"מפקד טוב הוא מי שמפקד בגובה העיניים"

כבר שמונה חודשים שאני סגן מפקד בית הספר לביטחון שוטף, תחת אחריותי קיימים שני מסלולים - שייט והשטה. בכל שנה עוברים אצלנו מאות לוחמים ולוחמות. באופן אישי זה ממלא בגאווה כל פעם מחדש והתרגשות אדירה - להיות חלק מהכשרת הדור הבא של הלוחמים, אלו שמגנים עלינו מהזירות השונות בעיצומה של מלחמה.

הפיקוד מביא איתו המון סיפוק עצמי, ובו זמנית - אתה מבין את גודל האחריות המונחת על הכתפיים. ההכשרות שאנחנו בונים והלוחמים שעוברים תחתינו הם אלו שנלחמים בסופו של יום בלב הים, כל שיעור הוא קריטי, כל משימה או פעילות מבצעית שהם חווים במהלך ההכשרה - מכינה אותם לרגעי האמת בים, שהם מאתגרים, דינמיים ולא צפויים.

האנשים בתפקיד הם הסיבה שלי להגיע כל בוקר ולעשות את מה שאני עושה - בצורה הכי טובה ומקצועית שאני יכול. ניתנה לי זכות להכשיר את דור העתיד של זרוע הים, בסופו של דבר אלו יהיו מפקדים, שיעבירו את זה אחרי זה לחייליהם, זו מין שרשרת בין-דורית שלעולם לא תיגמר.

 יש תחושת הצלחה כאשר אני רואה את החניכים, כשרק לפני שנייה למדו חומר עיוני -  ופתאום הם מיישמים את החומר הנלמד באופן לימודי - באופן מעשי, בלב הים. כל זירה ימית עם המשימות והאתגרים שלה - ואני סומך על הלוחמים שלנו שידעו לבצע כל משימה, לא משנה איפה ומתי. כל פעם מחדש אני מתמלא בגאווה לחשוב על זה.

הלוחמים האלה, מגינים על הגבול הימי 24/7, משתפים פעולה עם הכוחות המתמרנים בזירות השונות איתן יש לנו גבול ימי ומבצעים תצפיות, סיכול מטרות ותשתיות טרור וחיסול מחבלים מהים, העבודה שלהם מאפשרת מרחב פעולה ללוחמי החי"ר ברצועה ומהווה מכפיל כוח בלחימה.

יוצא לי הרבה פעמים לחשוב, איך ההשפעה שלי מגיעה לשטח, הרי אני לא נמצא בים ולא נלחם פיזית, אבל אני חושב שהשבעה באוקטובר הוכיח לי את זה יותר מהכל. הייתי מפקד מגמת סנפיר, ושם ראיתי איך הלוחמים שאני הכשרתי, נלחמים בגבורה ובעוצמה.

לסיום, אשתף במשהו שנותן לי כוח אישי לאורך השנתיים האחרונות. אני מחזיק במשרד שלי ספר שיש בו מכתבים של חיילים שנפלו במלחמה, ובכל פעם כשקשה - אני מסתכל על זה ומקבל פרופורציות.  מה שמחזיק ומחזק אותי זה הידיעה שאנחנו נלחמים גם למענם וגם לאורם.