שאלות ותשובות נפוצות בדין המשמעתי

מדור הדין המשמעתי מהווה חלק מבית הספר למשפט צבאי הפועל מטעם סגן הפרקליט הצבאי הראשי, כגורם המרכז את הפיקוח על אופן ניהולם של הליכים משמעתיים בצה"ל.

קציני בית הספר מסייעים לסגן הפרקליט הצבאי בבירור טענות המועלות על-ידי חיילים בקשר לתקינות ההליכים המשמעתיים שהתנהלו בעניינם, ובטיפול במקרים הרלבנטיים המצריכים את התערבותו בהליכים - לרבות, ביטולם או מתן הוראות על קיום מחדש של ההליכים.

הכל, בהתאם לסמכויות הנתונות לסגן הפרקליט הצבאי הראשי על-פי חוק השיפוט הצבאי.

הסמכות לשפוט חייל בדין המשמעתי נתונה לקצינים בצה"ל אשר עברו השתלמות מטעם מדור הדין המשמעתי הכוללת מבחן בדין משמעתי.

על פי סעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ישנם שני סוגים של קציני שיפוט המוסמכים לדון חייל:

1.      קצין שיפוט זוטר (קש"ז) - בדרגת סגן או סרן. 

2.      קצין שיפוט בכיר (קש"ב) - בדרגת רס"ן ומעלה, או סרן בתפקיד מ"פ ביחידה לוחמת.

לפי סעיף 26 לפ"מ 33.0302 "דין משמעתי", קצין שיפוט מוסמך לדון חייל בהליך משמעתי רק כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:

• הבדלי דרגה: קצין השיפוט חייב להיות גבוה בדרגה אחת לפחות מהחייל הנידון.
• סמכות פיקודית: קצין השיפוט הוא מפקדו הישיר של החייל הנידון, או מי שהוסמך לכך על ידי מפקד היחידה.שייכות יחידתית החייל:  הנידון משרת באותה יחידה שבה מוצב קצין השיפוט. 
• דרגת הנידון:  אם הנידון הוא קצין או נגד בכיר – הוא יישפט רק בפני קצין שיפוט בכיר (קש"ב) בדרגת רס"ן לפחות.

הדין המשמעתי קובע חריגים לכללים האמורים, החלים ביחס לסוגים מסוימים שלקציני שיפוט (כגון מפקדי מחנות רב-יחידתיים, מפקדי מרפאות, קציני כוח אדם זרועיים ועוד) וכן ביחס לסוג של חיילים נידונים (כלואים, חיילי מ"צ, משפטנים ורופאים).

הכלל הוא כי בהליכים בדין המשעמתי, החייל הנידון אינו זכאי לייצוג משפטי.

עם זאת, כאשר מקור התלונה הוא בהוראת פרקליט צבאי, עומדת לנידון זכות להגיש חוות דעת מטעמו, לרבות חוות דעת שהוכנה על ידי סניגור צבאי או עורך דין. לשם כתיבת חוות דעת מטעם הנידון, יעוכב הדיון למשך של עד 7 ימים.

יוער, כי בימים אלה מקודם תיקון לפ"מ 33.0302 אשר עתיד לאפשר ייצוג משפטי במקרים חריגים בלבד, בהליכים משמעתיים בהם הורה פרקליט צבאי על העמדה לדין משמעתי לאחר חקירת מצ"ח, והוא סבר כי קיים סיכוי שאם הנידון יורשע בדין המשמעתי, הוא עשוי להיות מובא בפני הוועדה להתרת התחייבות, או כי הרשעתו עשויה להוביל לביטול התחייבותו המוקדמת לשירות קבע, או לבחינת המשך העסקתו אם מדובר באזרח עובד צה"ל.

עובר להליך המשמעתי, יש לעדכן את הנידון כי הוגשה נגדו תלונה זמן סביר לפני הדיון ובאופן שיאפשר לו להיערך אליו, וכן להביא לידיעתו את תוכן התלונה ואת זכותו לזמן עדים ולהציג ראיות מעמו.

לנידון עומדת הזכות לבקש להעביר את הדיון.

כאשר ההליך מתנהל בפני קש"ז, הנידון ישאל אם הוא מעוניין להישפט בפניו או בפני מפקדו שהוא קש"ב. 

כאשר ההליך מתנהל בפני קש"ב, הנידון ישאל אם הוא מעוניין להישפט בפניו או בפני מפקדו או בפני בית דין צבאי. במידה והנידון ביקש להעביר את הדיון לבית דין צבאי, עליו למלא "טופס בקשה להעברת תלונה לבית דין צבאי", המופיע בנספח ה' לפקודת הדין המשעמעתי. 

ויובהר, כי האפשרות לבקש את העברת הדיון לבית דין צבאי נתונה רק בהליכים המתנהלים בפני קש"ב.

ככלל, על פי פ"מ 33.0302 "דין משמעמתי" יש לקיים הליך משמעתי בתוך 22 ימים ממועד ביצוע העבירה או ממועד גילויה, על פי המאוחר בניהם. יחד עם זאת, פרקליט צבאי מוסמך לאשר לקיים את ההליך משמעתי בתוך 180 ימים, בהינתן טעמים מיוחדים המצדיקים בקשה זו. אישור כאמור יכול שיינתן גם בדיעבד. 

בתלונות שמקורן בדו"ח מ"צ או בהוראת פרקליט צבאי

יש לקיים את הדיון בתוך 30 יום מקבלת ההוראה לשיפוט ביחידת קצין השיפוט. במידה ולא התקיים הליך במסגרת זמנים זו, תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט בדרגת אל"ם לפחות וזה יהיה חייב לדון בה בהקדם, אלא אם יורה פרקליט צבאי אחרת. 

אם מדובר בעבירה שבוצעה כאשר החייל היה בשירות סדיר, ניתן יהיה להביא לזמנו להליך משמעתי בשירות מילואים בתוך 180 ימים מיום שסיים את שירותו הסדיר. זימון חייל כאמור בחלוף 90 ימים מסיום שירותו הסדיר מחייב אישור פרקליט.

איש מילואים אשר עבר עבירה בהיותו בשירות מילואים פעיל, יובא לדין משמעתי בתוך שלושה חודשים מגמר שירות המילואים שבו עבר את העבירה. 

אם איש המילואים עבר את העבירה, בשעה שלא היה בשירות מילואים פעיל, הוא יובא לדין משמעתי בתוך 12 חודשים מיום ביצוע העבירה. 

בתחילת שלב בירור האשמה, קצין השיפוט ישאל את הנידון כיצד הוא מתייחס לאשמה המיוחסת לו. בפני הנידון שלוש אפשרויות:

1. הודאה באשמה - אם הנידון מודה באשמה, חובה על קצין השיפוט להרשיעו!
2. כפירה באשמה - הנידון מכחיש את האשמה ואת העובדות המיוחסות לו. במצב זה על קצין השיפוט יהיה להביא ראיות המבססות את האשמה.
3. כפירה באשמה תוך הודאה בעובדות מסוימות - הנידון מודה בחלק מהעובדות אך מכחיש את האשמה.

ניתן לשפוט בדין משמעתי רק על העבירות המפורטות להלן:

1. עבירות צבאיות, שנקבעו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעונשן המקסימלי אינו עולה על 3 שנות מאסר (וכן הגבלות נוספות המפורטות בפקודות הצבא).
2. עבירות תנועה אשר בוצעו בכלי רכב צבאי או במחנה צבאי, למעט שורה של עבירות, המחייבות אישור מתובע תעבורה צבאי לשם ההעמדה לדין משמעתי. לעניין זה, תוכלו להיעזר בנספח ד' לפ"מ 07.102 "דין משמעתי".
3. עבירות בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני אשר ידונו בפני קצין שיפוט בדרגת אל"ם לפחות שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך.
4. עבירה על תקנות שירות ביטחון, העוסקות בחובת אנשים מילואים שאינם בשמ"פ.
5. עבירה על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 או על חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994.
6. עבירות על חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016. 

הדין המשמעתי נועד לתת מענה לעבירות שחומרתן אינה חוצה את הרף הפלילי. על כן, כאשר במקרה מסוים יש חובה בפתיחת חקירת מצ"ח הכלל הוא כי לא ניתן יהיה להעמיד את החייל לדין משמעתי, אלא באישור פרקליט צבאי.

דוגמאות לעבירות שאינן ניתנות לשיפוט בדין משמעתי הן: אונס ועבירות מין אחרות,  אירועי מוות, התעללות,  ביזה, הטלת מום, עבירות סמים, שימוש בלתי חוקי בנשק וכו'.

חוק השיפוט הצבאי מסמיך את הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי להתערב בהליכים משמעתיים, אשר בהם נפל פגם. הפצ"ר או סגנו מוסמך לבטל הליך משמעתי, להורות על שיפוט מחדש, לאשר הליך בדיעבד, להמיר עונש שניתן בחריגה מסמכות, לעכב ביצוע עונש, ולהחזיר את הדיון לשם שקילת העונש מחדש.

ניתן לעכב את חופשתו של חייל למשך עד 5 שעות לשם קיום הליך משמעתי.

אם נפלו פגמים חמורים, כגון פגיעה בזכויות הנידון או חריגה מסמכות, ניתן לפנות למדור הדין המשמעתי אשר יבחן את המקרה באופן פרטני וימליץ לסגן הפצ"ר להפעיל את סמכויותיו בהתאם.

חייל שנשפט בדין משמעתי רשאי להגיש ערר על ההחלטה. הגשת ערר היא חלק מהזכויות המהותיות של הנידון ומהווה מענה ראשוני בתוך היחידה לפגמים שנפלו בהליך המשמעתי. להלן עיקרי המסגרת והפרוצדורה:

• מועד הגשת הערר: הערר יוגש תוך 3 ימים יום ממתן הפסק או בתוך 15 ימים אם מקור התלונה בהוראת פרקליט צבאי. שימו לב, כי אם מנין הימים תם ביום מנוחה, יהיה היום האחרון להגשת הערר למחרת אותו יום מנוחה.
• אופן ההגשה: הערר מוגש בכתב, באמצעות טופס המצוי בנספח ז' לפ"מ 07.102 "דין משמעתי", ומועבר גורמי השלישות ביחידה אל מפקדו של קצין השיפוט.
• תוכן הערר: הערר יכול להיות מופנה נגד ההרשעה, העונש שהוטל, חיוב בפיצויים וכן נגד הוראה להפעלת עונש מותנה. בכתיבת הערר, יש לפרט את הנימוקים לערר - לדוגמה, טענות לפגמים בהליך, טענות להקלה בעונש, או טענות מהותיות בנוגע לאשמה.
• סמכות ההכרעה: מפקדו של קצין השיפוט מוסמך לדון בערר ולהחליט אם לקבל את הערר או לדחותו. בתוך כך רשאי הדן בערר אף להחמיר בעונש!

לאחר סיום ההליך המשמעתי, הנידון רשאי להגיש בקשת המתקה - בקשה להפחתת חומרת העונש שנגזר עליו. הגשת בקשת המתקה היא חלק מהזכויות המהותיות של הנידון, ומאפשרת בחינה מחודשת של העונש לאור נסיבות מיוחדות

להלן עיקרי המסגרת והפרוצדורה:

• אופן ההגשה: הבקשה מוגשת בכתב, ומועברת דרך מפקדי הנידון אל הגורם המוסמך - לרוב אלוף הפיקוד האחראי על החיל שבו משרת הנידון 
• תוכן הבקשה: יש לפרט את הנימוקים לבקשה - נסיבות אישיות, שיקולי שיקום, טענות להקלה בעונש וכו'.
• סמכות ההכרעה: הגורם המוסמך רשאי להחליט אם להקל בעונש, לשנותו או לדחות את הבקשה.