האיומים השתנו וכך גם דמות המפקד. זו תמונת המצב
נמרוד קמחי הוא מצטיין קורס החובלים מחזור 136, אך כשסבא שלו, תא"ל הדר קמחי, החל את דרכו בזרוע הים כלל לא הייתה הכשרה שכזו. האיומים השתנו וכך גם דמות המפקד שיוכל להתמודד איתם - אז איך עוברים את קורס החובלים, ומהי החשיבות הגדולה של משימת ההגנה הימית?
המשימה שניצבת היום בפני זרוע הים שונה מאוד מזו שעמדה לפתחו בעשורים הראשונים. בראשית דרכה של הזרוע, כשתא"ל (מיל') הדר קמחי שימש כאחד ממפקדיו הבכירים, הצורך המרכזי היה להגן על חופי מדינת ישראל ולשמר עליונות בזירה הימית. דבר שבא לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, אז נדרשה לנצח את הציים הסדירים של מצרים וסוריה במספר קרבות.
אך היום, כשהנכד נמרוד קמחי מסיים את קורס החובלים כמצטיין, הזרוע מתמודדת גם עם איומים של מתקפות טילים נרחבות וטיווח ספינות מהחוף, עם האחריות להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל ולקיים פעולות בעומק האויב. על מנת לשמור על עליונות במציאות החדשה, יצטרפו בימים הקרובים לשדרת הפיקוד בוגרי קורס החובלים מחזור 136.
סגן נמרוד קמחי
כשאנחנו מושיבים את הסבא והנכד לשיחה, הם חוצים שנים רבות של היסטוריה ימית ומגבשים תמונת מצב עכשווית של דמות המפקד בזרוע הים.
"לא עברתי קורס חובלים", מספר תא"ל הדר קמחי. "החליטו יום אחד שאני אהיה מפקד צוללת, אז נשלחתי להיות מפקד צוללת, האנגלים והצרפתים הכשירו אותי. כשהיה צריך מישהו שיפקד על שייטת הסטי"לים, באתי לשם ועשיתי לעצמי השתלמות סטי"לים ממי שהכיר אותן".
"ההבדל הוא גם ברמה המקצועית של ההכשרה, וגם ביחס למפקדיה", משלים אותו סגן נמרוד קמחי. "היום הם הרבה יותר ממוקדים ויש להם הגדרה ברורה של מה הצוערים צריכים לעבור בכל שלב. בזכות החלוקה המוקדמת למגמות - שיט, מכונה ואלקטרוניקה, הקורס מאוד מוכוון מטרה".
הצוללת אח"י דקר, מוזיאון העפלה וחיל הים
תא"ל קמחי היה ממקימי שייטת הצוללות, ופיקד עליה בשנת 1968, אז טבעה הצוללת אח"י דקר: "זה נפל עליי כהלם, אבל באותו רגע אני חי עם ההלם ורץ לעשות מה שצריך. התחלנו לארגן מערך ענק של חיפושים בים, עדיין מקווים שזו רק בעיית איבוד קשר ושהצוללת תעלה לפני השטח. דאגתי גם שהצוללת השנייה תצלול מיד כדי לשמור על השגרה ולמנוע טראומה מהצוות".
כמה חודשים לאחר מכן, הוא נכנס לתפקיד מפקדה השני של שייטת הסטי"לים (ספינות הטילים). במסגרתו הוא פיקד על מבצע מילוט הספינות מ"שרבורג" - משימת הבאתן לישראל של ספינות טילים שנרכשו מצרפת ובנייתן הושלמה בעיקרה, אך יציאתן עוכבה בשל אמברגו הנשק שהטילה צרפת על ישראל.
"בשלב האקדמיה, דיברו איתנו חבר'ה ששירתו עם סבא בשרבורג. הם סיפרו חוויות מההפלגה בים גבוה ותוך מחסור בדלק", משתף סגן קמחי. "המשימות בתקופה של סבא היו מאוד שונות ומטורפות, אבל בכל הסיטואציות שהוא היה בהן, אמרו עליו שהוא היה מאוד רגוע ושקול. זה משהו שאני גם מנסה לסגל לעצמי".
ספינות "שרבורג" עוגנות בנמל חיפה, ארכיון צה"ל
"הצוות בכלי השיט תמיד היה מסור ומשפחתי", מתאר הסבא, ונכדו משלים אותו: "זרוע הים היא מאוד משפחתי, קודם כל ביחס שנותנים לחיילים בספינות. הדבר שבעיניי כמפקד הוא הכי יקר וחזק זה האנשים שיש לך. דבר ראשון אתה דואג להם - זה משהו שתמיד היה, שקורה עכשיו, ושאין סיבה שישתנה בעתיד".
הבחירה בקורס חובלים הייתה טבעית בשביל סגן קמחי. "מגיל צעיר המשפחה מבלה את השבתות בים", הוא מסביר. "סבא שלי מאוד אוהב להפליג גם אחרי הרבה שנים, ואנחנו מפליגים הוא, אבא ואני במפרשית. כשיוצאים לים, אבא שלי הוא ה"סקיפר" (קברניט), וסבא על תקן המפקד. אבל זה עניין מאוד רגוע, יוצאים לים לשלוש שעות, אוכלים משהו וחוזרים".
קורס החובלים מחזור 136
"קורס החובלים מתאים קודם כל לאנשים שמעוניינים לפקד בצבא, וגם אוהבים את הים", מדגיש החובל המצטיין. "זה קורס מאתגר, שיש בו שילוב גדול בין תחכום מערכות, פיקוד על חיילים ומשימות מעניינות, שיחד יוצרים תפקיד מדהים".
במהלך הקורס בן השנתיים וארבעה חודשים, התמודד סגן קמחי גם עם לא מעט אתגרים: "מה שטוב זה שכולם עוברים את אותן חוויות ומתמודדים יחד עם אותם קשיים. צריך לחלוק ולהיעזר אחד בשני, בסוף זה מה שמחזיק אותך ברגעים הלא פשוטים".
"אני יודע שאם הייתי הולך לקורס חובלים לא היה לי קל להצליח לסיים אותו", מסכם תא"ל קמחי, "אני גאה מאוד בנמרוד".