הדבורנים שהוכשרו להיות כבאים ימיים

״קורס כבאי ימי מיועד למכונאים בדבורות, במסגרתו הם מוסמכים לתפעל שריפות גם בלב ים״, כך מסביר סמ״ר א׳, ״המשמעות של התפקיד היא אדירה, הים לא מעניק לנו את האפשרות לקרוא למכבי אש או להתחבר לצינור מים. כל פתרון לשריפה חייב לבוא מאיתנו, מהלוחמים שעל הספינה, ומהאמצעים הייעודיים שמותקנים בה״.

כבאים ימיים נדרשים לדעת להתמודד עם כל תרחיש של שריפה אפשרית, ממערכת חשמלית שהתלקחה, דרך שריפת גזים ועד לבעירה של חומרים מוצקים. ״אתה לומד לזהות כל סוג של שריפה, להשתמש בציוד כמו מטפים, שמיכות כיבוי אש ומערכות פנימיות של הספינה בצורה מקצועית ובטיחותית״, הוא מוסיף, ״המטרה היא הגנה על הצוות והספינה תוך זמן תגובה מינימלי״.

מה שמייחד את הכבאי הימי לעומת כבאי על היבשה הוא המורכבות שבהתמודדות עם אש תוך כדי תנועה, לעיתים בתנאי ים סוערים. ״המערכות שעל הספינה מותאמות במיוחד למצבים כאלה, והלוחמים מקבלים הכשרה מדויקת לגבי איך להפעיל אותן בכל תרחיש״, מספר סמ״ר א׳.

השילוב בין תפקיד הדבורן לאחריות ככבאי ימי דורש לא רק מקצועיות, אלא גם מוכנות תמידית. ״הכשרת הדבורן בונה אותך להתמודד עם כל מצב, בין אם זה לתפוס נשק בגבול, ובין אם זה להשתלט על שריפה בים פתוח״, הוא מסביר.

סמ״ר א׳ משתף גם במקרה אמיתי שבו ההכשרה הוכיחה את עצמה: ״פעם חזרנו מסיור ימי, ופתאום לוח החשמל עלה באש. מיד תפעלנו את האירוע עם מאפה (מערכת כיבוי אש אוטומטית) בצורה מקצועית. בזכות ההסמכה שלנו ככבאים ימיים הצלחנו למנוע את ההתפשטות ולעצור את הסכנה״.

לסיום, סמ״ר א׳ מוסיף: ״מדובר בתפקיד שמביא אחריות אדירה, אבל גם הרבה סיפוק. לדעת שאתה יכול להציל חיים, גם בלב ים, זה לא מובן מאליו״.