לכבוד יום הדבורים הבינלאומי, ישבנו לשיחה עם הדבורנים של זרוע הים

"באתי לראות משהו חדש שאף פעם לא שמעתי עליו", מספר סמל ש׳. "ואז הגעתי לדבורים והבנתי שזה המקום שלי". רב״ט י׳, מספר שהחיבור לזרוע הים הגיע מהבית: "אח שלי היה לוחם בסטי״לים, ואני הלכתי דווקא לצד השני, לדבורים". גם רב״ט ר׳ גדל על מורשת ימית משפחתית: "אבא שלי היה בחיל הים, אז זה תמיד היה חלק מהבית".

השירות בדבורים נע בין עבודת תחזוקה אינטנסיבית על הספינה לבין פעילות מבצעית רציפה בים. "כשאנחנו לא בים אנחנו מתחזקים את הספינה, מטפלים בנשקים, עושים אימונים ודואגים שהיא תהיה מוכנה לכל משימה", מסביר סמל ש׳.

מעבר למבצעיות, שלושת הלוחמים מדברים בעיקר על האנשים. "חשבתי שיהיו פה אנשים שלא יהיו הטיפוס שלי", משתף סמל ש׳, "אבל הכרתי פה חברים לכל החיים". לדבריהם, החיים על הספינה יוצרים קשר יוצא דופן בין אנשי הצוות. "הספינה היא הבית שלך", אומר רב״ט י׳. "עוברים פה הכול ביחד. לא משנה אם היה משהו קשה או יום פחות טוב, ממשיכים קדימה כמשפחה".

אחד הרגעים האהובים עליו מתרחש דווקא בשעות השקטות של הלילה: "יש רגעים שאתה באמצע הים, שתי המשמרות קמות, כולם יושבים ביחד בגשר, שרים שירים ומדברים. אתה מנותק מהכול. רק אתה, הים והירח. אלה רגעים שאתה באמת מרגיש חלק ממשפחה".

הדרך להפוך לדבורן אינה פשוטה. לאחר טירונות עוברים הלוחמים קורס דבורן שנמשך כארבעה חודשים וכולל אתגרים פיזיים ומנטליים רבים. "יש לילות קשים, הרבה אי־ודאות והרבה רגעים שמאתגרים אותך", מספר רב״ט י׳. "אבל בסוף זה מכין אותך לשירות פה".

"זה תפקיד שמשנה אותך", מוסיף סמל ש׳. "אתה מגיע בן אדם אחד ויוצא בן אדם אחר. יותר בוגר, יותר אחראי, מסתכל אחרת על החיים". למלש״בים שמתלבטים אם להגיע לדבורים יש להם מסר ברור: "לבוא בראש פתוח ולא לוותר גם כשקשה", אומר סמל ש׳. "זה שירות שלא תראה בשום מקום אחר בצה"ל".

לכל ספינה בפלגה יש אופי משלה, וגם גאוות יחידה משלה. "אם יש עכשיו אימון, כל ספינה רוצה להוכיח שהיא הכי טובה", מספרים הלוחמים בחיוך. יחד עם הגאווה מגיעים גם הכינויים הייחודיים שכל לוחם מקבל במהלך השירות. לפעמים בגלל טעות מצחיקה, ולפעמים פשוט כי משהו "נדבק".

אבל כשמבקשים מהם לסכם את השירות במילה אחת, התשובה מגיעה מיד וביחד: "רק דבורים!"

ואנחנו, לגמרי מבינים.