"לא האמנתי לחלק מהמקומות שמצאנו בהם נשק". עם סיירת נח"ל בתוך דרום לבנון

בתוך האיתן, מתנגן השיר "Space Oddity" של דיוויד בואי, והמילים: "This is Major Tom to ground control" מהדהדות בו. בחוץ - שקט. מדי פעם רועם מנוע נגמ"ש, או כלי אחר שנוסע דרך שלוליות הבוץ. סביבי, ההרים והגאיות מסמלים - גם אני, כמו גנרל טום מהשיר, יצאתי מהארץ. הגעתי ללבנון. 

כשנפתח הכבש של הנמ"ר, נפרס לפני נוף ארץ הארזים. "ברוך הבא ללבנון", זרק לי בחיוך אחד הלוחמים שישבו בספסל. גם הווייז בטלפון של היושב מימיני נתן אותותיו, והתריע כי אין קליטת ג'י פי אס במקום. 

כבר ביום השלישי ל'שאגת הארי', נכנסה ללבנון חטיבת הנח"ל, כשבראש הסיירת שלה - שאת לוחמיה אני פוגש באותו איתן. הם התחילו מטיהור הכפרים בדרום, בתנועה ישרה של כלל החטיבות, מהים ועד הר דוב. 

"הפעילות התאפיינה בסריקות רבות. בית אחר בית, וואדי אחר וואדי", מתאר סמ"ר א', לוחם בסיירת, "המטרה הייתה ליצור מרחב אבטחה, ולהשמיד את תשתיות הטרור של חיזבאללה בו, על מנת למנוע ממנו לשגר טילים וכטב"מים לשטח ישראל ויישובי הצפון".

מאמץ נוסף בו התרכזו הכוחות הלוחמים, היה איום הפשיטה, מתוך הידיעה שהכפרים במרחב מהווים אזורי שהייה למחבלי חיזבאללה, ולכוח 'רדואן' בפרט. 

נקודה מעניינת בהקשר זה, שאולי מסבירה את מספר המחבלים הגבוה יחסית שנשבו מאז פרוץ המבצע, חוזרת עוד לימים שלפני המבצע. אז, מחבלי ר'דואן', התרכזו בצפון הליטני. 

הם ירדו אל דרום המדינה ונעזרו בפעילי חיזבאללה המקומיים כדי להתמודד עם תוואי ואופי הלחימה במרחב, מאחר ולא הכירו אותו. לאט לאט חוסלו או ברחו מרבית מאותם מקומיים, ומחבלי רדואן נותרו לבד, בשטח שאינם מכירים, מול לוחמי צה"ל שכבר רגילים ללחימה בו והגיעו אליו מוכנים.

באחד המעברים בין המגננים, נכנס לאיתן מג"ד סיירת נח"ל, סא"ל ש', והחל לגולל את שלבי הלחימה שלהם בראשית המבצע: "המשימה הראשונה שקיבלנו הייתה להוביל את החטיבה במאמץ ההגנה בבית ליף - במטרה לטהר אותו ממחבלים. זו הייתה פעילות ארוכה, ממוקדת ועמוסה, במסגרתה פשטנו על מגוון איתורים, איתרנו אמל"ח רב ונפגשנו פנים אל פנים עם מספר רב של מחבלים".

לאחר הנסיעה, פגשתי את סמ"ר א' וסמל א'. שניהם סיפרו שאין מישהו כאן שלא איתר אמל"ח. "יש בכל מקום בתים ומבנים שנראים קטנים או תמימים לחלוטין", מתאר סמל א', "פה חדר ילדים, שם מטבח. לא האמנתי לחלק מהמקומות שמצאנו בהם נשק וחימוש". 

רק במהלך סריקה שגרתית, גילו נקודה בה פרקו מהכלים 12 רקטות ארוכות טווח של חיזבאללה. "במקרה אחר בבית ליף, מצאנו 4 מחסני אמל"ח משמעותיים - במקומות מאוד לא שגרתיים", מעיד סמל א', "עשינו סריקה רגילה של בית, פתאום זיהינו חדר צדדי ובפנים מחסנית. אחריה כבר זיהינו קלאץ', ומשם זה כבר הגיע למצבור אמל"ח עצמו".

בפעילויות אלו, התנהלו מרבית הקרבות המאתגרים של החטיבה. באחד מאותם אירועים, נפלו ארבעה מלוחמי הסיירת: סרן נועם מדמוני ז"ל, סמ"ר בן כהן ז"ל, סמ"ר מקסים אנטיס ז"ל וסמ"ר גלעד הראל ז"ל.

לאחר אותו יום קשה, שבו ללחימה - משימה לא פשוטה כלל. "זה הרגיש קצת כאילו הגענו לשבעה, תוך כדי הלחימה בלבנון", משתף בכאב סמ"ר א', "אנשים כאן איבדו את חברים שלהם, אחים לנשק, ועדיין, קמים - וממשיכים קדימה בשביל אלה שכבר לא איתנו".

התחנה האחרונה שלנו, הייתה גג של מבנה גבוה - המגנן הראשון של סיירת הנח"ל במבצע. משם, נשקף לעברי כל הנוף שרק שלפני רגע רעם מאש התותחים. משם נכנסתי חזרה אל הנמ"ר, יחד עם הלוחמים שפגשתי בפנים, בדרכם לרענון בבית. וכשנפתח הכבש בחזרה, כבר היה הגבול מאחורי - מול יישובי הצפון, עליהם מגנים הלוחמים שלנו בפנים.