מגלישה עם נוער בסיכון, אל סיפון ספינות הטילים

הקשר של צוער ג׳ לים התחיל עוד בילדותו, אך קיבל עומק חדש בכיתה י׳ כשהתחיל להתנדב בעמותת ״הגל שלי״ בבת ים. מה שהחל כפעילות חווייתית הפך לשליחות, הוא התקדם מחניך למדריך והדריך קבוצות נוער מכל הארץ.

אחת מהקבוצות שהדריך הייתה קבוצת נערים מכפר הנוער ״זוהרים״, מקום המשמש בית לנערים חרדים שחזרו בשאלה, ״נפגשנו אחת לשבוע, לימדנו אותם לגלוש ודיברנו על החיים״ הוא מספר, ״הים הפך לגשר בינינו״.

אחד מהרגעים המרגשים בהתנדבותו של צוער ג׳ היה עם נער שפחד ממים ולא ידע לשחות, ״הייתי צמוד אליו בחמשת המפגשים הראשונים, עד שצבר ביטחון. בסוף הוא היה הגולש הכי טוב בקבוצה״, הוא משתף בחיוך.

החוויות האלו לדבריו, חיזקו אצלו את תחושת השליחות והובילו אותו לבחור בשירות קרבי ימי, ״רציתי לשלב בין האהבה הגדולה שלי לים ליכולות הפיקוד שפיתחתי״.

קורס חובלים, מהמאתגרים והיוקרתיים בצה"ל, היווה עבור צוער ג׳ המשך טבעי למסע האישי שלו. במהלך ההכשרה המורכבת רכש ידע ימי מתקדם, כישורי פיקוד ועמידה באתגרים פיזיים ומנטליים. כל זה תוך שמירה על חיבור עמוק לים, ״הקורס הוא לא רק הכשרה מקצועית, אלא גם בית ספר לחיים״, הוא מסביר, ״הוא לימד אותי להתמודד עם כל מצב, בדיוק כמו בים הסוער״.

את הערכים שרכש בעמותה - מקצועיות, ביטחון עצמי ודאגה לאחר, הוא הביא איתו גם לקורס חובלים. מעבר לכך, הוא יזם מסורת חדשה: התנדבות של מחזורי הקורס בעמותה. ״רציתי שאחרים יחוו את הקסם הזה. ההתנדבות עם הנוער בים מלמדת ערכים חשובים כגון אחריות, בגרות ויכולת התמודדות עם אתגרים, ערכים שהם נכס גם בשירות כקצין לוחם בלב ים״, צוער ג׳ מסכם.