כך נראית תקופה של שנה ו-7 חודשים ברצועה - מעיני השריונרים של 188
יותר משנה וחצי פעלו השריונרים של 188 כמעט בכל מוקדי הלחימה בעזה: מהקרבות הראשונים פנים אל פנים בג'באליה ועד משימת ה'הגנה' המתמשכת שנועדה למנוע את התבססות חמאס ברצועה. עכשיו, כשהם יוצאים, הם מסתכלים אחורה לאלפי התשתיות שהשמידו, עשרות המחבלים שחיסלו וההבנה שדווקא בלחימה ה'שקטה' - נמצאות כמה מהמשימות המורכבות ביותר
יש הרבה תמונות שנחרטו בזיכרון מהלחימה בעזה, כמעט שלוש שנים מאז שהחלה, גם אם לא צולמו כולן בעדשת מצלמה. אחת מהן, היא זו של שיירת הטנקים המתקדמת בין המחנות והצירים ברצועה. במשך שנה ו-7 חודשים, גם חטיבה 188 הייתה חלק מאותה תמונה - שמסמנת הרבה יותר ממה שאולי נראה במבט ראשון.
"עברנו כמעט כל צורת לחימה אפשרית ברצועה", פותח רס"ן א', קצין האג"ם של החטיבה, בחצי חיוך, "ראינו את שני העולמות. התחלנו בקרב התקפה ותמרון, כשכל יום יש יעד חדש שצריך לכבוש, לטהר ולהשמיד, והמשכנו לשמור על ההישגים".
כדי להבין את הדרך שהחטיבה עברה, צריך לחזור לתחילת 25', כשחזרה לרצועת עזה. לאורך מספר חודשים, היא פעלה כמעט בכל מוקדי הלחימה המרכזיים, והשלימה משימות 'הגנה' שונות - מג'באליה, שג'אעיה ושאטי, דרך מחנות המרכז ורפיח. ואחרי שהסתיים שלב ההתקפה, קיבלו השריונרים את משימת ההגנה בדרום הרצועה.
"אנשים אולי חושבים שהגנה היא להיות במצב סטטי במוצב, אבל בפועל, זה בדיוק להפך", הוא מפרט, "אחרי החלק של התמרון ה'קלאסי', המשימה שלנו השתנתה. במקום לכבוש עוד יעד, המטרה הייתה לשמר את ההישגים שכבר הושגו ולמנוע מחמאס לחזור ולהתבסס".
ובאופן טבעי, גם הכוחות שפעלו תחת הצק"ח השתנו לאורך הדרך. לצד גדודי החטיבה, פעלו תחתיה לסירוגין שבעה גדודים שונים במרחב, ובשמונת החודשים האחרונים כללה המסגרת את גדוד 74, ואיתם המוהנדסים של '605' ו-'51' של גולני, שפעלו יחד במשימת ההגנה במרחב.

"אנחנו ממשיכים ליזום, לחפש את האויב, ובסופו של דבר בוחרים בעצמנו מתי לפעול ולפגוש אותו", מסביר קצין האג"ם, "בתמרון אתה כל הזמן בתנועה והחיכוך עם האויב קורה תוך כדי התקדמות. בהגנה, דווקא היוזמה ואפקט ההפתעה נשארים אצלך. זאת לא משימה פחות מורכבת - ואולי אפילו להפך".
במהלך החודשים האחרונים, חיסלו הכוחות כ-50 מחבלים שחצו את הקו הצהוב, הפרו את ההסכם והיוו איום על הכוחות. בין המחוסלים היו מפקדי חמאס חמאס, ומחבלים אשר פשטו לשטח מדינת ישראל בטבח 7 באוקטובר.
מלבד זה, עצר הצק"ח כ-30 חשודים בפעילויות שונות, והשמיד כמות רבה של תשתיות טרור במרחב. "קשה להסביר לאוזן חיצונית, אבל אלה מספרים משמעותיים מאוד. בסוף, כל מחבל כזה שלא מצליח להגיע אל הכוחות או ליישובים הוא עוד איום שנמנע מראש", מציין רס"ן א'.
אך המספרים מבחינתו, הם רק חלק מהסיפור: "כשהגענו למרחב בדרום הרצועה, פגשנו שטח שהיה ברור שיש בו תשתיות אויב ואמל"ח. התחלנו לטהר אותו באופן שיטתי, ובכל פעם הרחבנו עוד את חופש הפעולה שלנו. בסוף, המטרה היא לא רק לפגוע באויב, אלא לוודא שלא תהיה לו אפשרות לחזור ולהתבסס".
אחד ממוקדי המאמץ המרכזיים בתקופה הזו התרחש דווקא מתחת לפני הקרקע. לאורך חודשים ביצעו הכוחות קידוחים שיטתיים לכל אורך הקו הצהוב, במרווחים של מטרים בודדים, במטרה לאתר תשתיות טרור תת-קרקעיות ולהשמידן.
"בשיתוף לוחמי יהל"ם הושמדו יותר מ-10 תוואים תת-קרקעיים ששימשו את חמאס במרחב", הוא מגולל, "אחד מהם היה חלק ממערכת מנהרות ששימשה להחזקת חטופים, ובאחרים אותרו רקטות, משגרי רקטות, רימונים, נשקי קלצ'ניקוב, מחסניות, מטענים ואמצעי לחימה נוספים. לא הסתפקנו במה שרואים מעל הקרקע. בכל מקום שבו הייתה אינדיקציה - קדחנו, בדקנו וחקרנו עד שהבנו בדיוק מה נמצא מתחתינו".
בנוסף, מיסדו צירים ומוצבים חדשים כחלק מהפעילות לשיפור תפיסת ההגנה במרחב. אבל שגם כשהיקף הקרבות השתנה, הדריכות לא פחתה. "אומנם היכולות של חמאס נחלשו, אנחנו רואים את זה, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנוח על זרי הדפנה", מדגיש רס"ן א'.
"אם מסתכלים על המרחב עכשיו לעומת היום שבו נכנסנו אליו, קשה לזהות שמדובר באותו מקום", הוא מתאר, "השמדנו יותר מ-2,000 תשתיות טרור מעל הקרקע, עוד לא מעט תשתיות נוספות מתחתיה, ומנענו מחמאס את היכולת להשתמש במרחב כפי שעשה בעבר. בסוף, זו המשמעות של שימור ההישגים - לא רק לפגוע באויב, אלא לשלול ממנו את האפשרות להשתקם".
"התקופה בעזה נתנה לנו ניסיון מבצעי עצום", מסכם קצין האג"ם, "אבל אני חושב שאולי יותר מהכול, פעלנו מתחילת המלחמה במחשבה על האנשים. מהחטופים שהתאמצנו כל כך לעזור להשיב, דרך החללים ועד הפצועים והמשפחות השכולות. העובדה שאנחנו מסיימים דווקא עכשיו, כשמאחורינו שנה ו-7 חודשים של פעילות, נותנת כוח גדול וגאווה, שניקח איתנו להמשך הדרך".