מאחורי הקלעים של הכבאות הימית

ל״ג בעומר מביא איתו מדורות בכל רחבי הארץ, ואיתן גם סכנות בצורת שריפות לא רצוניות ושאיפות עשן. אבל בים, הסכנה מקבלת מימד אחר לגמרי. בסיפוני חיל הים, אש היא לא רק מפגע, אלא איום מיידי שדורש תגובה מקצועית, מהירה ומדויקת. ומה קורה כשהשריפה פורצת הרחק מקו החוף?

״כבאי ימי״, בניגוד למשתמע, הוא לא תפקיד רשמי על ספינות הדבורים, אלא הסמכה שכל לוחם נדרש להכיר כחלק מבקרת נזקים. ״זה לדעת להתמודד עם שריפות, הצפות ותקלות בזמן אמת״, מספר הדבורן. 

״המכונאים עוברים קורס ייעודי, כולל אימונים עם אש אמיתית במתקן בעכו. זה הכי קרוב שיש לדבר האמיתי״. לדבריו, בסביבה הימית אין מקום לטעויות: ״אין לך לאן לברוח. אתה חייב לדעת איך להגיב במקום״.

ע׳ עדיין בתחילת דרכו, אבל למרות זאת, הוא כבר נחשף למורכבות התפקיד דרך מקרים שאירעו על כלי השיט. באחד מהם, שהתרחש על ספינתו עוד לפני שהצטרף, התמודדו הלוחמים עם הצפה ושריפה במקביל. ״צינור שנפרץ גרם להצפה, ובמקביל פרצה גם שריפה. הצוות השתלט על שני האירועים והספינה חזרה לתפקוד״, הוא מספר.

במקרה נוסף מכלי שיט אחר, תקלה במכשיר חשמלי הובילה לשריפה באזור מערכות החשמל. הצוות פעל במהירות - ניתק את החשמל, סגר מדורים והפעיל מערכות כיבוי עד להשתלטות מלאה על האש.

מעבר למקצועיות, רב״ט ע׳ מדגיש שהכוח האמיתי של הצוות טמון באנשים. ״בסוף, זה משפחה״, הוא אומר. ״אתה רואה את זה ברגעים הקטנים - כשמישהו לוקח על עצמו יותר כדי שלחבר יהיה זמן לנוח, או כשכולם קמים באמצע הלילה לעמדות קרב בלי לחשוב פעמיים״. 

ע׳ נזכר במקרה בו הצוות נשאר ער שעות ארוכות בעקבות פעילות מבצעית: ״יש רגעים שאתה מותש לגמרי, אבל מישהו אחר ייתן עוד קצת בשבילך. זה הדדי, וזה מה שמחזיק את הספינה״.

כמו רבים מחבריו, גם הדרך שלו לחיל הים לא הייתה מתוכננת מראש, ״באתי בכלל עם כיוון אחר, אבל הגעתי לגיבוש, נשארתי בגלל חבר והתאהבתי. היום אני מבין שזה המקום שלי״.

לקראת ל״ג בעומר, בזמן שמדורות נדלקות על החוף, בלב הים לוחמי חיל הים ממשיכים לעמוד בכוננות, מוכנים לכל תרחיש. עבורם, היכולת להתמודד עם אש היא לא רק מיומנות נוספת, אלא חלק בלתי נפרד מהשליחות. ״בסוף״ מסכם ע׳, ״זה לדעת שאתה יכול לשמור על האנשים שלך ועל הספינה גם כשהדברים מסתבכים באמת״.