הטיפול שמשנה חיים, לא רק בזרוע הים

המר״י, המכון לרפואה ימית של צה״ל הנמצא בסמכות זרוע הים, הוא מרכז שיקום ייחודי שבו מפגש בין מומחיות רפואית מתקדמת לבין הבנה עמוקה של צרכי הלוחמים. מדי יום מגיעים אליו חיילים מפעילות מבצעית וממאורעות לחימה, וכל אחד מהם נושא סיפור אישי של התמודדות, פגיעה והחלמה. בין כתלי המקום נאספים אינספור סיפורים של לוחמים שעברו מסע מטלטל, פיזי ורגשי, ושבו ממנו חזקים יותר. כל סיפור ממחיש את עוצמתו של התהליך ואת המשמעות של השיקום.

הסיפור של סר"ן (במיל') ר'

סר"ן (במיל') ר', סמ״פ בהנדסה קרבית, וחולייתו נסעו בכלי באזור שנשלט על ידי מחבלים, כאשר לפתע נשמע פיצוץ ירי נ"ט מדויק. האבק התרומם סביבם, רעש הפיצוצים נחרך באוזניים, רעש שאחריו הגיע שקט משתק. כלי נוסף אשר היה מעורב באירוע התרסק לצד הדרך, בעוד חבר לצוות נוסף נפצע קשה. "התחלתי לפנות את האנשים שלי מהכלי ותוך כדי החילוץ הבנתי שיד ימין שלי לא מתפקדת", מספר. סר"ן (במיל') ר' עצמו ספג פגיעות מרסיסים וכוויות בידיו, בצווארו, באוזן השמאלית ובפנים, אך לא יכול היה לעצור, היה עליו להוביל את פינוי הפצועים לבית החולים ולהבטיח את שלומם, גם כשהוא עצמו פצוע.

לאחר הפינוי, סר"ן (במיל') ר' עבר סדרת ניתוחים והשתלות, והתחיל תהליך שיקום ארוך במר"י. השיקום כלל טיפולים פיזיולוגיים ממוקדים לתיקון נזקים כתוצאה מהפיצוץ: פגיעות שמיעה, טינטונים, הפרעות קשב ורגישות לרעשים. הטיפול בתא הלחץ, שהפך לחלק מהשגרה היומית שלו, איפשר יציבות גופנית וליווי מדויק של קליטת השתלים, לצד חיזוק השיקום הפיזי הכולל של הצלקות והכוויות.

חוויית השיקום בתא הלחץ לא הייתה רק פיזית, אלא גם רגשית. סר"ן (במיל') ר' שהה עם 12 מטופלים נוספים וצוות מקצועי מסור. המפגשים הקבועים חיזקו תחושת שייכות, תרמו להתמודדות עם המטען הרגשי, ויצרו סביבה שבה אף אחד לא הרגיש לבד, גם מול הטראומה הקשה של האירוע.

התהליך היה ארוך ומאתגר, חמישה טיפולים בשבוע, תוך שילוב מצבים ביטחוניים מסביב. אך בסופו של דבר, סר"ן (במיל') ר' חווה שיפור משמעותי ביכולת הפיזית, ברגישות העצבית ובתפקוד הכללי, כשצלקותיו וכוויותיו מתייצבות, והשיקום הפיזי והרגשי יוצרים יחד מסגרת המאפשרת לו לחזור לחיים האזרחיים אחרי שנים במערכת הביטחונית.

הסיפור של סמ"ר (במיל') מ'

סמ"ר (במיל') מ', פרמדיק בסיירת חרוב, הגיע לשטח במהלך פעילות ממושכת בג’נין, הוא והצוות שלו מצאו את עצמם במבצעים אינטנסיביים כמעט מדי יום. בשבוע השני לפעילות, תוך כדי ריצה עם הצמד שלו, ירי צמוד פגע באוזנו, במקביל לפיצוץ מטען. ההלם הראשוני גרם לו לאי ודאות לגבי השמיעה, צפצופים שהקשו להבין אם הוא שומע או לא.

כאשר חזר הביתה, סמ"ר (במיל') מ' גילה שהפגיעה משפיעה על חיי היום יום שלו: "אנשים היו צריכים לדבר בקול רם לידי, לעבור לשמאלי ועדיין לא הצלחתי להבין אותם". הוא ניגש לבדיקת רופא והתחיל את הטיפול במ"רי, צעד שהוביל אותו בדרך לשיקום משמעותי.

"גם כפרמדיק, לא שמעתי על טיפול כזה. בתחילת השיקום, לא חשתי בשיפור מיידי, אך לאחר בדיקה ראשונה ניכרו סימנים ראשוניים של הצלחה, ובתוך שלושה שבועות השמיעה כמעט חזרה ל-100%, דבר שהפתיע אותי לגמרי" . ההתמודדות הראשונה הייתה קשה, הראש שלו עדיין בלחימה, וההשקעה בטיפול דרשה שינוי מנטלי, אך כשהבין שהטיפול עובד, האופטימיות שבו התחזקה. "הרגע הראשון שבו הבנתי שאני שומע טוב היה בבית, לא הייתי צריך שמישהו ירים את קולו, יכולתי לעמוד ברחוב ולהבין את הסביבה.”

“להיות בכיסא מטופל ולא המטפל הייתה חוויה מוזרה מאוד: אנשים עושים עליי את הבדיקות, מחליטים על הטיפול שלי" מספר סמ"ר (במיל') מ'. הוא נדרש ללמוד כיצד להשתמש במכשירים, היכן לשבת וכמה זמן ייקח כל טיפול. לצד זאת, הוא זכה לתמיכה מהצוות ומהמטופלים שהיו לצידו. הפעילות בתוך התא כללה שיחות, קריאה ומשחקי קלפים, ללא שימוש במכשירים, וחיזקה את התחושה של קהילה ותמיכה הדדית.