אל"ם הרב אברהם אבידן זצ"ל

"ידע לחבר בין עולמות" - במלאות 30 לפטירת אל"מ (בדימוס) הרב אברהם אבידן זצ"ל נערך בצה"ל ערב לימוד לזכרו. הערב נערך בזום בהשתתפות רעיית הרב, הרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב אייל קרים, מכרים, חברותות ורבני הרבנות הצבאית דאז והיום אשר נשאו דברים לזכרו.

הרב אברהם משה אבידן זצ"ל הצטרף לשורות הרבנות הצבאית כשנה לפני מלחמת ששת הימים, ושרת למעלה משני עשורים, הוא השתייך לדורות הביניים ברבנות הצבאית. הוא הגיע לדרגת אלוף משנה (אל"מ) כעוזר הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון זצ"ל. לאחר פרישתו מצה"ל שימש הרב כראש ישיבת ההסדר בשעלבים.

​"הרב אבידן, שבהמשך עמד גם בראש ישיבת ההסדר בשעלבים, היה ידוע בגדלותו בתורה, ובקרבתו לגדולי הפוסקים בדור מהם קיבל פסקים רבים ומגוונים בהלכות צבא. את פסקיו אסף וליקט בספריו, המהווים אבן יסוד בפסיקה ההלכתית הצבאית: הספר "שבת ומועד בצה"ל" והספר "דרכי חסד" העוסק בהלכות הטיפול בחללים. גם בשנים האחרונות הוסיף לעסוק בכתיבה הלכתית יצירתית, ופירסם את ספרו "אהבת צדקה" העוסק בפירוט רב בהלכות צדקה.
ספריו, תורתו ואישיותו יוסיפו ללוות את הרבנות הצבאית"
"אין עושים נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונן". ​(מתוך דברי ההספד של הרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב אייל קרים.)

ד"ר חגי חריף ניסה לסכם את דמותו של הרב - "מה שבלט לאורך כל שירותו הוא הלמדנות העצומה שלו, התמדה ועומק כאחד. הוא השתדל ללמוד בכל רגע פנוי, בין אם היה בסיור בשטח או במשרדו. הרב אבידן נחשב כסמכות הלכתית תורנית ממדרגה ראשונה, הוא בחן את התאמת ההלכה לתנאי השירות ביחידות השדה ופסק את פסקיו, בד בבד הוא היה אדם חביב לבריות, בעל לב רחב ורגישות לזולת".

"הרב אבידן הניח אבני יסוד ברבנות הצבאית - אמר רמ"ח הרבנות, אל"מ הרב שרון צברי, את הפירות של עשייתו הרב דאג להנחיל גם לדורות, לא רק לאותה תקופה, כדי שאנחנו, אנשי הרבנות הצבאית בהווה ובעתיד נמשיך לעשות חיל, ולהגדיל תורה ולהאדירה. המימרא במסכת ברכות - "צדיקים במיתתם קרויים חיים" מאוד בהירה ומובנת כשאנו מסתכלים על פסקי ההלכה וההנהגות של הרב שממשיכים להפיח רוח חיים לענפי הרבנות הצבאית עד ימינו אנו" סיים הרב שרון.

תא"ל במיל' הרב ישראל וייס, הרב הראשי לצה"ל לשעבר סיפר על הרב אבידן- 

"אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו" - "הרב אבידן, היקר באדם, הסמל, הדמות, המקור לחיקוי, אלוף משנה, סגר הרב הראשי לצה"ל, הענק הרוחני הזה איננו עוד. מאחד - נשא הרב אבידן זצ"ל את חייליו, פקודיו, וצבאו, מתוך תחושת אחריות עצומה, ממש נשא את הציבור על כתפיו. מאידך גיסא - היה הרב בבחינת פרשיו, שהיה הרב המנהיג הרוחני, בהיר המחשבה, שעל פיו נפסקה ההלכה בצה"ל בבחינת המצפן ההלכתי. 

מכלול עמוק ורחב כל כך מקיף ועצום של תכונות וסגולות, מרכיבי אישיות שהתנקזו אל ליבו החם והאוהב של איש התורה - הרב אברהם אבידן זצ"ל".

הרב גרשון שחור, ראש הישיבה התיכונית בשעלבים, תלמידו, וחברותא של הרב אבידן סיפר מההיכרות שלו עם הרב - 

"הדבר הכי בולט אצל הרב הייתה ההדרת פנים, ברגע שנפגשת עם הרב אבידן ראית את ההדרת פנים שמשרה עליך איזשהו רוגע. חוץ מהעובדה שהוא היה תלמיד חכם עצום, הייתה לו גם פיקחות של חיים.

הרב אבידן אף פעם לא יצא מכליו, כשצריך - הוא נאבק על דעתו באופן חלק וברור, אבל תמיד בהדר, בנחת. 

זכיתי ללמוד עם הרב חברותא, למרות היותי אברך צעיר תמיד הרב נתן לי את ההרגשה שאני משמעותי, שאני חשוב, למרות פערי הידע העצומים.

--

יה"ר שהדברים שנאמרו יהיו לזכרו ולעילוי נשמתו של הרב אברהם משה אבידן זכר צדיק לברכה.

- עקבו אחרי הרבנות הצבאית -