החיבור בין תושבי העוטף לאוגדת עזה, שעוזר להכיר את פצעי 7 באוקטובר

אחרי 7 באוקטובר, ההגנה על יישובי העוטף לא מסתפקת רק בתגבור כוחות, אמצעי מיגון וכיתות כוננות. לצד ההיערכות המבצעית, באוגדת עזה עוסקים גם בשאלה כיצד יש לקיים את הקשר עם התושבים - מה נכון לומר, מתי צריך להתריע מראש על פעילות צבאית, ואילו רגישויות צריך לקחת בחשבון בכל יישוב ויישוב.

אחד הגורמים שעוסקים בכך הוא רס"ן (במיל') מ', קצין התנהגות אוכלוסייה במרכז העורף של אוגדת עזה. במסגרת תפקידו, שהיקפו עלה עשרת מונים אחרי הטבח, הוא נמצא בקשר שוטף עם בעלי תפקידים ביישובים וברשויות, ומסייע לאוגדה להבין את הלך הרוח של האוכלוסייה - ולהתאים את ההתנהלות אליו.

"זה יכול להיות סביב מתח ביטחוני, או רגישויות שעולות מהשטח", הוא מפשט. "אנחנו בעצם נדרשים לחשיבה ולמציאת מענה, כמו היערכות מול אגף חינוך לפתיחת שנת הלימודים וכו'".

העבודה הזו נעשית באופן שוטף מול הקב"טים, הרבש"צים, מרכזי החוסן וצוותי החירום היישוביים. אחד הפרויקטים שבהם היא באה לידי ביטוי בצורה פרקטית, הוא 'מגן 48' - שבמסגרתו מתורגלים צוותי החירום ב-67 יישובים בחמש הרשויות בעוטף.

לפני כל אימון כזה, מתקיימת עבודת הכנה עם היישוב. "אנחנו עושים מיפוי מקדים, מכירים לכל המשתתפים מי הם בעלי התפקידים ועורכים תיאום ציפיות", מספר רס"ן (במיל') מ'. "בנוסף, אנחנו שומעים על הרגישויות שקיימות ביישוב - אלמנות, יתומים, מקומות שפחות נכון לתרגל בהם בגלל זיכרונות קשים מהעבר - ומתאימים לפיכך את התרגיל".

וכך, מתוך המקום הזה, הקשר הישיר עם ההתיישבות הופך לחלק בלתי נפרד מההיערכות של האוגדה. העבודה אינה מתבצעת רק בזמן אירוע - אלא גם בשגרה, דרך פגישות, הערכות מצב, תיאום עם הרשויות והיכרות עם בעלי התפקידים ביישובים.

עבור אדווה, תושבת המועצה האזורית אשכול שאחראית על הקשר בין המועצה לצבא בנושא ההגנה והיערכות היישובים, העבודה הפכה לחלק משמעותי מהחיבור עם האוגדה. מבחינתה, ההבדל נמצא לא רק במה שהצבא עושה, אלא גם באיך שהוא עושה.

"התפקיד שלי הוא לדאוג שהיישובים יהיו מוכנים וערוכים בצורה הטובה ביותר לכל אירוע שיגיע", היא אומרת. "אבל כדי לעשות את זה, צריך להכיר את הקודים ההתנהגותיים שמאפיינים כל יישוב, ולהבין מה נכון עבורו ואיך התושבים רואים את המוכנות שלהם לחירום".

לדבריה, הקשר עם רס"ן (במיל') מ' מאפשר להכניס את ההיבט הזה לתוך העבודה השוטפת. "רוב הפעמים, הביטחון הוא מאוד פרקטי - איפה ההגנה יושבת, באילו צירים ומה האמצעים שיש", היא מסבירה. "השיח שלי עם מ' מסתכל על ביטחון בהיבט של הרווחה הנפשית - וזה מה שמשלים את התמונה".

אחד הנושאים שבהם הקשר הזה מורגש במיוחד הוא הנוכחות הצבאית במרחב. רעשים, פיצוצים וארטילריה הם חלק מהמציאות הביטחונית, אבל עבור תושבים שחוו את 7 באוקטובר על בשרם, הם עלולים לעורר מחדש חששות.

"יש תקופות מאוד אינטנסיביות של פעילות ביטחונית", מסביר רס"ן (במיל') מ'. "יישובים יכולים לחוות ימים מאוד לא פשוטים של רעש. אנחנו מתווכים את זה לתושבים, מעדכנים ומנסים לצמצם את הרגישות איפה שאפשר - בלי לפגוע במטרות המבצעיות".

עבורו, החיבור אינו רק מקצועי. ב-7 באוקטובר הוא היה מפקד כיתת הכוננות בשוקדה שבעוטף, היישוב שבו הוא מתגורר. בהמשך הצטרף למערך ההתנהגות באוגדה, לאחר שקיבל את ההצעה להביא לתפקיד גם את הניסיון שלו באזרחות כמטפל קוגניטיבי-התנהגותי. "יש ערוץ פתוח וגלוי, דו-כיווני", אומר רס"ן (במיל') מ'. "אם זה מצד האוגדה או מצד ההתיישבות. בעיניי זאת תרופה".