איך למדה היב"א הדרומית לחדש את עצמה - לפי האיומים בשמיים?

גם אם אין התרעות או שיגורים, כלי טיס רבים של חיל האוויר נמצאים במשימות או בכוננות מתמדת. אך בזמן שאלו בשמיים, אנשי היב"א (יחידת בקרה אווירית) נמצאים על הקרקע, שם מסווגים ומנהלים את כלל הגזרה שלהם.

אחת המשימות המרכזיות של היב"א היא סנכרון ו'ניצוח' על המרחב האווירי: גילוי, זיהוי והפללה של כלי טיס, והפעלת הכוח האווירי בהתאם. משימה זו הפכה מאז המלחמה כמובן למורכבת יותר, עם עליית הצפיפות של כלי הטיס בשמיים, כטב"מים של אויב, לצד תעופה אזרחית, מסחרית או ספורטיבית.

כדי להבין קצת יותר איך זה עובד מאחורי הקלעים, נפגשנו עם מפקד גף ההדרכה ביב"א הדרומית (509), סרן א', שאחראי על אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך - לוודא שכל אנשי היחידה מוכנים למשימה. "מה שהיה לפני שנה, ובטח לפני שלוש שנים, זה לא מה שקורה היום מבחינת הזירה המבצעית, אמל"ח ותמונת הגילוי של צה"ל. צריך לשמור את כולם על הרף ובעצם להכין אותם אפילו לתרחיש שעוד לא קרה", הוא מגולל.

"המרחב האווירי של ישראל הוא קטן, ובתקופה מבצעית אפילו מצטמצם יותר", מציג המפקד, "כמו שאנחנו מתחדשים, כך גם האויב מבצע את אותו תהליך למידה. תוך כדי הלחימה, גם הקפדנו לתחקר מקרים מתפרצים בשביל לשפר את ההגנה, ולפעול בקצבים הרבה יותר גבוהים".

אחד האירועים המשמעותיים התרחש ביולי 2024, כאשר כטב"ם חות'י הצליח לחדור למרכז הארץ, והתפוצץ בתל אביב. כתוצאה מכך נהרג אזרח ישראלי ונוספים נפצעו. "עד אותו שלב היו לנו אחוזי הצלחה טובים", מספר מפקד הגף, "אבל לצערנו יחידת הבקרה לא הצליחה ליירט את הכטב"ם. כזה אירוע ממחיש את המשמעות והייעוד של המערך: מצד אחד - מדובר בהגנה על אזרחים, ומצד שני, יש לזה השפעה אסטרטגית מאוד גדולה".

הלקחים מאותו לילה, ומכלל המבצעים האוויריים בשלוש שנים אחרונות, הובילו לשינויים באופן שבו היחידה מתכוננת לאיומים דומים, כמו גם בדרך שבה היא מכינה את עצמה למשימות. 

לקראת 'שאגת הארי', למשל, נדרשה יב"א 509 לבצע תהליך הכנה מורכב בזמן קצר משמעותית מהמקובל. "בדרך כלל נרקמת תוכנית עבודה מסודרת לטווח ארוך - איך אתה בונה את הכוח למבצע מסוים ואיך אתה מכשיר את האנשים", הוא מדגים, "אבל פה נוהל הקרב קוצר לשליש או לרבע מהזמן שהוקצב".

המשמעות הייתה לבחור במהירות מה חיוני לכשירות - ולהוציא אותו לפועל. "זה מתחיל בהכשרת סדירים ומילואימניקים, דרך למידה ודיוק של התשתיות האוויריות, העברת ידע ועד תרגול באמצעות סימולטורים ובניית תרחישים של מקרי קיצון", מפרט סרן א'.

"התחלנו את המערכה וניהלנו את המרחב האווירי בישראל ומחוצה לה, בבטיחות ובשיתוף פעולה עם השותף האמריקאי. זה היה חסר תקדים ברמת שיתוף הפעולה ובהיקפי הטיסה, הצלחנו להבין איך לקחת תוכנית עבודה - ולהוציא אותה לפועל".

מלאכת היב"א מתרחשת הרחק מעיני הציבור. אין בהכרח רגע אחד שניתן להצביע עליו ולומר - כאן המשימה שלהם תמה. זו עבודה רציפה של גילוי, זיהוי, תיאום, קבלת החלטות וניהול המרחב. "זה לא משנה איזה יום או מה השעה", מסכם המפקד, "חיל האוויר לא מפסיק לטוס ולפעול - וכך גם האויבים שלנו. לכן, ניהול המרחב האווירי והגנת שמי המדינה הן משימות שלא יכולות לעצור אף פעם".