הילד שחלם כדורגל ולבסוף נהיה צוללן

מאז שהוא זוכר עצמו, סמל ש' היה על מגרשי הכדורגל ואף ענד את סרט הקפטן היוקרתי. חלומו תמיד היה לשחק בקבוצת הכדורגל "אתלטיקו מדריד", אותה אוהד מגיל צעיר. בגיל 16 עבר לשחק בעיר פרנקפורט שבגרמניה - דווקא בשיא ההצלחה, הוא קיבל החלטה לא שגרתית - לחזור לישראל, לתלות את הנעליים ולהיות לוחם בצוללות.

"בכיתה ו' עברתי לשחק כדורגל בליגה בקריית מלאכי - הייתי המגן השמאלי והקפטן של הקבוצה, ואפילו במהלך העונה קיבלתי הצעה להגיע למ.ס אשדוד מהליגה הבכירה", משתף הלוחם, "הרגשתי שאני לא מסוגל לעזוב את החברים שלי לפני שתיגמר העונה" - ואכן נגמרה לה הליגה ועבר לשחק בצד הצהוב של עיר הנמל, עירוני אשדוד.

לאחר מכן, עבר השחקן למודיעין וכאשר שיחק עם שנות הגיל שגדולות ממנו, הגיע סקאוט אחד מגרמניה שטרף את כל הקלפים. "הסוכן הגיע למשחק והתרשם ממני, הוא דיבר עם אבא שלי והציע לנו שאגיע לשבוע מבחנים מעבר לים", מספר סמל ש', "נבחנתי בוולדורף שבפרנקפורט והם לקחו אותי, הייתה לי עונה נהדרת ומאוד נהנתי שם, הרגשתי שאני קרוב מתמיד לחלום - להיות שחקן באתלטיקו מדריד".

הסתיימה העונה וסמל ש' הגיע לביקור בארץ במהלך הפגרה, "ברגע שנחתי בארץ, הודיעו לי שקיימת בעיה עם הטפסים של הצו ראשון", הוא מספר, "הבנתי שאני צריך לעזוב את גרמניה - עכשיו ההתלבטות הייתה האם להמשיך לשחק כדורגל בארץ ולא להיות לוחם".

"היו סוכנים שפנו אליי ורצו שאגיע לקבוצות בישראל, אבל החלטתי שזה לא בשבילי, אני רוצה להיות לוחם", מספר החייל, "מבחינתי - קודם כל התרומה שלי למדינה, אחר כך כל השאר", משתף וממשיך: "זה לא היה קל בשבילי - לתלות את הנעליים ולעזוב את החיים שהייתי רגיל אליהם - פתאום הייתי צריך להשלים  את כל הבגרויות ולהתרגל לחיים אחרים", הוא משתף, "במהלך שנת הלימודים האחרונה בתיכון ביצעתי יום סיירות וקיבלתי גיבוש לצוללות, עברתי אותו והתרגשתי מאוד, הבנתי שזה המקום עבורי".

שייטת הצוללות היא חלק בלתי נפרד ממערך ההרתעה האסטרטגי של מדינת ישראל. פעילותה חשאית, השפעתה עצומה – ובחירה להתגייס לשם היא הצהרה של מחויבות, נחישות ואהבת הארץ. הלוחמים בשייטת נדרשים לאומץ, חדות מחשבתית, כושר גופני ויכולת לעבוד בצוות בתנאים קיצוניים.

השייטת מורכבת מהון אנושי גבוה - לוחמים בעלי חוסן, דבקות במשימה ויכולת התמודדות בתנאי לחץ ואי ודאות. בכדי להפוך ללוחם בצוללות, על המתגייסים לעבור את הקורס הנחשק שמכין את צוללני העתיד להתמודדות עם מצבי קיצון ותפקוד תחת לחץ.

“הגעתי למקום שפיתח אותי מכל הבחינות – לימודית, פיזית וחברתית”, מספר סמל ש׳. “אין לי טיפה של חרטה. אני מאושר”. לוחמי שייטת 7 פועלים בעומק הים, רחוק מהעין הציבורית אך קרוב ככל האפשר לליבת הביטחון הלאומי של ישראל. הם הראשונים לדעת, האחרונים לדבר – ולעיתים, היחידים שיכולים לפעול.

כיום - כשהוא עומד לסיים את קורס הצוללן, סמל ש' מסתכל אחורה. "הגעתי למקום שפיתח אותי מכל הבחינות - לימודית, פיזית וחברתית. אני מאושר". אבל גם עכשיו אחרי המסע שעבר, החלום עוד שם: "המטרה היא עדיין אתלטיקו, גם אם לא שחקן - אז כמאמן", הוא מספר בחצי חיוך. 

לאנשים שחושבים לוותר על החלום שלהם אמר: "כל אחד שיעשה מה שטוב לו. עבורי - להיות צוללן זה הדבר הטוב ביותר".