סרן ר' נפצע בעזה, נותח בביה"ח, נכנס לתא הלחץ במר"י - וזרועו השתקמה

על מר"י (מרכז רפואה ימית) אולי שמעתם בעבר: מרפאה ובה תאי לחץ, המיועדים במקור לטיפול בנפגעי תאונות צלילה וטראומה אקוסטית. לאורך המלחמה, הורחב תחום האחריות של המרכז גם לנפגעי תקריות אחרות. בין המטופלים - סרן ר', סמ"פ בגדוד 601 של ההנדסה הקרבית, שנפצע בתחילת המלחמה בפעילות התקפית ברצועת עזה.

"חוליית מחבלים ירתה על דחפור משוריין שלנו נ"ט: לוחם אחד נהרג במקום, ואחר נפצע קשה. גם הנמר"ה שלי חטפה אש. שבעה מתוך שמונה לוחמים פונו במסוק לביה"ח שערי צדק", הוא משחזר, "אחד מהם, היה אני". 

הקצין, שנפצע קשה, נפגע בחלק הימני של הגוף מרסיסים, הדף וכוויות, חלקן גם בפנים. הוא נכנס לסדרת ניתוחים, ולאחר מכן להליך שיקומי שארך כחצי שנה. במטרה לזרז את החלמת הפצעים, עבר סרן ר' שתילת עור, וכאן - נכנס מר"י לתמונה. 

"בסוף שתל עור הוא עצם זר, שהזרוע לא יודעת לקלוט כראוי", מסבירה סרן א', מפקדת מכלול רפואה ראשונית בבית חולים 10, ומי שהייתה אחראית בין היתר על הטיפול של סרן ר' במר"י. "אנחנו עוזרים ליותר כלי דם חדשים לגדול סביב השתל, מה שעוזר לו להתאקלם בגוף בצורה הרבה יותר אפקטיבית ומהירה".

ואיך עושים את זה? "הגוף שלנו יודע לנצל 21% חמצן שאנחנו נושמים באוויר ביום-יום. בתא הלחץ, אנחנו מזרימים 100% חמצן, ומעלים את הלחץ האטמוספרי פי שניים מזה שבחוץ", היא מפרטת, "הפעולות האלה, בשפה הכי פשוטה - דוחפות את עודף החמצן אל תוך הרקמות, מה שמגביר את זרימת הדם ומעודד יצירת כלי דם חדשים".

במקרה של פגיעה רב-תחומית כשל סרן ר', התהליך שעבר בתא הלחץ סייע במספר דרכים: "סבלתי מצפצופים חמורים באוזן - שהתייצבו לאורך הטיפול. גם הפנים שלי, שנכוו בצורה קשה מאוד בצד ימין, חזרו לקדמותן".

אבל איך נראה 'סשן' בתא בפועל? "הטיפול בן שעתיים", מתארת סרן א', "ב-45 הדקות הראשונות עושים נשימת חמצן רציפה בעזרת מסכות פה ואף. לאחר מכן לוקחים הפסקה, וחוזרים לעוד 45 דקות של נשימת 100% חמצן".

"החוויה הראשונית פה קצת מוזרה", מעיד סרן ר', "אבל מתרגלים, מתחילים להתחבר למטפלים ולמטופלים, וזה מתחיל להיות גם חלק משגרה: חמישה טיפולים בשבוע במשך שנה כמעט, כשלאט-לאט מורידים את התדירות, ויוצרים מאזן לשמירה על הרצף והיעילות". 

תאי הלחץ, כאמור, יועדו עד לפני המלחמה בעיקר לטיפול בתאונות צלילה, הכרוכות בנזק שמיעתי - אך עם המחקר וההבנה כי התהליך יעיל גם למקרים רפואיים אחרים, הורחב ההיצע למטופלים נוספים. "היום, אנחנו דואגים גם ל'תסמונת הכאב המורכב', גם נפגעי PTSD והלם קרב עברו דרכנו, כמו גם הסובלים מטראומה אקוסטית, בדרך כלל מירי כבד או קריסת בניין".

בשונה מטיפולים אחרים, פרטניים יותר, תהליך השיקום במר"י מתקיים בסביבה חברתית, כאשר בכל סדרה נכנסים עד 12 מטופלים לתא הלחץ, אליהם מצטרפים גם אנשי הצוות: בדרך כלל אחות וחובשת. "זה טיפול משנה חיים", מצהירה סרן א', "והערך המוסף שלו, מעבר ליעילות בה הוא מתבצע, זאת הקבוצה שנבנית בתהליך, כשכל אחד משתף בחוויות שלו, על הפציעה ועל השיקום". 

סרן ר' מוסיף מצדו: "הגורמים המקצועיים כאן יודעים להכיל את המצבים המורכבים של הפצועים שמגיעים עם מטען רגשי נוסף. זה גרם לי להרגיש שאני לא לבד, בתוך התהליך הארוך הזה".

ואכן, לנגד עיניי הצוות הרפואי במר"י ניצבת רווחת המטופלים כמגדלור. "גם אם לא ניתן לכמת את השיפור שחל בפצוע, מספיק רק לשמוע על מה שהוא מרגיש כדי להבין כמה הטיפול היה הכרחי", מעידה בחיוך סרן א'. "אני יכולה לומר בנימה אישית, שהמטרה שלי כאן היא להעניק בחזרה למי שמקריב את החיים שלו עבורי. זה המעט שאני יכולה לעשות כדי להחזיר לכל לוחם פצוע על מה שהוא תרם".