התחנה הראשונה בדרך לשירות בזרוע הים

סרן ג', קצין לוחם בשייטת 7

סרן ג' הינו לוחם בשייטת הצוללות בזרוע הים, תנועת צופי הים לא היה עבורו תחנה בדרך בלבד - אלא דרך חיים. גם כשהמדים קצת שונים והסביבה קצת אחרת, הוא עדיין שם, בים, על הרציף, עם הילדים:

“החברים הכי טובים שלי, האנשים שאני סומך עליהם, הילדים שאני הדרכתי, הכל התחיל שם, בצופי ים"

אך סרן ג’ לא רק נשאר קשור לתנועת הצופים , הוא הפך לגשר חי בין התנועה לזרוע הים. הוא יוזם מפגשים ופותח דלתות, מארגן שיחות עם לוחמים מהזרוע שהיו בעצמם חניכים בצופים, ומשתף אותם בסיפור השירות הייחודי שלהם, לצד ביקורים בצוללות ובכלי שיט נוספים.

“זה לא רק לראות את הכלים מקרוב,” הוא מסביר, “זה לפגוש מישהו שהיה בדיוק במקום שבו הם נמצאים עכשיו, שחתר בסירה, היה חלק מהמערך, עמד בטקסים על הרציף והיום הוא לוחם בזרוע הים”.

הוא מספר לי על סדרת “ים-סוף”, בה חניכי התנועה באים לז"יס וחווים את החיל במלואו, ועל הסיורים כחלק מהמסעות שלהם בבסיסי זרוע הים. בעיניו, המטרה היא לא רק לגרום לחניכי צופי הים להרגיש שייכות, אלא גם להבין שיש להם המשך טבעי, גם בצבא. “אני פוגש אותם בבסיסים. פתאום ילד שהדרכתי בעבר נמצא במסלול חובלים. זה קורה כל הזמן”.

סרן ג’ הוא חלק ממאמץ רחב לבניית תשתית קבועה לשיתוף פעולה בין מסגרת חינוכית-אזרחית לבין מערכת הביטחון. לשיטתו, היעד איננו רק עידוד גיוס , אלא יצירת רצף של השפעה חינוכית, ערכית ומקצועית.

“אני מקבל הודעות מחניכים שמתייעצים איתי לקראת גיבושים, מיונים, ולעיתים גם בעניינים אישיים. אני משתדל להיות שם עבורם , לא רק כקצין בצבא, אלא כמי שמכיר אותם מאז גיל 12, ורואה אותם היום בגיל 18”.

סמל י', ו… סמל י'?

שניהם משרתים על אותה הדבורה, באותו הצוות, ושניהם , במקרה, או שלא? - סמל י’. לצורך הראיון היינו צריכים למצוא דרך להבדיל ביניהם, אך אפילו הם לא ידעו בדיוק איך לטשטש את הדמיון. סמל י’¹ וסמל י’², בלתי נפרדים. לא רק ששניהם היו חניכים בצופי ים, אלא גם שימשו כמדריכים לנערים עם צרכים מיוחדים, והיום הם לוחמים באותו צוות בפלגת הבט”ש ימית 914.

החיבור לזרוע הים, מבחינתם, התחיל הרבה לפני הגיוס.“צופי ים זה המקום שעיצב את מי שאני , גם מבחינת הערכים שאני מאמין בהם, וגם איך אני בוחר לעמוד מאחוריהם בפועל. להיות אקטיבי עם הערכים שלי, לא רק להגיד אלא באמת לעשות , ולהעביר אותם הלאה”, מספר סמל י’¹.

כששאלתי אותם אילו ערכים מתנועת צופי הים הם לוקחים איתם לשירות הצבאי, התשובה הגיעה מיד: “אני חושב שאחד הערכים החזקים שקיבלתי שם הוא ערך המשימתיות,” מספר סמל י’².

“להבין שלא משנה מה קורה , כל עוד עושים את הדברים יחד, כצוות - אפשר לעשות הכול”.

“יש הרבה לוחמים בזרוע שהגיעו מהתנועה של צופי ים. חינכו אותנו שם על ערכים של תרומה לחברה ולמדינה, והמשפט ‘אם צריך גלגל - אני אהיה גלגל’ ליווה אותנו במשך שנים. אנחנו מיישמים את המשמעות שלו גם בזמן השירות,” מוסיף סמל י’² וממשיך: “זה גם מאוד סוחף. כשאתה רואה חבר שלך קופץ על כל משימה, זה נותן לך השראה , אתה רוצה גם להיות כזה”.

“חשבתי על זה תוך כדי שדיברנו,” אומר סמל י’², “הערכים שקיבלנו בתנועה והערכים שאנחנו מקבלים עכשיו, מבוססים אחד על השני. זה לא מקרי שהרבה מאיתנו המשיכו לשרת בזרוע הים. כי בסוף, מי שמחדיר את הערכים האלה לצופי ים זה אנחנו  אלה ששירתו פה, ויחזרו להדריך. זה עובר הלאה, ממדריך למדריך ומהמדריך לחניך. ככה אתה מוצא את עצמך בגיל 12 מדבר בשפה של זרוע הים ומפנים ערכים של אחריות, מסירות ומשימתיות, עוד הרבה לפני הגיוס

והערכים האלה לא נשארים בגדר סיסמה. “קרה לנו לא פעם שנתקענו בעבודה על מנוע, ופתאום זה נמשך עד אמצע הלילה , שתיים, שלוש, לפעמים עד שש בבוקר”, מפרט סמל י'¹. “אבל אתה לא עוזב, כי אתה רוצה שהכלי יהיה מוכן ליום למחרת. זו אותה תחושת שליחות שחונכנו אליה. אתה נשאר, אתה מתאמץ, אתה עושה - כי אכפת לך, כי אתה חלק מצוות, כי אתה רוצה שזה יצליח אלו ערכים שלימדו אותנו בתנועת הצופים ואנו מיישמים אותם עד היום".

סמל ל', לוחם ימי

סמל ל’ היה לוחם בפלגה 914 במשך עשרה חודשים, וכעת יצא לקורס מש”ק מכונה ימי. לפני שהגיע לזרוע הים, היה חלק מצופי הים במשך כמעט עשור, כחניך, כמדריך ואפילו עשה שנת שירות בתנועה. “צופי הים זה מקום שמלא בחינוך וערכים", הוא מספר. “אתה לומד להוביל, לוותר, לעבוד עם אנשים ולעשות בשביל מישהו אחר”.

סמל ל’ גדל ליד החוף, והים ליווה אותו לאורך כל חייו. “הייתי הולך לים כל הזמן. יום אחד עברתי ליד השבט וראיתי את צופי הים על מפרשיות ליד החוף והבנתי שאני חייב להצטרף לתנועה הזו”. עם השנים ל׳ התקדם בתפקידו, ואחד הרגעים המשמעותיים עבורו היה כשנהיה מדריך - הדמות שהצעירים מסתכלים עליה, זו שאחרים לומדים ממנה.

זו גם התחושה שליוותה אותו כשעלה לראשונה על כלי שיט בחיל הים: “ההרגשה היא שמישהו סומך עליך, צריך אותך, ואתה חלק ממשהו גדול”. כשהגיע הזמן לבחור מסלול צבאי, הוא כבר ידע בדיוק לאן הוא רוצה ללכת, הים זרם לו בדם.

“הלכתי לגיבוש לוחם ימי כי רציתי להישאר קרוב לים. לשמור, להילחם, להמשיך את מה שהתחלתי”. לדבריו, הקשר בין צופי הים לזרוע הוא לא מקרי, זו אותה שפה, אותם ערכים, פשוט במדים אחרים. ולא רק הערכים ממשיכים איתך - גם החוסן.

“בצופי הים אתה לומד להתמודד עם אי-ודאות. אתה לא יודע מה מחכה לך, במחנה קיץ, בהפלגה, במשימה. זה נשמע קטן, אבל זה בונה אותך. הים משתנה כל רגע, ואתה לומד להתאים את עצמך”.

אני מקשיבה לו ומבינה, אולי זו לא תוכנית הכנה רשמית לזרוע הים, אבל מי שהיה בצופי הים מגיע עם כלים של ממש: הובלה, אחריות, חוסן ובעיקר - אהבה לים, כזאת שקשה להסביר במילים אבל מספיק מבט אחד בעיניים, ומבינים.