אותו הבית, אותה הגזרה

לא סתם אומרים הרבה על אחים שגורלם קשור זה בזה, כמו שני כלי שיט בלב ים סוער, כמו הכחול של השמיים והכחול של המים. בקרב אחים יש חיבור שאי אפשר להסביר במילים, כזה שנמצא איתך תמיד והולך איתך לכל מקום (אפילו פיזית לצבא). 

עד כמה העבר המשפחתי בפלגה, היה המצפן בדרך לשם?

שמענו מי' ור' על האפקט שעשה השירות של אב המשפחה, בדרכם לפלגה: "השירות של אבא שלי היווה השראה עבורי בדרך לשירות כאן, והיום הוא במילואים פה בפלגה. ידעתי שאני מכוון לכאן, וברגע שהבנתי שאני עומד לשרת בתור דבורן ובמיוחד בפלגה שהוא היה בה, זה היה מרגש מאוד. מדי הב׳ שלי בבית, תלויים ליד שלו״.

על התקופה שהתחילה את החיבור לפלגה סיפר: "בתור ילדים היינו מגיעים לאזור בו הספינות היו עוצרות בין הפלגות בים והיינו אוכלים עם החיילים ארוחת שישי, בזמן שאבא שלנו צ'יף במילואים שם. מגיל קטן הפלגה הזאת הייתה חלק מאיתנו וכנראה שזה היה בלתי נמנע שנהיה שם בעצמנו״.

י' המשיכה את דבריו: "מגיל קטן אבא שלנו כיוון אותנו לתוך העולם הימי, היינו מגיעים להפלגות ושומעים  חוויות מהשירות שלו ומאוד חשופים לזרוע. אני זוכרת את הביקורים ואת הסקרנות שלנו כילדים בדבורה. השירות שלו ומה ששמעתי ממנו ומאחי חיזקו אצלי עוד יותר את הרצון להגיע לשם, ואני שמחה שזה קרה".  

כשהבית פוגש את הים 

רב״ט ר' סיפר על הרגעים הראשונים בהם המסע המשותף שלו ושל י': "היא הייתה בפנימייה צבאית של הזרוע, ומשם ידעה שהיא רוצה לוחמת בסנפיר. הייתי רואה אותה במיונים בבה"ד בזמן שאני הייתי בעצמי בקורס, ובסופו של דבר גם הגענו לאותה הפלגה״.

"באופן כללי, לדעת שאנחנו משרתים באותו מקום נותן תחושת ביטחון. גם אם אנחנו לא באותה יחידה בדיוק, זה מוזר ומצחיק בו-זמנית שיש אופציה לפגוש אותה על מדים באמצע היום. אנחנו מבינים אחד את השנייה בלי להרבות במילים , ואם כן אז בין היתר בשילוב של הסלנג הצבאי ובדיחות פנימיות מהבית".

י': "שאחד מאיתנו בפעילות והשנייה לא, תמיד ההורים שואלים לשלום שנינו דרך מי שזמין באותו הזמן אם יש כזה. הם שומעים מאיתנו את החוויות השונות, ברגעים האלו אנחנו הופכים לחוליה שמקשרת ישירות לבית".

זרוע אחת - משפחה אחת

ר' פתח את דבריו: "זה יתרון שיש מי שמבין אותך. אחותי ואבא שלי כבר מבינים אם הגעתי הביתה עייף מבלי שהתחלתי לדבר וגם אמא שלי. הם יודעים להשלים את המשפטים שלי, כשהם שואלים איך עבר השבוע והזמן, המשפחה נמצאת בעולם הימי הרבה זמן כך שהפך לחלק מאיתנו".

רב״ט י' הוסיפה: "מאז תחילת השירות, החיבור בין שלושתנו התחזק משמעותית ובתור אח ואחות, אנחנו שם אחד בשביל השנייה תמיד, תומכים אחד בשנייה. כשאחד מאיתנו עובר שבוע טיפה יותר מאתגר ויושבים סביב השולחן בארוחת שישי, אנחנו משתפים הכל ומגיעים לשבוע החדש באנרגיות חדשות לחלוטין״. 

"ידעתי שזה יהיה מיוחד, אבל לא הבנתי עד כמה ישמש אותי לעוגן. השירות המשותף הזה כלוחמים יוצר בינינו חיבור שקט, כזה שלא דורש הסברים, הידיעה שיש לי מישהו שבאמת מבין מה עובר עליי בדמות אחי היא יוצאת דופן".

"לא משנה כמה מאתגרת התקופה שאתה עובר, אולי קר או נמצא כמה ימים בים, אתה עושה את העבודה שלך כדי שהתושבים ירגישו בטוחים יותר בכל שעות היום, וכדי לעמוד במטרות השונות שתכליתם היא הגנה על ביטחון המדינה, וזה שווה הכל", סיכם ר'.

י' הרחיבה על כך ואמרה: "זה תמיד כיף לחזור הביתה ולדבר עם אנשים שחווים דברים דומים יכולים להבין אותך, זו שפה משותפת שלנו. אני לומדת מהניסיון והידע של אבא שלי ואחי. כשאני מתלבטת לגבי משהו מסוים, אני מתייעצת איתם ותמיד הם ידעו לתת את העצה הנכונה".

"ההתחלה לא תמיד קלה, ונדרשים להרבה כוח והסתגלות למצב קיים חדש ושונה, שבסופו של דבר לא הכרנו. הכל מתגמד לעומת תחושת השליחות והעשייה למען המדינה, וצריכים לדעת לתת מעצמנו את המאה אחוז גם במצבים המורכבים שמחזקים אותנו. כמו שאני בתור ילדה ראיתי את החיילים והחיילות שומרים ושומרות עלינו יום ולילה, עכשיו זה תורי לעשות את אותו הדבר ועל הצד הטוב ביותר".