברוח זו, על צה"ל להמשיך להתעצם ולהתכונן לכל איום, ככוח מגן נחוש, מרתיע ומכריע ולהוות מופת של תרומה לביטחון המדינה ולחוסן החברה. רק כך נוכל לעמוד באתגרי הביטחון  ובאתגרי החברה, כעם המבוצר בחומה איתנה, כמדינה החמושה בנשק עוצמתי.

האחריות לכך מוטלת במידה רבה עלינו, קובעי המדיניות ומתווי הדרך של צה"ל.

בעת הזו, בה המפה האסטרטגית של מדינת ישראל מעורערת ומורכבת מתמיד, עלינו לנווט את ספינת הביטחון על פי הערכים שגילם רבין ולשאוב כוחות ואמונה מדמות המנהיג הישר והצנוע שהקדיש את חייו ואף חרף נפשו למען ביטחון ישראל!

יהי זכרו ברוך!