כשהשירות הופך למסורת משפחתית

טוראי מ׳, התגייסה באוגוסט האחרון וסיימה בינואר את קורס הבק"שיות (בקריות שליטה ימית) של חיל הים. את התקופה היא מתארת כחוויה משמעותית במיוחד: ציונים טובים, קשרים חברתיים חזקים ותחושת סיפוק גדולה מהדרך. עם סיום הקורס, שובצה לבסיס שרצתה, רגע שחיכה לו הרבה זמן.

מאחורי השיבוץ עומד סיפור משפחתי עמוק. אמה של טוראי מ׳ התגייסה לחיל הים בשנת 1998 ושירתה גם היא כבק"שית. "היא תמיד סיפרה לי על התפקיד, כל הזמן דיברה על כמה שהיא נהנתה ממנו וכמה הוא תרם לה לחיים".

את שירותה עשתה באשדוד, שם התקדמה לתפקידי פיקוד: אחמ"שית ומש"קית הסכמות ונהנתה מהמסע. מעבר לגאווה, הקשר עם האם מלווה את טוראי מ׳ גם בשגרת היום יום הצבאית. "זה משהו שממש מחבר בינינו", היא משתפת. "פתאום יש לנו שפה משותפת, חוויות דומות. היא מבינה בדיוק מה אני עוברת".

הרגעים האלה מקבלים משמעות מיוחדת דווקא ברגעים הקטנים. "בקורס קיבלנו מכתבים מההורים, וזה מאוד ריגש אותי", טוראי מ׳ מספרת. "ידעתי שמי שכתבה לי מבינה לא רק שאני חיילת, אלא בדיוק מה זה להיות בק"שית, מה זה קורס ומה זה לחץ".

טוראי מ׳ מתארת את השיחות ביניהן שעוסקות לא מעט בתפקיד. "אנחנו מדברות הרבה על השירות. היא לא רק מקשיבה, היא באמת מבינה לעומק. היא עוזרת לי, מייעצת לי, לפעמים עוד לפני שאני מספיקה לשאול".

"יש רגעים שאני ממש מדמיינת את אמא שלי יושבת לידי במי״ק (מרכז ידיעות קרב)״. היא מחייכת, "איך היא אומרת לבק"שיות מולי מה לעשות, איך היא הייתה מתנהלת בסיטואציה. היא לא פיזית שם, אבל היא לגמרי חלק מהצוות שלי, בלב".

בט"ו בשבט, כשמדברים על נטיעה וצמיחה, הסיפור של טוראי מ׳ מזכיר שלא כל שורש נטוע באדמה. יש שורשים שמתחילים בבית, ממשיכים בזיכרונות ובסיפורים, וצומחים מחדש, דור אחרי דור.

דוגמה נוספת לשורשים משפחתיים שממשיכים לצמוח אל תוך השירות הוא רב"ט א׳. הפעם, דרך העולם הטכני שמאחורי הקלעים של הזרוע הימית.

רב״ט א׳ התגייס בנובמבר 2024 לחיל הים ומשרת כמכונאי באשדוד, הוא גדל בבית שבו הים היה נוכח גם בלי מדים בסלון. אמו שירתה בחיל הים במודיעין. "אמא תמיד אמרה לי: יש אנשים שרואים בים פחד, אתה תראה בו כוח", הוא מספר, "זה משהו שלקחתי איתי".

גם בתוך המשפחה ההמשכיות ברורה: אחיו סמל ל׳, שהתגייס בפברואר 2024, משרת כלוחם בשייטת 3. "כל אחד מאיתנו נמצא בכלי אחר", מספר, "אבל בסוף אנחנו חלק מאותה שליחות".

החיבור לעולם הטכני נבנה עוד לפני הגיוס, בשעות ארוכות שבילה עם אביו במכונאות. "לפרק ולהרכיב תמיד היה חלק מהחיים שלי", הוא אומר. "כשהגעתי לתפקיד של מכונאי בנחתות, זה פשוט התחבר".

לצד הסיפור של טוראי מ׳, ושל רב״ט א׳ גם סיפורה של טוראי א׳ מצטרף לפסיפס ההמשכיות בחיל ומזכיר לנו שבט״ו בשבט השורשים של חיל הים אינם נטועים רק באדמה, אלא במשפחות, בערכים, ובבחירה להמשיך דרך שמובילה אל הים.

טוראי א׳ סיימה בדצמבר האחרון את קורס טכנאי תקשורת, וכבר מהרגע הראשון היה לה ברור לאן היא שייכת "תמיד היה ברור לי שאני מכוונת להתגייס לחיל הים".

הבחירה הזו נטועה עמוק בבית שבו גדלה. אביה התגייס בשנת 1985, שירת כמכונאי בסטי"לים, ובהמשך יצא לקורס חובלים בין השנים 1989-1991. הוא חתם קבע ל־25 שנים והגיע לדרגת רב־סרן. גם היום, כאזרח עובד צה"ל בבצ"ת, הוא ממשיך להיות חלק מהזרוע הימית.

"הוא אף פעם לא פירט יותר מדי על התפקידים שלו", מספרת א׳. "אבל הסיפורים שכן יצאו, המצחיקים, המרגשים וכאלה שנשארים - גרמו לי לרצות להגיע למקום המסקרן הזה".

הקשר לחיל הים נוכח גם במעגלים הרחבים יותר של המשפחה. עד היום, אביה שומר על חבורה קרובה מחבריו לקורס חובלים, וא׳ גדלה בתוך המפגשים האלה. גם בתוך הבית ההמשכיות ברורה: אחותה הגדולה משרתת ב־8200, ואחיה הקטן כבר מכוון בעצמו לחיל הים.

את תקופת הקורס סיימה טוראי א׳ בדצמבר האחרון ומסכמת אותה כחיובית במיוחד. "היה לי מאוד כיף בקורס", היא מספרת, "גם האנשים, גם האווירה. זה מקום שעוטף אותך". כיום היא משרתת כטכנאית תקשורת מהחוף על ספינות, תפקיד שהיא מרגישה שמחבר בין משמעות מבצעית לידע מקצועי.

עבורה, המשמעות של העשייה ברורה. "כל חלק בפלגה הטכנית חשוב", היא מדגישה. "שום כלי לא יוצא לים בלי האישור שלנו". בהמשך הדרך, א׳ כבר רואה את עצמה ממשיכה באותו מסלול, בדרך של אביה.

כך, דרך שלושה סיפורים שונים - מבצעי, טכני ותקשורתי, מתחדדת התמונה: בחיל הים, השורשים המשפחתיים אינם רק זיכרון מהעבר, אלא דרך שחיה ונמשכת, דור אחר דור.