יום הקמת צה"ל הוא הזדמנות לעצירה חינוכית משמעותית למפקדי צה"ל וחייליו על מנת ללמוד ולהבין כי צה"ל הוא הצבא המייצג את כולם.
הכרת הארגון שלנו מראשית הקמתו תעורר אצל החיילים הרגשת גאווה ושייכות ליחידתם ולצה"ל ובכך, להגביר בהם את המחויבות והמוטיבציה לשירות משמעותי.
כפי שכל אדם וארגון מציין את יום הולדתו, בוחן את מקור שמו, יום זה מאפשר למידה והתבוננות על הארגון הגדול במדינתנו, אופיו והישגיו המתהווים.
צה"ל תימוכין להשקפתה, שקיימת רציפות בין ה"הגנה" ל"צבא ההגנה לישראל". והאחרת, שקשרה את שם צבא למדיניות החוץ והביטחון של המדינה, שנועדה לקיים באמצעות הצבא ריבונות אינטרוורטית.
תימוכין לתפיסה הראשונה ניתן למצוא בדבריו של י. סלוצקי על פקודת היום להקמת צה"ל: "תעודה זו מסכמת ומביעה את תודת הישוב והעם היהודי לארגון ה'הגנה' ומתווה דרך לארגון החדש, ל'צבא הגנה לישראל', שהמשיך את מפעלה. המשכיות זו מצאה ביטוי במלה 'הגנה' שנכללה בשם צבא המדינה החדשה." דעה דומה הובעה על-ידי יוסף יזרעאלי, שאף טען לזכות ראשונים במתן השם. בספרו סיפר בהקשר לכך: השם "צבא ההגנה לישראל" עמד להיקבע עוד כמה שבועות לפני הקמת המדינה, ושר הביטחון קיבל כמה הצעות בנידון, כגון: "צבא יהודי", "צבא המדינה", "צבא ישראל" ועוד. לדעתו, השם המתאים ביותר היה "צבא ישראל": שם קצר וקולע, שאינו נותן מקום לפירושים כלשהם.
השם "צבא הגנה לישראל" היווה, ועדיין מהווה, אחד השמות המשמעותיים ביותר, אשר בריכוזיות ביטא יותר מכול את מהות המהפכה הלאומית שהתחוללה אותה עת. בשמו התמציתי מוצתה המהות החדשה, כפי שבאה לביטוי בהדגשת שלושת האלמנטים הבסיסיים:
צבא: אשר בא לתת גושפנקא חוקית לשינוי שחל מאז שלהי 1947 – ממחתרות ופורמציות קדם-צבאיות, לשלב עליון יותר – לצבא סדיר. דהיינו מרמת מִיסוּד של מחתרת לרמת מיסוד של צבא סדיר.
הגנה: אשר באה לסמל את אופיו וייעודו של צבא המדינה היהודית – שנועד להגנה ולא "להתקפה.
במסגרת הקמת הצבא יוחדה מחשבה גם לשמו של הצבא החדש. בהקשר זה הועלו שתי גרסאות, המשקפות שתי אסכולות. האחת, שדגלה בתזה של הרציפות, ראתה בשילוב המונח "הגנה" בשמו של
שראל: אשר בא לסמל את ריבונותה של מדינת ישראל, אשר הצבא היה פועל יוצא " ממנה ונסמך אליה.
