"דעו כי בתוך החושך הזה, דמותם של יקיריכן מאירה לנו את הדרך"

טקס ההתייחדות השנתי עם זכרם של 1,022 חללי חטיבת גבעתי התקיים אתמול (שלישי) במצודת יואב. הטקס נערך בראשות הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר ובהשתתפות מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, מפקד אוגדה 162, תא"ל שגיב דהן, מפקד חטיבת גבעתי, אל"ם נתנאל שמכה, משפחות שכולות, פצועי ונכי החטיבה, מפקדי וחיילי החטיבה בעבר ובהווה. 

נציגת המשפחות השכולות, תהילה ואן גלדר, אמו של סמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל, נשאה דברים: "386 ימים עברו. שנה וחודש מאז שעומר, בננו, אהוב ליבנו, נהרג בפעילות מבצעית בעזה. אין בי שום ציפייה להתרגל למשהו כל כך לא רגיל, כל כך לא טבעי, למשהו שאינו מתקבל על הדעת ועל הלב".

"בשנה החולפת יצא לי להכיר משפחות שכולות רבות. נוכחתי להבין, מתוך כאב, דרך סיפורים רבים ומתוך התבוננות בתמונות רבות, כי זו אינה קלישאה - טובי בנינו ובנותינו נלקחים מעימנו".

"ככל שהימים חולפים ועונות השנה מתחלפות, אני מבינה שזהו לא רק הסיפור שלי ולא רק הסיפור שלנו, המשפחות היקרות שנמצאות כאן הערב, אלא גם הסיפור של עם ישראל כולו - נופל וקם, מפולג ולעיתים, ברגע אחד, מתאחד; חם מזג ובעל הלב החם ביותר שיש".

"כן, ברוב הימים אני עוד סובלת. סובלת וגאה. אני זוקפת גב וראש, נטענת בעוצמות כדי להמשיך את המסע הזה, כדי לשאת את המשא הזה. אני יודעת שהכאב שלי הוא חלק מפסיפס של כאב גדול יותר".

"סביבי יושבות משפחות רבות, שלכל אחת מהן עולם שלם שנגדע; מישהו או מישהי שאינם עוד, שהשאירו אחריהם אהבה גדולה ומשימה גדולה עוד יותר - לחיות חיים שיהיו ראויים לאור שהם השאירו כאן".

"ולכבודם, ולכבודי, ולכבודכם - אני קמה. ואעשה ככל יכולתי לחיות את החיים הטובים, הראויים והערכיים ביותר שאוכל".

הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, נאם: "שנים ארוכות של שירות צבאי ופיקוד על יחידות קרביות הפכו את השכול לחלק בלתי נפרד מחיי - מחיינו. אני זוכר את רעיי ואת פקודיי; אני זוכר את הרגעים האחרונים ואת השיחות שנצרבו בליבי. מתוך השבר שנפער עם לכתם, עולה הציווי - להיות ראויים להם, להמשיך את דרכם ולהילחם לאורם".

"אני נזכר בביקור שלי בחטיבה במהלך הלחימה במסגרת 'מרכבות גדעון'. כבר אז יצאתי מכם בהתפעלות עצומה. המיומנות המקצועית, לצד נחישותם ורוחם של הלוחמים והמפקדים בשטח, הפכו את גבעתי לחטיבת חוד קטלנית, שעם ישראל כולו נושא אליה את עיניו בגאווה ובהוקרה".

"במלחמה הנוכחית ספגה החטיבה אבדות כבדות, כואבות ובלתי נתפסות. אנו נושאים בליבנו בכל יום גם את פצועי החטיבה, שנלחמים כעת בקרב השיקום והחזרה לחיים. אנו מצדיעים לגבורתם ומחויבים ללוות אותם לאורך כל הדרך".

"משפחות שכולות יקרות, אנו עומדים לפניכן בלב דואב ומצדיעים לכן. אנו יודעים כי אין במילים כדי לרפא את השבר העמוק, לשכך את הגעגוע המפלח או למלא את החלל. דעו כי בתוך החושך הזה, דמותם של יקיריכן מאירה לנו את הדרך".

"לוחמי החטיבה היקרים, המורשת שאנו מנציחים הערב מתורגמת יום-יום למעשיכם בשטח. אתם התגשמותו החיה של חלום הדורות. צאו למשימותיכם בגאווה, שאבו כוח מהרעות ומהאחווה המלכדות אתכם בשורות, זכרו את מורשתם של הנופלים והיו ראויים להם. יהי זכרם של חללי חטיבת גבעתי ברוך, ונצור בליבנו לעד".

מפקד חטיבת גבעתי, אל"ם נתנאל שמכה, אמר בנאומו: "אנחנו מגיעים אליכם היום היישר מחזית הלחימה בצפון. כבר ארבעה חודשים שהחטיבה ניצבת בחוד החנית של קרבות מורכבים ומאתגרים באדמת לבנון, כשמול עינינו ניצבת משימה אחת - ההגנה על תושבי הצפון".

"בשנותיי בחטיבה למדתי שהנשק האמיתי שלנו אינו עשוי מברזל ומפלדה. הנשק של חטיבת גבעתי הוא הרוח - הרוח שמפעמת בליבנו. רוח הניצחון בכל מפגש עם האויב, הרוח להסתער ולבצע כל משימה, והרוח המגנה כחומה על מדינת ישראל. זו הרוח שממנה אנו שואבים את כוחנו".

"רוחם של יקיריכם צועדת איתנו בכל סמטה צרה, בכל שביל תלול, בכל היתקלות ובכל קושי. כולנו עמדנו בפני רגעים מורכבים בשדה הקרב, שבהם נדרשנו לתעצומות נפש אדירות. ברגעים הללו, הרוח שלהם הייתה שם. היא זו שהובילה, ועודנה מובילה, את החטיבה קדימה אל הניצחון".

"משפחות יקרות, אתן לא לבד. חטיבת גבעתי כולה, הפרוסה גם בשעה זו בחזית הצפון, עומדת כאן יחד איתכן. הלב של כולנו פועם איתכן ונמצא לצידכן".

"נמשיך להילחם, נמשיך לשאוב כוח מרוח יקיריכם ונמשיך לשאת את מורשתם. הם ההולכים עמנו בדרך. הם הרוח ששמה גבעתי. אתן מהוות מקור כוח עבור כולנו".

מכאן נישא תפילה לביטחון המדינה, לשלום אזרחיה ולהחלמתם המהירה והשלמה של פצועינו בגוף ובנפש. יהי זכר הנופלים ברוך לעד".