לוחמי ה'עצמאות' מאחורי היירוט הראשון של 'ברק מגן'

על הסיפון של "אח"י עצמאות", אני עולה ימים ספורים אחרי סיום מבצע 'עם כלביא'. שם, במפרץ אילת, אני פוגש את הלוחמים שהיו אחראים לשני אירועים היסטוריים של ספינת סער 6 וזרוע הים בחודש האחרון: תקיפה בתימן ויירוט ראשון של כטב"ם בעזרת 'ברק מגן'. 

הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבי, היה האווירה ששררה מהחרטום לירכתיים. כל אנשי הצוות היו מחויכים וגאים, ולא בכדי. "בדיוק חזרנו ממבצע היסטורי, כשתקפנו לראשונה בנמל חודידה", פותח סגן ע', סגן קצין הנשק של אח"י עצמאות. 

אבל הפעם, עמדה בפני לוחמי הסטי"ל משימה שונה, והם עברו מהתקפה להגנה. על הפרק: ליירט את כלי הטיס העוינים שניסו לחדור לשטח ישראל מאיראן ובנות בריתה. 

היירוטים עצמם מתחילים בעמדת מכ"ם - שאחראי לאתר כלי תעופה בסביבה האווירית של הספינה. את העמדה מאייש חייל צופה מכ"ם שמזהה את המטרות החשודות בזמן אמת ומתריע מפניהן. "מהשלב הזה, מתחיל רצף של סיווג והפללת כלי טיס באמצעים שונים", מפרט סגן ע', עד כמה שנהלי ביטחון המידע מאפשרים לו.

כך, בלילה הרביעי ללחימה ובפעם הראשונה בהיסטוריה, יורט מסיפונה של סער 6 איום אווירי ששוגר מאיראן, בעזרת מערכת ההגנה האווירית 'ברק מגן' והמיירט ארוך הטווח 'LRAD'.

'ברק מגן' הותקנה על סטי"לים שפותחו במיוחד לשילוב מנגנוני יירוט מתקדמים, כדי שיוכלו לבלום שלל איומים אוויריים: כטב"מים, טילי שיוט, רקטות מונחות, טילי חוף-ים ועוד.

על הכטב"ם הראשון שהם יירטו, מספר לי סגן ע' בהתרגשות: "כשזיהינו את האיום, היה מתח על הסיפון. אחרי שננעלנו על המטרה, חיכינו שהטיל המיירט ישוגר - ועקבנו אחריו עד הרגע בו פגע והפיל את הכטב"ם. לא הספקנו למצמץ אפילו - והופ, זיהינו שיש עוד אחד בדרך". 

"יכולת היירוט המתקדמת של הספינה היא ממש מכפיל כוח של זרוע הים", קובע סגן ע'. אך היירוט הזה לא היה התקדים היחיד שקבעה 'עצמאות' - משום שהיא הפילה עוד כ-20 כטב"מים איראנים בעזרת מערכת הכיפה הימית, (המקבילה הימית, איך לא - לכיפת ברזל), כולל רצף של לא פחות מ-8 כטב"מים בזה אחר זה. 

"מפה לשם", ממשיך סגן קצין הנשק, "השלמנו 12 ימים עצימים בלב ים, שכמעט בכולם היינו ב'לופ' של יירוטים: באותה עוצמה, קצב ומהירות. ברגעים האלה ממש הרגשנו את המשמעות של הסטי"ל - לשוט בגזרת לחימה ולבלום איומים בכוחות עצמה". 

גם הלוחמים הימיים עצמם משתפים שלמרות העומס המבצעי, הניתוק המוחלט מהעולם החיצון, והשהות הארוכה בתנאים שאינם 'טיול בחוף' - ימי הלחימה היו משמעותיים מאוד עבורם. "התחושה שאנחנו נמצאים על הסיפון ומגנים באופן פעיל על אזרחי ישראל הייתה מדהימה. היה לנו חשוב לעמוד על המשמר בכל רגע", מתאר סמל ע', לוחם בספינה. 

את דבריו מחזק לוחם נוסף, סמל ע' גם כן, שמספר שלפעילות הממושכת הייתה השפעה גם על הקשר בין אנשי הספינה: "הזמן הרב שהעברנו ביחד גיבש אותנו מאוד. אנחנו צוות מלוכד - וזה גם היתרון שלנו".

והיום, כשבועיים אחרי, יכול סגן ע' לסכם את המבצע מעיניו בגאווה: "כשאני בתוך הגשר (המפקדה של הסטי"ל), ורואה טיל שלנו שמשוגר ומיירט כטב"ם - אני מרגיש בכל שריר בגוף שאנחנו חלק מהמערכה הזאת, ומצילים חיי אדם".