3 פלוגות צק"ג הופכות את המשוואה ליתרון מול חיזבאללה

מאז 'צוק איתן', משכלל  צה"ל את 'שיטת הצק"חים': במקום שהחטיבות יילחמו כל אחת בנפרד, מחולקים גדודיהן לפי חילות - הנדסה, שריון וחי"ר, ויחד 'בונים' מערך לוחם מגוון ושונה לגמרי. כך, מגוון הפעולות שיכולה כל חטיבה לבצע מתרחב פי כמה, והיעילות של כל אחת בשדה הקרב גדל בהתאמה.

אך השיטה הזו לא עוצרת ברמת החטיבה בלבד, שכן גם הגדודים מחולקים באופן הזה - וכיום, בצק"ג (צוות קרב גדודי) משתתפות פלוגות שריון, הנדסה וחי"ר. 

"אנחנו מגיעים מתחומים שונים ומכל מיני חטיבות", מסביר סרן נ', מ"פ בגדוד 931, "אבל ברגע שקולטים את טקטיקת הלחימה המשותפת, השילוב הזה הופך למרכיב קריטי, שבלעדיו כבר אי אפשר להילחם". 

סרן נ' הספיק לעבור ב-3 צק"גים מאז החלה הלחימה בדרום לבנון. לדבריו, בכל צוות התחדד לו הצורך המשמעותי ביותר בעבודה כחלק מצק"ג - שהוא הממשק בין שלוש הפלוגות. והפעילות הזו יחד, כפי שהוא מעיד מניסיון בשטח, רלוונטית בכל שלב בלחימה - מהתכנון ועד הביצוע. 

"באחת המשימות שלנו בלבנון, הצק"ג שלי נדרש להשתלט על אחד הרכסים בדרום לבנון, מדגים רס"ן (במיל') ד', מ"פ שריון בצק"ג 52, "דבר ראשון שעשינו היה לבנות תוכנית פעולה מ-3 הזוויות שלנו: איך כדאי לצאת להתקפה, איך כל פלוגה יכולה למצות את היכולות שלה בהתאם לסיטואציה, ואיך להכין את הלוחמים שלנו יחד".

כיצד לחימה כזאת נראית בפועל? רס"ן ל', מ"פ בגדוד ההנדסה 607, מתאר: "לאחר השתלטות על המרחב, לוחמי ההנדסה ייכנסו לזירה, וינטרלו את כלל המטענים והאמל"ח. לצד פעולות אלה, הם יפתחו את הצירים, ויפרקו חסימות ומכשולים". 

במקרים אחרים, הסדר יהיה הפוך לגמרי: כאשר דווקא כוחות ההנדסה יפעלו ראשונים. "הם יפתחו את הצירים, ישמידו מבנים ממולכדים או ישלחו רחפנים כדי לחקור את השטח - לפני התקפת כוחות החי"ר והשריון", מסביר  רס"ן (במיל') ד', "אנחנו פועלים צמוד כמעט לאורך כל הדרך, בחיפוי ואבטחה הדדיים". 

"ככוח רגלי, אנחנו נעזרים הרבה פעמים בטנקים כדי לבודד את המרחב בו אנחנו פועלים", מציין המ"פ מ-931, "הם יודעים לחפות עלינו מרחוק, כאשר אנחנו פועלים בנקודה מסוימת, באופן ממוקד. מנגד, אנחנו יכולים לספק הגנה בטווח הקרוב, ולדאוג שאיש לא יוכל להניח מטען על הטנק, למשל".

הלחימה בתוואי הצפוני היא אלמנט נוסף, שונה כמעט לגמרי מזה שהתרגלו אליו בשנתיים וחצי האחרונות בעזה. "אם ברצועה יכולנו לפתוח צירי תנועה כמעט בכל מקום, כאן המצב מורכב בהרבה - הקרקע הררית וסבוכה יותר, ואנחנו לא יכולים להסתמך רק על הטנקים שיוכלו לאבטח ולהוביל אותנו בתנועה בכל מקום", מסביר סרן נ'.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם, איך הצק"גים מתמודדים עם האתגר הזה? לסרן נ' יש דוגמה שמבהירה: "באחד הימים איתרנו ויצאנו להתקפה על עמדות שהייה גדולות, שהוקמו בתא שטח סבוך מאוד, בהן האויב ניסה להעמיד מארב נגדנו. לכן, הטנקים התחילו בתנועה על הציר, והכשירו אותו עבורנו. כשהגענו למבנה עצמו, יחד עם כוחות ההנדסה הצלחנו לחדור פנימה במספר נתיבים". 

השלב הבא היה הכיבוש של האיתור. בחיפוי אש הטנקים, יכלו כוחות החי"ר וההנדסה לפשוט פנימה. "יחד עם ה'באגרים' של ההנדסה, נכנסנו פנימה ופירקנו את תשתיות הטרור הרבות שזיהינו בפנים: פירים, מצבורי אמל"ח, חדרי שהייה ומשגרי טילים מחומשים. לבסוף מילכדנו עם חומרי נפץ את המבנה - ופוצצנו אותו", מסכם המ"פ מ-931. 

שלושת המ"פים איתם שוחחתי, מדגישים כי הלחימה בצק"גים הפכה מרכיב קריטי באסטרטגיה ובתו"ל ומציינים כי אילולא שני מפקדי הפלוגות שנלחמים לצידם, לא היו צולחים את מרבית המשימות, שבהן עמדו לאורך המלחמה. 

"אני יודע שאני יכול לסמוך על השריונרים שלצידי, שיתמודדו עם האיומים במרחב הרחוק - ועל החי"רניקים, שיובילו אותנו ויטהרו את הסביבה הקרובה", קובע המ"פ במיל', "אנחנו מאפשרים זה לזה לבצע את העבודה שלנו בביטחון, ובידיעה שיש מי שמחפה עלינו מכל מקום וזווית".