הסיפורים שלא הכרתם מאחורי 16 הכומתות של צה"ל
הן חלק בלתי נפרד מהאתוס הצבאי, מונחות על הכתף השמאלית, ולא משנה באיזה צבע - מאחורי כל אחת מהן עומד סיפור - מהצבע האהוב על הבת של המח"ט, דרך ספר שקהנ"ר קרא בילדותו, ואפילו מסורות מהצבא הבריטי. לכבוד יום ההולדת לצה"ל, יצאנו לבדוק מה עומד מאחורי 16 הכומתות
כ
26.05.24
0
כומתה אדומה
הכול התחיל בתקופת המנדט הבריטי. הצנחנים הבריטים שכונו גם 'כלניות' חבשו כומתה אדומה, ובעקבותם הוחלט שגם בחטיבת הצנחנים של צה"ל יחבשו את ה'אדומה'. כיום, גם בחטיבת הקומנדו, חטיבת המרום, היחידה הרב מימדית וסיירת מטכ"ל, חובשים אותה.
כומתה סגולה
המח"ט הראשון של חטיבת גבעתי, תא"ל בדימוס יהודה דובדבני, החליט להתייעץ עם ביתו לגבי צבע הכומתה - והיא בחרה בסגול. כך, עד היום, זהו צבעה של כומתת חטיבת גבעתי. גדוד הסיור המדברי חובש גם הוא את ה'סגולה'.
כומתה חומה
תאמינו או לא, אבל עד שנת 1976 הגולנצ'יקים חבשו כומתה בצבע ירוק זית (בקו"ם), עד שהוחלט שהם צריכים להיות ייחודים ושונים מהחיל הכללי. הוצעו ארבעה צבעים, אך רא"ל בדימוס רפאל איתן, קצין החי"ר והצנחנים הראשי דאז, לא אהב אותם. לבסוף, חיילי החטיבה בחרו בעצמם את הצבע החום, אשר מסמל את היקשרות החטיבה לאדמה ולשורשי עץ המפורסם של גולני.
כומתה ירוקה-בהירה
גדוד 50 התחיל את דרכו בתור הנח"ל המוצנח, והיה תחת חטיבת הצנחנים. לכן, לוחמיו חבשו אז כומתה אדומה. בשנת 1988 עבר הגדוד לחטיבת הנח"ל, שצבע הכומתה שלה מסמל את זיקתה לגרעיני הנח"ל, להתיישבות וחקלאות. גרעיני הנח"ל הנמצאים בחיל החינוך ונוער, וחובשים גם הם את הכומתה בצבע ירוק בהיר.
כומתה מנומרת (ירוק-חום)
אל"ם בדימוס דוד מנחם, מפקד חטיבת כפיר הראשון, בחר בכומתה המנומרת, המסמלת את צבעי ההסוואה בשטחי הפעילות המבצעית המיועדת לחטיבה.
כומתה מג'ורפת (צהוב-חום)
חיל הגנת הגבולות התחיל את דרכו עם כומתה בצבע ירוק בהיר, זהה לחטיבת הנח"ל, ששימשה את הגדודים עד הקמת החיל, כשהגיעה ה'מג'ורפת'. היא מסמלת צבעי הסוואה מדבריים, בדיוק כמו המיקום והייעוד של פעילות החיל. מחודש יולי 2023, מערך האיסוף הקרבי, החליף את ה'פיתה'- כומתה בצבע צהוב חרדל, והחל לחבוש גם הוא את ה'מג'ורפת'.
כומתה שחורה
השריונרים של הצבא הבריטי היו מתלכלכים בעבודתם בשמן ובגריז הטנקים, אז החליטו שצבע הכומתה שלהם תהיה שחורה, כדי שלא יהיו בה כתמים. חיל השריון של צה"ל לקח את הרעיון והחליט שצבעה של הכומתה יהיה שחור, עקב עיסוקם של השריונרים. מערך מגל חובש גם הוא את ה'שחורה'.
כומתה כסופה
חיל ההנדסה הקרבית התחיל את דרכו תחת חיל השריון, אז חייליו חבשו כומתה שחורה. תא"ל בדימוס אבישי כץ, קצין ההנדסה הראשי דאז, החליט שצריך להעצים את גאוות היחידה ולחזק את החיל. הוא בחר בצבע הכסוף, בעקבות סיפור שקרא בילדותו ובו שני שבטים, שלטוב מביניהם קראו "שבט הכסופים".
כומתה כתומה
כתום מוכר כצבע הבינלאומי לחילוץ והצלה. בשנת 2000 החליט תא"ל בדימוס אילן הררי, ראש המטה של פיקוד העורף דאז, להעניק תחושת גאווה לחיילי הפיקוד, ולאחד אותם בצבע כומתה אחד - כתום. אשתו של הררי בחרה את הגוון.
כומתה טורקיז
חיל התותחנים התחיל את דרכו בחבישת כומתה שחורה, אך בשנת 2000 החליטו לשנות אותה לצבע טורקיז, המסמל את המעבר האווירי ואת השמיים שדרכן עוברים פגזי התותחנים.
כומתה כחולה כהה
מלחי הצי המלכותי הבריטי חבשו כומתה בצבע כחול כהה המסמל את הזיקה לים, מעל ומתחת לפני המים. כך גם בזרוע הים של צה"ל, משתמשים באותו צבע שממחיש את הקשר לים. בשני העשורים הראשונים למדינה, חבשו החיילים כובע מלחים ועליו שם האונייה בה הם משרתים.
כומתה אפורה כהה
בשונה מסיפורן של כלל הכומתות, האפורה הכהה הוטמעה עם הקמתו של צה"ל וזרוע האוויר והחלל. את הכומתה חובשים כלל חיילי הזרוע, ולקצינים ונגדים יש כובע מצחייה רשמי אותו הם חובשים בטקסים.
כומתה ירוקה כהה
ראש אגף המודיעין לשעבר, רא"ל בדימוס אמנון ליפקין שחק, החליט שצבעה של הכומתה יהיה ירוק כהה - הצבע של סמל האגף. את כומתה זאת חובשים גם חיילי משמר הגבול, הצבא מסמל עבורם את פעילותם לאורך הקו הירוק.
כומתה בצבע ירוק זית
היא מונחת כמעט לכל החיילים בצה"ל על הכתף לזמן מסוים, חלקם מחליפים אותה אחרי מסע הכומתה, ואצל חלק היא נשארת עד סוף השירות. היא זכתה לשם - 'כומתת בקו"ם', בעקבות המקום בו תקבלו אותה לראשונה, והיא כנראה היחידה שחזרה עם כל כך הרבה חיילים הביתה. צבע הכומתה של החיל הכללי הוא ירוק זית, בעקבות צבעו של צה"ל.
כומתה תכלת
היא כנראה הכומתה הכי חדשה וצעירה, אבל מאחוריה חשיבות רבה. בשנת 2017 ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אלוף בדימוס נדב פדן, אמר כי צבע זה מסמל את זהות אנשי האגף - שמעצבים ביוזמה, חדשנות ומתוך הובלה מטכ"לית את המרחב הדיגיטלי של צה"ל, ופועלים למען מאמץ התקשוב המבצעי.
