חודש חלף מאז צק"ח גבעתי פשט על ביה"ח בבינת ג'בייל. כך זה קרה

"כבר בהכנות לפעילות בעיירה, ידענו שמדובר בתוואי רווי מחבלי חיזבאללה, והתכוננו להרבה מפגשים פנים אל פנים ולחילופי אש ארוכים", כך משחזר קמב"ץ מכלול האש של חטיבת גבעתי, סגן ד', את ההיתקלות בה חיסלו 23 מחבלים לפני חודש. "בית החולים הממשלתי היה אחד מנקודות האחיזה המשמעותיות ביותר של חיזבאללה באזור, ולכניסה אליו הייתה חשיבות טקטית גדולה".

"זיהינו כבר בשלב מוקדם פעילות של חיזבאללה במרחב ובתוך המתקן, אך בתור התחלה החלטנו שלא לפעול בפנים, משום שהמקום עוד הכיל מטופלים בתוכו", הוא מסביר, "ישבתי עם מפקד פלוגת החי"ר בצק"ג, ויחד התחלנו לבנות תכנית פעולה משותפת בבינת ג'בייל", ממשיך אותו מפקד פלוגת השריון שהשתתף בקרב, רס"ן (במיל') ד', "כבר מתחילת השהות שלנו שם, היינו צריכים להתמודד עם רכב תופת והרבה מטענים".

בשלב מסוים, זיהו באוגדה מחבלים לפנים, מתצפתים מאחד החלונות של בית החולים, ומיד שניים מהם פתחו באש לכיוון הלוחמים בשטח. "הבנו שנכפה עלינו הקרב הזה, ויצאנו לתגובה מהירה, במקביל לבניית טקטיקה זריזה תוך כדי תנועה", ממשיך השריונר.

"מיד לאחר הירי, יצאנו לכתר את בית החולים מסביב, כשלוחמי ההנדסה עוזרים לנו בפתיחת חסימות וצירים בדרך. התקדמנו קדימה, עד שלבסוף נכנסו פנימה", הוא ממשיך, "לאחר זמן מה של לחימה, כשכבר הספקנו לגבש תכנית פעולה יחסית ברורה, החלטנו לפשוט ישירות על מרכז הכובד של המבנה, בו התרכזו מירב מחבלי האויב, ומשם להוציא התקפות יותר כירורגיות לשאר הקומות והחדרים". 

בתוך כל זה, חיילי מכלול האש של החטיבה נדרשו לפעול במהירות ובדיוק, בשיתוף אנשי המודיעין המכירים היטב את תא השטח, הם פעלו בשני נתיבים: הגנה על הכוחות הנעים בשדה הקרב, לצד חיסול מחבלים והשמדת תשתיות בעצמם. בדיעבד, החמ"ל היה אחראי לחלק משמעותי מהמחוסלים באותה מערכה.

מעטפת הסיוע שהעניקו לכוחות כללה גם גיבוי מחיל האוויר ואש תותחנים. "ניתחנו בזריזות בזמן אמת איפה קיים סיכון גבוה יותר לאיום על הכוחות, והרכבנו, בעודנו תומכים בכוחות הלוחמים בשטח, תגובות לתרחישים אפשריים, לדוגמא אם הלוחמים חוטפים נ"ט או ירי תמ"ס (תלול מסלול)", מדגים הקמב"ץ, "התאמנו את האמצעים השונים שעמדו לרשותינו לכל שלב במשימה, על אף הזמן שדחק". 

במהלך הקרב, לצד היתקלויות רבות עם האויב, חשפו לוחמי גבעתי גם אמל"ח ומנגנונים מפותחים. "היו שם משגרי טילים ורקטות, הרבה נשקי קלאצ'ניקוב, טילים, וציוד צבאי רב כמו שכפצים ותחמושת", מפרט המ"פ, "תוך כדי, הבנו ממקור ראשון עד כמה המבנה היה משמעותי לחיזבאללה".

ובאמת, מעבר לניצול המוסד האזרחי כמקום מסתור, הארגון הקים בו נקודת היערכות של ממש, לקראת הוצאה לפועל של מתווי טרור. "הייתה תנועת מחבלים ערה סביב המתחם, בציר מרכזי המחבר את בית החולים לעיירה", מתאר הקמב"ץ, "זיהינו תנועה לא סדורה של אמבולנסים שניידו חוליות אויב למרכז הלחימה - ניצול ברמה הזו".

בין אם במכלול האש או מול הקירות שהסתירו את פעילות הטרור במסווה 'רפואי', לאחר סיום הקרב, התבהרה עוד יותר ללוחמים המעורבים חשיבותה האסטרטגית של ההשתלטות על האתר. תוך כ-12 שעות, מוטטו מרכז כובד משמעותי נוסף של חיזבאללה, והנחיתו מכה חזקה במיוחד במקום שפעם היה לו למעוז.