מה קורה באח"י ניצחון מזיהוי כטב"ם - ועד הפלתו בלב ים? מבט מבפנים

השעה 4:00 לפנות בוקר. הכול מסביב דממה. לפתע, כריזה אחת מקפיצה את הספינה - דיווח על כטב"ם עוין. "עמדות קרב, עמדות קרב, עמדות קרב!", משחזרת סמ"ר ק', טכנאית שו"ב באח"י ניצחון את שהתרחש על הסיפון את מה שקרה לפני שנתיים, "ככה קצין ההגנה קורא בקול כשאיום מתקרב, ותוך פחות מ-20 שניות כולם כבר צריכים להגיע לעמדות". 

תמונת ארכיון

ובשביל שיוכלו להתייצב כל כך מהר, הם ישנים על מדי ב', עם נעליים. "כל הזמן?", שאלתי אותה. "כל עוד אנחנו בים - כן. היירוט הראשון שלקחתי בו חלק היה כשהייתי עוד יחסית צעירה בספינה, וישנתי במיטה העליונה. תוך שנייה את כבר מזנקת למטה - לא אכפת לך ליפול או לקבל מכה, כי האדרנלין כל כך גבוה".

מרגע סיום האזעקה, דממה בחדר המי"ק (מרכז ידיעות קרב). שקט עמוק מגביר את המתח, והדריכות של כל לוחמי ולוחמות הסטי"ל בשיא: כעשרות זוגות עיניים מתרוממים בבת אחת אל המסכים, כדי לזהות את האיום, וליירט אותו. "מהרגע בו הוא הופיע על צג המחשב, לא הורדנו ממנו את העיניים. אחרי שננעלנו על המטרה, חיכינו שהטיל המיירט ישוגר - ועקבנו אחריו עד הרגע בו הוא פגע".

תמונת ארכיון

המי"ק הוא חדר המבצעים והשליטה הטקטי שנמצא בכלי שיט צבאיים או בבסיסים ימיים, ובמקרה של סמ"ר ק', בסטי"ל מסוג סער 6. אל מאחורי הדלתות, מוזרמות כמויות אדירות של מידע מהחיישנים, המכ"מים, כוחות ביבשה ובאוויר וממערכות נוספות - שעל פיו, מחליטים בהמשך החלטות. 

ואם כבר מדברים על כוחות האוויר, החיל הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך המבצעי בספינה. כמעט בכל רגע מתנהל תיאום עם מפקדות מחיל האווירבחוף ועם הכלים בשמיים, במטרה לענות על השאלות: מי יטפל במטרה? מאיפה כדאי ליירט אותה? ואילו אמצעים זמינים עכשיו? 

תמונת ארכיון

הדבר הראשון שעושים אם הוחלט להשתמש במערכות הספינה כדי לסכל את האיום, הוא לוודא שהשמיים פנויים - רק אז אפשר להמשיך בעבודה. "אני למשל, נמצאת על מערכת השו"ב", מספרת סמ"ר ק', "שם מתקבלת תמונה מלאה של המתרחש בים סביב הספינה: המיקום והנתיב של הכלי, הכוחות שבסביבתנו ואפילו המטרות שלנו".

מערכת השו"ב מחברת בין שורה של תת-מערכות - עליהן מוצבים לוחמים מכלל המחלקות בספינה. היא מפיצה את המידע לגורמים הרלוונטיים, כך שכולם אוחזים באותה תמונת מצב. "המערכת מסננת מראש את המידע בהתאם לסוג המטרה ולסיווג שלה, ככה שכל עמדה מקבלת רק את מה שרלוונטי עבורה. החייל בעמדה לידי, למשל, ייחשף רק למטרות האוויריות, לפי הסיווג שלהן: מטוס אזרחי, כלי אויב או בכלל צבא ארה"ב".

"הכטב"ם עלול לפגוע בספינות, במטרה אסטרטגית כמו אסדת גז, או ביישובים ובמשפחות בעורף ובחוף. אם כל אחד כאן לא יהיה מדויק בעבודתו החל מהשגרה והבדיקות השוטפות, דרך התיקונים, הבקרה, ועד רגע האמת, הטיל לא יצליח לפגוע במטרה ולהוריד אותו. כולנו מבינים את האחריות שעל הכתפיים שלנו".

המשימות של הסטי"ל מגוונות, ומשתנות מדי יום - בין אם זה יירוט כטב"ם כמו שראינו הפעם, או שיתופי פעולה ומבצעים שעליהם לא נוכל להרחיב. "מי שלא בספינה לא יצליח להבין את התחושה אחרי סיכול איום כמו זה, ההבנה שאת והחברים שלך אחראים על משהו גדול".

וגם כשחזרו סוף סוף לחוף והוציאו את הטלפונים מהברוסים, לא יכלו לספר להורים מה עשו עד שהאירוע פורסם, אם בכלל. "מיד כשהגענו התקשרתי לאמא שלי. הייתי מאושרת, והיא שמעה את זה בקול שלי. עוד לא יכולתי לגלות לה למה או מה קרה, אבל אחרי שבועיים בים שלא דיברנו, הדבר הראשון שאמרתי לה זה עד כמה אני שמחה על הזכות שיש לי להיות חלק מהדבר הזה, והפעם הרגשתי את המשמעות יותר מתמיד".