בצה"ל מועסקים דרך קבע עובדות ועובדי צה"ל (להלן - ע"ץ או ע"צים) במגוון רחב של תחומי עיסוק.

עובד/ת צה"ל מוגדר/ת כ"אזרח העובד בשכר בצה"ל ומקיים יחסי עובד ומעביד עם מערכת הביטחון. הוא ניכר במומחיותו המקצועית, בידע ובניסיון שצבר מעיסוקו בתחום שעליו הוא מופקד". עובדות ועובדי צה"ל אינם לובשים מדים ואינם נמנים עם כוחות הצבא הסדיר.

עובדות ועובדי צה"ל מועסקים לרוב במסגרת הסכם קיבוצי, שהצדדים לו הם מערכת הביטחון והארגון הארצי לעובדי צה"ל, שהוא חלק מההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

משרד הביטחון הוא האחראי להתוויה ולקביעה של מדיניות מרכזית לגבי נושאים הקשורים להעסקת עובדי צה"ל, כגון שכר, תנאי שירות ויחסי עבודה, והוא האחראי לייצג נושאים אלו כלפי גורמים נוספים במדינה, כגון משרד האוצר.

העובדות והעובדים בצה"ל מועסקים במגוון תחומים רחב: מהנדסים, עיתונאים, רופאים, פסיכולוגים, מנתחי מערכות, תוכניתנים, עובדי ייצור, עובדי הוראה, טכנאים, הנדסאים, יועצים ארגוניים ועוד.

מאחר והם פורשים לגמלאות בגיל המקביל בדרך כלל לגיל הפרישה במגזר הציבורי, משך עבודתם של האזרחים בצה"ל ארוך יחסית למשך השירות של משרתי הקבע, חלקם מתמידים במערכת 30 שנה ואף יותר.