איך מרגיש הרגע בין זיהוי לסיכול? שמענו מהעיניים של הצפון

בתקופה מתוחה שכזאת, כל תזוזה מעבר גבול לבנון, אפילו הקטנה ביותר - היא קריטית ועשויה להוות אינדיקציה לאויב. וכשהמתרחש בשטח דורש את הרמה הכי גבוהה של ריכוז וקשב, התצפיתניות בגבול לא מורידות את הרגל מהגז - ואת העיניים מהמסך. שמענו על רגעי סיכול פעיל חיזבאללה, ואיך זה מרגיש להגן על תושבי הצפון

24.03.24
אביטל פשחור, מערכת את"צ

"פתאום אני רואה במסך פעיל חיזבאללה", כך משחזרת סמל ליאור, תצפיתנית בחטיבה בחמ"ל זרעית שביחידה 869, את תחילתו של אירוע סיכול המחבל - שקרה ממש לפני מספר ימים.

 

בתקופה מתוחה שכזו, ובאזור הספציפי הזה בלבנון - לא היה ספק שמדובר בתזוזה חשודה. "בעקבות המלחמה, יש מקומות שפונו גם בדרום לבנון", אומרת סגן גילי, מ"מ בחמ"ל זרעית, "ולכן אם יש שם אנשים - סבירות גבוהה שזה לא אזרח תמים".

בעקבות זיהוי הדמות, התריעה סמל ליאור על שראתה, ולאחר אישור של המודיעין שאכן מדובר במחבל, הכווינה מטוס קרב למטרה שחוסלה בהצלחה. וכל זה, תוך דקות בודדות.

אירועים כאלו מוכרים היטב לתצפיתניות בגבול הצפון. רק בשבועות האחרונים פורסם על סיכול נוסף, הפעם של חוליית נ"ט במרחב אוגדה 210 - וזה רק על קצה המזלג. "הגזרה לא הייתה שקטה גם לפני פרוץ המלחמה", מציינת סגן גילי, "התצפיתניות שלנו מוכנות וכבר מכירות את כל האירועים על הצד הטוב ביותר".

מאז פרוץ המלחמה, באופן טבעי, סגנון ושיטת העבודה של מי שממלאות את תפקיד 'העיניים' של הגזרה קצת השתנו. בעוד לא נוכל לפרט יותר מידי כיצד, אפשר להגיד שהן עברו לחפש דברים אחרים, ועצימות העבודה התגברה משמעותית - במלחמה האויב פועל הרבה יותר, וגם מנסה לפגוע במקומות אסטרטגיים.

לכן, זה ממש לא עניין של לצפות במסך ולחכות שמשהו יקרה, אלא ממש לחפש באופן אקטיבי את האירוע הבא: "החיילות כאן מכירות את הגזרה יותר מאת היישובים שלהן", סגן גילי קובעת, "החתירה לזיהויים והלהט שלהן - הם שהופכים את עבודתן לכל-כך אפקטיבית".

לא מעט אירועים חוו כאן בחמ"ל, ועדיין אי אפשר לנתק את המתח ואת ההתרגשות. "באותו רגע נלחצתי", סמל ליאור נזכרת, "אבל בסופו של דבר, אני יודעת שהמעשים שלי יכולים להציל חיי אדם, אז התעשתתי מהר, ועשיתי את הכי טוב שאפשר, כי אין מה לעשות - יש תושבים שצריך להגן עליהם, זאת המשימה שלנו".


"התעשתתי מהר - יש תושבים שצריך להגן עליהם". סמל ליאור

עבור ליאור היה זה האירוע המשמעותי ביותר בו לקחה חלק: "אני עדיין לא מעכלת, אבל זה בעיקר נותן תחושת סיפוק ו'בוסט' של כוח במשמרת קשות יותר - מחדד לי שאני עושה משהו חשוב".

"כל חיילת יודעת שהיא שומרת על הגזרה", סגן גילי מחזקת את דבריה, "כולן בחמ"ל נמצאות אחת בשביל השנייה - מקצועית וחברית. החיילות נמצאות כאן אפילו יותר זמן מהמשמרות שהן נדרשות להן - והכול, מתוך מחויבות למשימה, להגן על תושבי הצפון".