הצצה ל'ערער' - ולעיניים שמשקיפות על שתי הגזרות של '810'

במבט ראשון, כשנכנסים לחמ"ל 'ערער' של גדוד 595 תחת חטמ"ר ההרים (810), לא ניתן להבחין בהבדל שבין שתי קבוצות התצפיתניות. כולן שקועות במסכים, מוכנות לזהות מיד כל תנועה חריגה. אלא שבפועל, בזמן שחלקן עוקבות אחר המתרחש בגבול סוריה, העבר השני של החדר מתמקד בגזרה שונה, משמעותית באותה מידה - לבנון.

בין התאים בחמ"ל מפרידים בסך הכול כמה צעדים, אך המציאות המבצעית שכל אחת מהחיילות נדרשת להכיר שונה כמעט בכל היבט. "יש השפעה הדדית גדולה מאוד לגזרות, וקשר הדוק בין המתרחש בשתיהן, אבל בסוף הן אחרות לחלוטין", מכריזה כבר מההתחלה סגן נ', מ"פ התצפיות בחטיבה, "ואנחנו צריכות לדעת להתנהל מול כל אחת בצורה ייחודית לה".

אותם הבדלים, הלכו וצברו פער משמעותי עוד יותר בשנים האחרונות, עם שורת אירועים שהשאירו חותם נרחב על המציאות: "אין משהו אחד שאני יכולה להצביע עליו, אלא רצף מבצעי שכל פעם שינה משהו במה שהכרנו. בין אם זה פתיחת המלחמה, היציאה ל'חיצי הצפון' ותחילת התמרון בלבנון, או נפילת משטר אסד ועליית השלטון החדש, שיצרו תרכובת אחרת לגמרי. אנחנו נדרשות ללמוד הכול, ותוך כדי תנועה".

בדיוק מאותה הסיבה, היה ברור בחטיבה שמה שהכירו קודם - כבר לא בהכרח רלוונטי. "האויב שאנחנו רואות היום הוא לא אותו אחד שראינו לפני 3 שנים, ואפילו לא זה שראינו לפני שנתיים ושנה", היא מבהירה, "בהתאם לזה אנחנו משנות את התרגילים, את ההכשרות ובעיקר את הדרך שבה אנחנו מתייחסות לזיהויים ולאירועים 'חריגים'".

ואם כל השינויים והתהפוכות מעבר לגבול לא מספיקים, גם תוואי השטח עצמו מציב לתצפיתניות של 'ערער' אתגר. "זה בהחלט עוד משהו שתמיד צריך לקחת בחשבון וללמוד לעומק", מודה המ"פ.

כדי לעמוד במשימה, כל תצפיתנית עוברת חפיפה ייעודית במשך מספר שבועות לגזרה שלה, שבמהלכה היא לומדת בין היתר להכיר את השטח לפרטי פרטים. "הן מזהות כל ציר וכל כיפה", היא מדגישה, "ויודעות מי אמור להסתובב בכל מקום ומתי. לפעמים אפילו תנועה של חצי מטר מציר מסוים יכולה להיות חריגה".

ועל מנת להבין איך כל זה מתורגם לפעילות מבצעית, צריך לצלול קצת יותר לעומק לשני התאים שמרכיבים את חמ"ל 'ערער': סוריה ולבנון.

רב"ט ל' - תא סוריה

רב"ט ל', שהתגייסה באוג' 25', משרתת בתא סוריה: "יש אצלנו שני תפקידים מרכזיים - ואני עושה את שניהם. בשגרה זה כולל מעקב אחר התנועות בגזרה. וחוץ מזה, אני מתמקדת גם באזורים ספציפיים, סורקת נקודות שהוגדרו לנו, ואם מתפתח אירוע, מעמיקה בו".

עוד לפני שמגיעים לשאלה מה בדיוק מופיע על המסך, לרב"ט ל' יש אתגר בסיסי יותר - להצליח לראות אותו עוד מלכתחילה. "אנחנו מסתכלות על שטח מאוד הררי", היא מסבירה, "וצריכות להכיר את כל האמצעים שעומדים לרשותנו, לדעת מה כל אחד מכסה ואיך אפשר לקבל בעזרתם תמונה רחבה יותר".

בחלק מחודשי השנה נוסף למשוואה גם מזג האוויר בחרמון, שמשפיע באופן ישיר על עבודת התצפית. "בחורף יש לנו שלג, ערפל וטמפרטורות מאוד נמוכות", היא מתארת, "אנחנו צריכות לדעת להתמודד עם התנאים האלה ולהמשיך לבצע את המשימה שלנו גם כשהראות לא אידיאלית".

אבל למרות כל המגבלות, רב"ט ל' מבהירה שהיכולת לזהות חריגות מתחילה דווקא בדבר פשוט הרבה יותר: "אנחנו מכירות את הגזרה כמו את העיר שלנו, או הבית שלנו, ויכולות להבחין בדברים שמי שלא מכיר את הגזרה בכלל לא ישים לב אליהם".

רב"ט ל' - תא לבנון

רב"ט ל', משרתת כבר חודשים בתא לבנון הסמוך. גם היא מעבירה את המשמרות שלה במעקב אחר המתרחש מעבר לגבול. אלא שכאן, היא נדרשת להכיר לעומק את דפוסי הפעילות במרחב שהשתנה משמעותית בעקבות הלחימה נגד חיזבאללה.

"גם אצלנו יש חלוקה לתפקידים", היא מציגה, "אני מתמקדת בסריקות באזורים שהוגדרו לי, בנקודות שדורשות תשומת לב מיוחדת ובאירועים שצריך להעמיק בהם".

לפעמים, כפי שהיא מעידה, גם פרט קטן יכול להפוך תנועה לחריגה: "למשל, האירוע הכי שגרתי - רועה צאן והעדר שלו. אני יודעת איפה הם אמורים להסתובב, ומתי בדרך כלל מגיעים לכל אזור. אבל אם פתאום אני רואה אותם במקום שבדרך כלל הם לא נמצאים בו או שאין בו תנועה, אני יודעת שזה משהו שצריך לבדוק, ולא פעם זה גם התגלה כבעייתי".

מהזיהוי הראשוני על המסך ועד לרגע בו הכוחות בשטח מקבלים את המידע ופועלים בהתאם, יש תהליך שלם שצריך להתבצע במהירות ובדיוק מירבי. כאן, למרות ההבדלים המשמעותיים בין סוריה ללבנון, שני התאים פועלים לפי עיקרון דומה.

"קודם כל מתחילים בהכרזה בקשר", מציינת המ"פ, "היא צריכה להיות ברורה, קצרה ותכליתית, כדי שכל הכוחות יבינו בדיוק מה קורה. לאחר מכן אנחנו מוודאות שהדיווח התקבל, מעבירות אותו לגורמים הרלוונטיים ומשלימות את תמונת המצב יחד עם המודיעין".

במקרים שבהם הכוחות נדרשים להגיע לנקודה מסוימת, הן ממשיכות לעקוב ולהעביר עדכונים בזמן אמת. "התצפיתנית מסבירה איפה נמצא הזיהוי ומסייעת ללוחמים להבין מה יפגשו בשטח", מוסיפה סגן נ', "כל הדברים האלה מתרחשים במקביל".

ומעבר לידע המבצעי, שתי התצפיתניות מספרות שגם התפיסה שלהן לגבי התפקיד התפתחה מאז שהגיעו לחמ"ל. "כשהתגייסתי היו לי הרבה חששות", מודה רב"ט ל' מתא סוריה, "חשבתי שזה תפקיד שוחק, בגזרה מאוד מאתגרת ולא הבנתי איך ניגשים לזה בכלל. היום, בדיעבד, אני יודעת להגיד שהגעתי לאחד המקומות המשפיעים, וזו זכות לשרת בזמן ובמקום כזה".

"החיילות ב'ערער' שולטות בעמדות יום אחרי יום, מכירות את הגזרה לפרטי פרטים, לומדות ומשתנות יחד איתה", מסכמת סגן נ', "הן יודעות לזהות, להתריע, לדווח ולהכווין את הכוחות. זאת עבודה שדורשת רמת מקצועיות מאוד גבוהה, ואני רואה אותה אצלן בכל יום, ויודעת כמה משנה מציאות העשייה שלהן. תחושת המשמעות נשארת חזקה, והיא שמובילה אותנו לאורך כל הדרך".