אודות

מתוקף ייעודו האסטרטגי נודעת לבסיס חשיבות מבצעית עילאית, ובד בבד הוא נועד להמחיש את החזות הייצוגית המכובדת של הדרג הביטחוני הבכיר ביותר במדינה. במלחמות ישראל הוכרעו ההחלטות האיסטרטגיות במוצב הפיקוד העליון (המִצפֶּ"ה) בבסיס המטכ"ל, וממנו נשלטים מבצעי צה"ל ופעילות הביטחון השוטף.

יחידת בסיס המטכ"ל

יחידת בסיס המטכ"ל הוקמה עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל והיא מהיחידות הראשונות בדברי ימי צה"ל.
בבסיס נמצאות עשרות מפקדות שונות ללא כפיפות או זיקה פיקודית ביניהן וללא שיוך יחידתי משותף. נוסף על המפקדות והגופים הצבאיים הרבים בבסיס, שוכנות בקריה עשרות יחידות וסמכויות של מערכת הביטחון ושל משרדים ממשלתיים.
יחידות המשנה המרכזיות במפקדת יחידת הבסיס: מבצעים, אבטחה (שערים וסיורים רכובים), ביטחון מידע, משטרה צבאית, שלישות (כולל תשלומים, ת"ש, חינוך, אימון גופני ורב הבסיס), אפסנאות, לוגיסטיקה, מרגניות (בינוי), הסעדה, רפואה, צוות עובדי הרנ"ג הבסיסי וצוות חימושי מצומצם לטיפול ברכב הממוקם בצריפין.
גדוד הקשר המטכ"לי ('גדוד צמרת'), כפוף פיקודית ומקצועית למפקדת חיל הקשר, וקיימים גורמים צבאיים נוספים (לדוגמה, מהמודיעין), המעניקים סיוע לחלק מהסמכויות המטכ"ליות למרות שאינם משתייכים למצבת כוח האדם היחידתית.

ייעוד

יחידת בסיס המטכ"ל נועדה לספק את אמצעי הפעילות ואת שירותי התחזוקה הנדרשים לתִפקוּד הפיקוד העליון, מפקדות אגפי המטכ"ל וזרועות צה"ל – משרדים, אבטחה ותשתית לוגיסטית (רכב, נשק, אפסנאוּת, שלישוּת).

מיקום

מחנה רבין שוכן בקריה בתל-אביב בלב גוש דן. בשטח זה – על רכס הכורכר שממערב לנחל איילון (ממערב למגדלי עזריאלי) – הוקמה בשנת 1871 המושבה הטמפלרית שָׂרוֹנה, ובשנות המערכה לעצמאות שימש המִבנן (מִתחם מבוּנֶה) מחנה צבאי של השלטונות המנדטוריים. ב-16 בדצמבר 1947 התפנו הכוחות הבריטיים משׂרונה וכוחות ארגון 'ההגנה' תפסו את מקומם. המחנה נקרא – 'מחנה יהושע', על-שם יהושע גלוברמן שנהרג בדרכו ירושלים להקים את חטיבת גבעתי במחנה.

עם הכרזת העצמאות הפך המבנן למקום מושבה הארעי של ממשלת ישראל ונקרא – הקריה. בבנייני הקריה שוכנו לשכות נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים וכ-30 רשויות ממלכתיות (בהם – קול ישראל, המטה הארצי של משטרת ישראל, מטה 'המוסד', השירות המטאורולוגי, המדפיס הממשלתי, כספות בנק ישראל, השירות הבולאי ועוד). בדצמבר 1949 הועברו משרדי הממשלה לירושלים, ובתהליך הדרגתי רוכזו בקריה יחידות משרד הביטחון. ב-5 בפברואר 1955 הושלמה התייצבות מפקדת יחידת מחנה המטכ"ל בקריה.

הבסיס הצבאי מתוחם במצולע העירוני שגבולותיו הם שדרות שאול המלך (בצפון), דרך בגין (במזרח), רחוב קפלן (בדרום) ורחוב לאונרדו דה-וינצ'י (במערב).

מחנה שׂרונה בשנים 1948–1955

ביוני 1948 נמסר לצה"ל שטח חקלאי זערורי מצפון לקריה, שגודלו היה כ-15 דונם, ובו הוקם 'מחנה שׂרונה' מצפון לקריית הממשלה. המחנה שימש כַּמחסן המרכזי של מִפקדת חיל הקשר, וביולי 1949 לאחר מלחמת העצמאות הועברה למחנה מִפקדת חיל הקשר מיפו. המחנה היה מנותק לחלוטין ממשרדי הממשלה בקריה וממשטרת התנועה האזרחית בקרן הקריה.

במארס 1950 הוצבה מִפקדת פיקוד הנ"מ במחנה, ועם העברת מפקדת חיל הקשר לבה"ד 7 בצריפין תפסה את מקומה ביולי 1952 מִפקדת בה"ד 16, בית הספר לכיבוי ולהצלה של הג"א. במחנה הוצבו יחידות עורפיות נוספות, אולם לקראת העברת המטכ"ל לקריה הן פונו, ובמחנה הוצבה יחידת מחנה המטכ"ל.

המגדלים הבולטים בבסיס המטכ"ל:

• בניין 22 של משרד הביטחון והמטכ"ל (האדריכל אריה שרון);
• מפקדת חיל הים (האדריכל מיכאל רטנר);
• בניין מל"ן (האדריכלים גילה וברוך משולם);
• מגדל מרגנית עם צריח האנטנות (האדריכל פרופ' אדם מזור);
• מגדל כנרית של חיל האוויר (האדריכל עמי מור);
• מגדל המצפה (האדריכל פרופ' אברהם יסקי).

בסיס המטכ"ל מוקף בגדר בנויה המשודרגת במערכת התרעה אלקטרונית ובאמצעי אבטחה מתקדמים. שערי הכניסה לבסיס משולבים במרקם התעבורה העירוני החיצוני וברשת הרחובות והחניונים הפנימיים בתוך הקריה. הרחובות הפנימיים בבסיס נקראו על שם 12 חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות לשם שימור המורשת הצבאית והטמעתה.