כך פועל מעגן הגוררות של זי"ס

מבחוץ נדמה שמדובר בגוררות קטנות שתפקידן להוביל כלי שיט ממקום למקום, אבל בפועל, אנשי המעגן מבצעים מגוון רחב של משימות מבצעיות, תחזוקתיות ובטיחותיות, שהופכות אותם לאחד הגופים הייחודיים ביותר בחיל הים.

בעוד שספינות הטילים, הדבורים והסטי"לים נמצאים בדרך כלל במרכז תשומת הלב, אנשי הגוררות פועלים מאחורי הקלעים. הם אלו שמסייעים לכלי שיט שנתקעו בלב ים, אחראים על תחזוקת המצופים במפרץ אילת, מטפלים באירועי זיהום ים, מבצעים עבודות ימאות מורכבות, ובשגרה מתאמנים ללא הפסקה על תרחישים מבצעיים - בהם גם חדירות מהים.

במעגן משרתים יחד חיילים וחיילות, שרובם בתחילת שנות העשרים לחייהם. למרות גילם הצעיר, האחריות שמונחת על כתפיהם גדולה במיוחד. בשגרה הם מפעילים את כלי השיט בעצמם, ללא קצינים או נגדים שנמצאים איתם בכל הפלגה.

"אחד הדברים הכי מיוחדים כאן הוא שאנחנו בני עשרים, יוצאים לים לבד ומפעילים ספינה שלמה. אנחנו מקבלים אחריות אמיתית, ובכל יום יכולים להתמודד עם משהו אחר לגמרי", מספרת רב"ט ר.

אולי דווקא משום שהמשימות מגוונות כל כך, קשה להגדיר יום טיפוסי במעגן. יש ימים שמוקדשים לטיפולי אחזקה במנועים, אחרים מוקדשים לעבודות ימאות או להפלגות מבצעיות, ובכל רגע יכולה להגיע קריאה שמשנה את סדר היום. "אתה קם בבוקר ולא באמת יודע איך ייראה היום שלך, וזה בדיוק מה שהופך את התפקיד לכל כך מעניין", היא אומרת.

אחד המאפיינים הבולטים של המעגן הוא האווירה המשפחתית. אנשי הצוות מתארים מקום שבו אפשר לשבת יחד לשתות קפה באמצע היום, אך ברגע שנשמעת קריאה לעבודה - כולם עוברים מיד למצב פעולה.

"יש פה אנשים קלילים ומצחיקים, אבל ברגע שיש משימה כולם עושים סוויץ׳. עובדים קשה, נותנים הכול, ואף אחד לא נשאר בצד", היא מספרת.

אחריות גדולה בגיל צעיר

הדרך אל הגוררות מתחילה בגיבוש לוחם ימי. רבים מהמשרתים מגיעים מתוך רצון לשרת בתפקיד משמעותי בים, גם אם הוא פחות מוכר לציבור.

רב"ט ר׳ מספרת שבכלל חלמה להיות לוחמת, אך פציעת שברי מאמץ מנעה ממנה להגשים את החלום. "חיפשתי תפקיד שישלב עבודה פיזית, ים ואחריות, אבל לא יהיה לחימה קלאסית. הגוררות היו בדיוק האיזון הזה", היא אומרת.

לדבריה, התפקיד מעניק תחושת משמעות יומיומית. "אנחנו עובדים בחוץ, עם הידיים, פותרים בעיות אמיתיות. זה לא משרד, וכל יום נראה אחרת".

גם עבור מי שלא הכיר כלל את התחום לפני הגיוס, השירות הפך למקום שלא היו מחליפים כל מספרת סמל נ׳ צ׳יפית הספינה. "בתור בת, בחיים לא חשבתי שאעסוק במנועים. פתאום אני מתקנת מנועים באמצע הים, פותרת תקלות ומחזירה כלי שיט לפעילות. אלה דברים שנחשבו פעם מאוד גבריים, והיום אנחנו עושות אותם בדיוק כמו כולם. אני מרגישה שאני שוברת תקרות זכוכית".

"המכונה היא הלב של הספינה"

אחד המקצועות המרכזיים במעגן הוא מקצוע המכונאי. לאחר ההכשרה הראשונית ממשיכים חלק מהמשרתים לקורס צ׳יפים, שבסיומו הם הופכים לאחראים על מערכות ההנעה של כלי השיט.

"המכונה היא הלב של הספינה. אם המנוע לא עובד - הספינה לא תפליג", מסבירה סמל נ׳. במהלך השירות הם לומדים לבצע טיפולים, לאתר תקלות ולתת מענה ראשוני גם כשהם נמצאים הרחק מהחוף.

"כשיש תקלה בים, אין מוסך ואין איש מקצוע שמגיע. אנחנו צריכים להבין מה קרה, לפתור את הבעיה ולהחזיר את הספינה לעבודה".

במעגן מספרים כי בשנים האחרונות יותר ויותר נשים משתלבות גם בתפקידי המכונאות, תחום שבעבר נחשב גברי כמעט לחלוטין. "היום יש אצלנו צ׳יפיות וסקיפריות (אחראיות על הנעת הספינות). זה כבר לא חריג לראות בנות מובילות את התחום".

הרבה מעבר לגרירה
למרות השם "מעגן הגוררות", אנשי היחידה מדגישים שהגרירה היא רק חלק קטן מהעשייה. כאשר כלי שיט מאבד יכולת תנועה בלב ים - בעקבות תקלה במנוע או בעיה אחרת - הגוררת יוצאת אליו, מתחברת אליו ומחזירה אותו בבטחה לנמל. "אם ספינה נשארת בלי הנעה, היא יכולה להיסחף. זאת כבר סכנה בטיחותית ומבצעית. אנחנו מגיעים אליה, מתחברים וגוררים אותה בחזרה למעגנה".

אבל לצד הגרירות, המעגן אחראי גם על תחזוקת המצופים הימיים באזור אילת, עבודות ימאות שונות, סיוע לכלי שיט והפעלת אמצעים מיוחדים בשגרה ובחירום.

שומרים גם על הים

אחד התחומים הייחודיים למעגן הוא הטיפול בזיהומי ים. מפרץ אילת נחשב לאחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה סביבתית בישראל, וכל דליפה של דלק או שמן מחייבת תגובה מהירה. "כאשר נשפך שמן או דלק למים, אנחנו מוקפצים מיד", מספרת אחת הלוחמות.

במעגן מחזיקים ציוד ייעודי לטיפול באירועים כאלה - חוסמי זיהום שמונעים מהכתם להתפשט, משאבות, אמצעי ספיגה וציוד נוסף שמאפשר להפריד בין המים לבין הדלק והשמן.

"בהתחלה אתה מגיע ורואה כתם גדול על פני המים. אחרי שעות של עבודה אתה מסתכל שוב ורואה שהים חזר כמעט לקדמותו. יש בזה סיפוק גדול".

כדי לשמור על כשירות, אנשי המעגן מבצעים מדי חודש תרגול לטיפול בזיהום ים. אחת לשנה מתקיים גם תרגיל רחב היקף יחד עם התחנה האזרחית לטיפול בזיהום ים באילת.

במהלך התרגיל מוזרם למים חומר צבע מיוחד המדמה זיהום, והצוותים מתרגלים את כל שלבי הטיפול - מהזיהוי הראשוני ועד לניקוי השטח.

מתרגלים גם חדירה מהים

לצד משימות השגרה, המעגן משתתף גם בתרגילים מבצעיים. במהלך אחד התרגילים האחרונים תרגלו הכוחות תרחיש של חדירה ימית. במסגרת האימון הופעלה כלי שיט מהיר המשמש למשימות שונות ובהן גם תרגילי חדירה.

חלק מהמשרתים שימשו בתרגיל כשחיינים, כחלק מהכוח המתרגל. למרות שמדובר באימון קצר יחסית, הוא אפשר לצוותים לרענן נהלים, לתרגל עבודה משותפת ולשפר את המוכנות לתרחישים מבצעיים.

במעגן מדגישים כי גם אם תרחישים כאלה אינם חלק מהעשייה היומיומית, הם מהווים מרכיב חשוב בכשירות המבצעית, ולכן חוזרים עליהם באופן קבוע.

מקום קטן עם אחריות גדולה
אולי מה שמייחד יותר מכל את מעגן הגוררות הוא השילוב בין מקצועיות לבין תחושת הבית. "הבטיחו לי שזה יהיה כמו קומונה על הים. לא האמנתי שזה באמת ככה", מספרת אחת הלוחמות.

לדבריה, מהר מאוד הבינה שהאווירה המשפחתית אינה באה על חשבון המקצועיות. "כולם עובדים בשוויון. אין משמעות אם אתה בן או בת - כולם מרימים, מתקנים, מפליגים ועובדים קשה".

בין אם מדובר בטיפול בתקלה בלב ים, גרירת כלי שיט, התמודדות עם זיהום ימי או השתתפות בתרגיל חדירה, אנשי ונשות מעגן הגוררות של זי"ס ממלאים שורה ארוכה של משימות שרובן אינן זוכות לכותרות. אבל דווקא בזכותן, הפעילות הימית בבסיס ממשיכה להתנהל בבטחה, והכוחות המבצעיים יכולים להמשיך במשימותיהם.

במעגן הקטן שבקצה מפרץ אילת, העבודה אולי מתבצעת הרחק מאור הזרקורים, אך האחריות שמונחת על כתפי המשרתים בו גדולה במיוחד.