הקשר המרגש בין לוחמי דבור 907 לניצול השואה
בבסיס זרוע הים באילת נרקם קשר מרגש ועמוק בין ניצול שואה לבין לוחמי ספינת הדבור 907. למרות העומס המבצעי המורכב, הלוחמים שומרים על קשר רציף ומשמעותי איתו – קשר שהחל מיוזמה אישית של מפקד הספינה
הקשר המיוחד הזה החל מתוך יוזמה של סרן ד' אשר החל את דרכו כמפקד ספינת דבור 907 בזירת ים סוף. למרות העיסוק האינטנסיבי בהגנה על המולדת והשעות הארוכות ששהו הלוחמים בים, החליט סרן ד' שלוחמיו צריכים לקחת חלק גם בעשייה חברתית משמעותית עבור תושבי אילת – האנשים עליהם הם מגינים.
הוא שאף ליזום פעילות שתהיה מעבר לעבודה המבצעית – עשייה למען הסביבה ולמען החברה, ורצה להראות ללוחמיו שגם בעתות מלחמה ובמסגרת העבודה התובענית שלהם לשמירה על הגבול הימי ומדינת ישראל – תמיד אפשר למצוא דרך לתת ולעזור לאחרים.
בסיוע מועדון ניצולי השואה באילת, חברו מפקד הספינה ולוחמיו ליעקב כרמלי בן ה- 87, ששרד את זוועות השואה.
"בלילות היינו יוצאים לחפש אוכל בפחי אשפה"
“הייתי רק בן שש כשהכל התחיל. נאלצנו לברוח מאוסטריה, והתחבאתי עם משפחתי בבודפשט שבהונגריה. במשך חצי שנה גרנו במרתפים כמו עכברים – אכלנו קליפות תפוחי אדמה, קליפות עצים, ופחדנו לחיינו. היינו עם אותם בגדים, אותן נעליים, בלי להתרחץ. בלילות היינו יוצאים לחפש אוכל בפחי אשפה", מספר לצוות הלוחמים יעקב.
לילה אחד שמענו תותחים – הבנו שהצבא האדום תקף את בודפשט, ולמחרת הנאצים נעלמו. חזרנו לחיים – אבל היינו חסרי כל,” משחזר.
בתחילת שנות ה-50 עלה יעקב לארץ. הוא התגייס לצבא ושירת במטבח של בית הספר לצניחה. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, פנה ללימודי הוראה ובהמשך חזר לשירות קבע – בין היתר גם בבסיס זרוע הים באילת.
מאז תחילת היוזמה, בכל יום לוחם מהספינה משוחח עם יעקב בטלפון, מתעניין במצבו, ובכל שבוע – כאשר אינם בפעילות מבצעית – מגיעים הלוחמים לביתו ומארחים לו חברה.
ערכים, מבצעיות, משפחה
“השילוב של התנדבות עם שגרה מבצעית אינטנסיבית הוא אתגר לא פשוט,” מסביר סרן ד'. “אנחנו חיים בשגרה של 24/7, ובתוך כל זה מכניסים גם התנדבות או שיחות טלפון – זה לא קל. אבל הכול עניין של סדרי עדיפויות וניהול זמן נכון".
“אני חושב שפרט לאירועים המבצעיים, העשייה הזו היא הדבר הכי משמעותי שלוחמיי עשו. גם הם מעידים על כך – הם מחכים לדבר עם יעקב, מחכים לבקר אותו בביתו", מספר סרן ד' וממשיך: "אני רואה שזה מעניק להם ערך מוסף אמיתי, שזה גורם להם להרגיש אנשים טובים יותר, והתחושה הזו מתורגמת גם לתחושת מסוגלות. התחושה היא הדדית – אני מקבל שיחות מאוד מרגשות מיעקב, שמעיד עד כמה היוזמה הזו עושה לו טוב".
לזכור ולא לשכוח
לפני כחודש הגיע יעקב לבסיס, לסיור בספינות בליווי לוחמי הפלגה. “המפגש היה מרגש מאוד. לראות את החיבור בין יעקב ללוחמים היה מעצים".
מאז תחילת ההתנדבות, סרן ד׳ התקדם לתפקיד מפקד סיירת (מס”ר) ברק, וכעת הוא מקדם את היוזמה לפרויקט רחב היקף – שבמסגרתו לכל ספינה בפלגה יהיה ניצול שואה שילוו אותו הלוחמים.
“כחלק מהמעבר שלי לתפקיד מס”ר היה לי חשוב לקדם ולהרחיב את הפרויקט הזה, יש לזה בעיניי משמעות עצומה – הן עבור הלוחמים והן עבור ניצולי השואה. אנחנו כאן כדי להגן, לשמור ולא פחות מזה - גם לזכור מה היה בעבר, והנציח את זכרם בעתיד".