הצצה לתרח"ט שמכין את הגדודים לתפיסת קו ב-'769'
הגדודים שיתפסו קו תחת '769', היו כבר בעזה, אבל עכשיו הם מתייצבים ולומדים את תנאי הצפון עם תרחיש חדירת מחבלים, פינוי פצועים והגנה על היישובים. קיבלנו הצצה ל'קבלת הפנים' המקצועית שחיכתה להם בחטמ"ר - דרך עיניו של מי שתכנן אותה
רגע לפני שגדודי חי"ר קיבלו לידיהם את האחריות על אחד המרחבים בצפון ותפסו קו בחטמ"ר 769, החליטו בחטיבה לעצור לתרח"ט ייעודי.
האימון, התמקד באתגר מוכר שפגשנו בשנים האחרונות - תפקוד המפקדים והלוחמים בקרב, עם קבלת החלטות כבדות משקל, לא פעם תוך דקות. המשתתפים: כמאות לוחמים ומפקדים, לצד כלל גורמי החטיבה, בהם כוללים האיסוף הקרבי, המודיעין, הגששים, גורמי הרפואה השונים, האש והרחפנים.

"בחרנו להתחיל את התרח"ט מוקדם מאוד בבוקר", פותח ומסביר רס"ן ה', קצין הגששים של החטיבה, "בזמנים האלו יש לפעמים ערפל, תנאי הראות משתנים, וגם לאורך השנים הכרנו לא מעט ניסיונות של האויב לבצע פעולות בחלון הזמן הזה".
אלא שבניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, האימון לא נפתח מיד בחדירת מחבלים או קרב פנים אל פנים. תחילה, המפקדים קיבלו דיווחים נקודתיים בלבד: זיהוי חריג לאורך המכשול, התרעה נוספת מגזרה סמוכה, מידע מודיעיני שמתחיל להצטבר ותמונת מצב שעדיין אינה ברורה.
"הכוחות תרגלו בשלב זה, מה עושים במצב בו יש בידיהם פיסות מודיעין מקדימות, או איך מוציאים לפועל את הנחיות המג"ד", הוא מבהיר. ורק בהמשך, נוספו רחפנים, ירי, נפגעים - ולבסוף גם תרחיש חדירה.

בשלב הזה, כבר נדרשו המפקדים להתמודד עם כמה אירועים במקביל. מצד אחד, חדירת מחבלים, מצד שני פצועים במוצב קדמי, ותוך כדי, יישוב שנדרש למענה, וכוחות נוספים שצריכים להצטרף ולתגבר.
"זו בדיוק הדילמה שאנחנו בוחנים: יש לך את הסיטואציה הזו, ועכשיו אתה צריך להחליט אם אתה מקצה כוח לפינוי, ממשיך במרדף או מבקש תגבור. אין פה תשובה אחת נכונה, אבל אנחנו רוצים לראות איך המפקד מפעיל שיקול דעת ומנהל את הסיכונים בזמן אמת".
ואכן התרגיל, לא פחות משהוא היה אימון עבור הלוחמים, שימש נקודת בדיקה חשובה גם לקודקודים: "שמנו המון דגש על תפקיד המג"ד באירוע - איך הוא מחבר את הנקודות, מתי מחליט לאסוף ולהכין את הכוחות, אילו החלטות מקבל כשבידיו מידע חלקי ולא ברור, ומה הם סדרי העדיפויות שלו".

כמו כן, מבחינת קצין הגששים, דווקא שיתוף הפעולה בין הגדודים היה ייחודי. "אומנם כל גדוד אחראי על הגזרה שלו, אבל אם הוא צריך סיוע, הוא חייב לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הגדוד השכן. לכן, רצינו לראות שהם יודעים לדבר ביניהם, להעביר תמונת מצב, ולבקש את מכפילי הכוח שהחטיבה יודעת לתת - אם אלה גששים, איסוף, רחפנים, אש או כל יכולת אחרת".
וגם הגששים, עליהם אחראי רס"ן ה', היוו חלק בלתי נפרד מההכנה של הכוחות. "גשש שנמצא כאן כבר כמה שנים, למשל, מכיר את השטח היטב. לכן כשאנחנו מצמידים אותו לגדוד, הוא לא רק מראה את הדרך, הוא מסביר איך לקרוא את השטח, מה נחשב חריג, איפה צריך לשים לב קצת יותר ואיך נראית שגרת ההגנה בגזרה".

במקביל לתרחיש הלחימה, תורגל גם שיתוף הפעולה עם היישובים. לכל יישוב בגזרת החטיבה יש מחלקת הגנה מקומית, וגם היא נכנסה כחלק בלתי נפרד מהתרחיש. "בחנו את החיבור הזה משלב ההפעלה, דרך אופי התקשורת ועד העבודה הפרקטית יחד. בסוף, אנחנו מגנים על אותו מרחב, וזה לגמרי אינטרס משותף", הוא מתאר.
וכמובן שהתרח"ט לא יכל להתקיים לולא שרשרת הפינוי הרפואי. "הכוחות תרגלו גם טיפול ראשוני בלוחם שנפצע, פינוי והעברה לתאג"ד עד למנחת התעופה", משחזר קצין הגששים.

כשנשאל על אתגרים עבור גדודים שמגיעים לצפון, מציין המפקד את המעבר מגזרה אחת לאחרת. "אנחנו קולטים לכאן יחידות שמגיעות מגזרות שונות, בין אם מדובר מעזה, מסוריה או מיו"ש. הן מכירות לחימה, אבל עדיין לא את הגזרה הספציפית הזאת. מי שבא מעזה למשל, מבין שזה עולם אחר. הטופוגרפיה שונה, ולפיה גם שיטת ההגנה בהתאם. כאן, אתה עובד גם במרחב וגם בפעילויות מעבר לגבול לפי הצורך".
"בסוף", הוא מסכם, "ואני אשתמש במשפט שאני מאמין בו, אנחנו נגן כפי שנתרגל. אם לא נאתגר את הכוחות עכשיו, הפעם הראשונה בה הם יפגשו את הדילמות האלו תהיה באירוע אמת. אם כל מפקד או לוחם יוצא מכאן עם תפיסת הגנה טובה יותר, זיהה פער שלא הכיר קודם והוא מטפל בו - מבחינתנו זאת המטרה".