זה התרגיל בזירת חיפה - שהכניס אפילו את אוגדה 91 למים

"אימון בסדר גודל כזה טרם היה כבר תקופה", כך מתחיל לתאר סרן א', הרמ"ד האופרטיבי של הזירה הצפונית, את התרגיל שהתבצע שם בשבוע החולף. 

"מול החוף, באופק הים, אתה מבחין בנחיל של כלי שיט עוינים מפליגים דרומה. מתוכו יוצאות בחדות מספר סירות, ומתחילות להתקדם במהירות - אל חופי ישראל. פתאום, מאחוריהן מגיחות דבורות של חיל הים, ופוצחות במרדף אחר כוח האויב, עד שהן מסכלות אותו. אקורד הסיום של התרגיל הגיע כאשר הצוללנים נוטרלו על ידי לוחמי חטיבה 300". 

מדובר באימון זירתי המתרחש אחת לכמה חודשים, על מנת לשמור על כשירות הלוחמים הימיים ולתרגל את שיתוף הפעולה שלהם עם מרכזי האש וכוחות היבשה המאיישים את הגזרה. והפעם, הזירה הצפונית היא לגמרי המגרש הביתי שלהם - אוגדה 91.

וכך, התחיל סרן א' לעצב את התרגיל הנוכחי: "המטרה הייתה להפתיע את הצוותים, בהתמודדות עם תרחישי אמת - ממש להציב בפניהם את הדילמה בשטח". 

התכנון נפתח בהערכת מצב של כשירות כלל הכוחות המשתתפים, ותמונת המצב המבצעית העדכנית ביותר. "עבדתי בשיתוף עם אנשי מודיעין, שליטה ובט"ש וביחד בנינו מערכת של ארבעה גורמים, שלכל אחד מהם תרומה נפרדת ויתרון יחסי", הוא מסביר.

"קציני המודיעין והשליטה יכולים לספק את הסטטוס המתעדכן של הזירה, והבט"ש יודעים להגיד איפה הלוחמים נדרשים להשתפר ולהתחזק", ממשיך הרמ"ד, "אנחנו משקללים את כל המשתנים האלה, וכך מרכיבים את התרחיש לתרגיל מול המציאות, והצורך בשטח".

תרומה נוספת מצדם נגזרת מהפקת הלקחים שביצעו מהתרגילים הקודמים. "בסוף כל פעם אנחנו יושבים ובודקים מה עבד ומה לא הצליח", הוא מפרט, "אנחנו בוחנים את יכולת התגובה של הכוחות ביחס לשינויים שעשינו במהלך התרגיל". 

בסיום חישוב כלל הנתונים, נקבע התרגיל הבא. אך בשונה מבעבר, הפעם הוא התרחב באופן משמעותי מאימונים קודמים, ולראשונה מתחילת המלחמה, בעקבות חזרת 91 לגזרה הצפונית, נערך בשיתוף עם מרכז האש האוגדתי וחטיבה 300 שתחתיה.  

חזרתה של האוגדה לזירה האורגנית שלה, מאפשרת לחדש בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה את שיתוף הפעולה שלה עם כוחות חיל הים שאמונים על הגנת האיזור. ״התרגיל הזה הוא למעשה יריית הפתיחה להמשך הפעילות המשותפת״, מסביר הרמ״ד, ״כך, נוכל לייצר המשכיות יחד, ולשפר את היכולות המשותפות״.

וכך זה נראה: מספר גדול של כלי שיט וצוללים של הילת"ם היוו את 'הכוח האדום'. מולם ניצב 'הכוח הכחול', שהורכב מלוחמי אוגדה 91 וחטמ"ר 300 ביבשה, בק"שיות, דבורות, צרעות וספינות שיטור ימי.

"בשלב הראשון התחילה תנועה התקפית של הילת"ם לכיוון האסדה, ובהכוונת הבק"שיות, יצאו הדבורות במרדף אחריהם", מתאר סרן א'.

לאחר מכן, גם לוחמי חטיבה 300 וניידות שיטור ימי נכנסו לפעולה כשסגרו מעגל על התוקפים שהצליחו לחדור את קו ההגנה הימי. "אך זה לא נגמר שם", הוא מבהיר, "תחת חיפוי חציו השני של כוח החובלים, ירדו הצוללים אל המים, והסתננו ממש לקו החוף - שם כוח היבשה השלים את האחיזה המבצעית". 

ואם זה לא מספיק מורכב ומאתגר, לרמ"ד האופרטיבי הייתה עוד הפתעה קטנה בשרוול למשתתפים: "הכנסנו גם אקטים פנימיים בתוך כלי השיט השונים. למשל, תא התקיפה במרכז האש היה בתקשורת עם הדבורות, ויצר עבורן מטרות סיוע. גם תא התקיפה החטיבתי שלח בקשות הפעלת אש לעבר המטרות שלה. כל הכוחות פעלו בסינתזה יחדיו". 

"למרות שאנחנו מתכננים את התרגיל הזה כבר חודשים, רק בדיעבד, אחרי שאתה רואה את זה קורה מול העיניים, כשאתה שומע איך הלוחמים חוו אותו ושהכול תקתק כמו שצריך - האסימון נופל. בסוף יש לזה השפעה ישירה ביכולת ההגנה שלנו על אזרחי ישראל, ובשביל זה אנחנו כאן".