מאבחנות הברה"ן החדשות שידאגו לנפש של החיילים

לא בכל יום חונכים בצה"ל תפקיד חדש, ומעטים עוד יותר הימים בהם מצטרפות לשורותיו מתגייסות שיכולות לעזור למאות משרתים. לרגל הגיוס הראשון אי פעם של מאבחנות בריאות הנפש, יצאנו לשמוע על התפקיד החדש, המעטפת שתלווה כל חייל וחיילת ועל הבשורה שהוא עתיד להביא

21.04.24
גל מי טל, מערכת את"צ

הבוקר, הגיעו ללשכת הגיוס מאות מלש"בים כדי לעבור את שרשרת החיול ולהצטרף לשורות צה"ל. בין הטירונים החדשים והמשפחות הנרגשות, ניצבו גם המתגייסות הראשונות לתפקיד החדש בחיל הרפואה - מאבחנות ברה"ן (בריאות הנפש).

אילוסטרציה

"התפקיד נולד במסגרת שינוי תפיסה במענה לבריאות הנפש בצה"ל", מצהיר סא"ל ד"ר אלכסנדר, רע"ן קב"נים בחיל הרפואה, "ביצענו ניטור ופילוח של עבודת הקב"ן, ובדקנו מה הפעולות שיכולות להתבצע על ידי גורם אחר. זאת במטרה לייעל את העבודה וההכנה למפגש שלהם עם החיילים". לאחר תוכנית פיילוט מוצלחת שהחלה בשנה שעברה, הוחלט להפוך את התפקיד לקבוע. 

המאבחנות החדשות יעברו טירונות עורפית (02), ואחריה יתמקצעו בעולמות בריאות הנפש, תורת הראיון ומענה ברה"ני בחירום, בקורס שיארך כ-7 שבועות בבה"ד 10, ויכלול גם תרגולים וסימולציות שונות: "בבניית ההכשרה ובמודל התפקיד, שאבנו המון השראה מהמערך הפסיכוטכני, שפועל באופן יוצא דופן כבר עשרות שנים".

במוקד העשייה של המאבחנות, יעמוד 'הראיון האנמנסטי' - ראיון היכרות עם המטופל, שלאורכו מגובשת התרשמות ראשונית לגביו ולגבי דחיפות המפגש עם הקב"ן, ובו נאספים עליו מרבית הפרטים. ביניהם, היסטוריית טיפול, מצב רפואי, כלכלי, ואירועים מכוננים בעברו.

אחריו, יאספו המאבחנות מידע מהמשפחה הקרובה, המפקדים האישיים ומחוות דעת קיימות, ויזינו את כלל הפרטים ברשומה הרפואית. בהתאם להתרשמות שלהן מדחיפות הטיפול, ייקבע עבור החייל תור לקב"ן, במקרה הצורך - אפילו לאותו היום. 

"למפגש של החיילים איתנו יש משמעות אדירה", מעידה רב"ט ענבר, מאבחנת ברה"ן שהתגייסה במסגרת הפיילוט לתוכנית, "אם בעבר חיילים היו צריכים להמתין זמן ארוך כדי לראות גורם טיפולי, בלי קשר לרמת הדחיפות של הטיפול, היום בעזרתנו אפשר לבצע תעדוף מושכל של סדר התורים".

כך, כשמגיע יום הפגישה עם הקב"ן, הן עוברות על הרשומה, יחד עם הגורמים המוסמכים, ומשתפות מההתרשמות שלהן במהלך הראיון. בזכותן, המפגש בין החייל לגורם הרפואי הוא תמציתי וממוקד יותר - ובסופו המטופל יוצא עם אבחנה מסוימת או עם המלצות קונקרטיות להמשך.

"עד שהגענו, הקב"נים ביצעו את הראיון הזה בעצמם", היא מסבירה, "לפעמים הם היו יושבים עם מטופל במשך שעתיים רק כדי לאסוף את המידע - והיום הם יכולים לעבור על הכול עוד לפני הפגישה, ולצאת ממנה עם מסקנות נחרצות. זה מאפשר להם לראות מספר גדול יותר של מטופלים בכל יום, ומייעל את התהליך משמעותית".

גם לאחר המלצות הקב"ן, הן ממשיכות ללוות את החייל ולוודא שהטיפול מתנהל כמתוכנן. "הן נשארות במעקב על המטופל ובודקות שהוא מגיע למפגשים נוספים, מקבל את ההקלות הנדרשות או נפגש עם גורמי טיפול נוספים", מוסיף סא"ל ד"ר אלכסנדר.

ובחירום, למאבחנות יש תפקיד נוסף - תיעוד אירועים טראומטיים ותגובות קרב בקרב חיילים, והזנתם במערכת ייעודית. "זה מאמץ הכרחי", הוא מדגיש, "חשוב לנהל מעקב אחרי מי שנפגעו, כדי לוודא שהם מקבלים מענה ראוי".

בימים אלו, החשיבות של חיזוק מערך בריאות הנפש בולטת יותר מאי פעם. "בבדיקה שנערכה במרפאה שבה אני משרתת, גילו שמאז שאני ומאבחנת נוספת נכנסנו לתפקיד, הצלחנו לקצר את זמן ההמתנה לקב"ן פי 2", מתגאה רב"ט ענבר, "העבודה שלנו מורידה את העומס בצורה ניכרת תוך שמירה על רף מקצועי".

לאורך השנה הקרובה, עתידות להתגייס במספר מחזורים שונים כ-57 מאבחנות חדשות, שישובצו במרפאות מרכזיות בכל הארץ. "אני מאמין שהן יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מכל מערך בריאות הנפש", מסכם סא"ל ד"ר אלכסנדר, "הן נותנות תרומה אדירה למאמץ הכל-כך חשוב הזה - גם בשגרה וגם בחירום".