זיכרון הדקר ממשיך להפליג עם דור הצוללנים של היום

בטקס ימי שנערך במרחב חיפה לזכר 69 אנשי צוות הצוללת אח"י דקר, התכנסו משפחות שכולות, מפקד בסיס חיפה, המש״ט, משרתי שייטת הצוללות ובוגרי היחידה כדי להנציח את אחד האירועים המכוננים בתולדות זרוע הים. עבור הצוללנים של היום, סיפור הדקר אינו רק פרק בהיסטוריה אלא חלק בלתי נפרד מהזהות ומהמורשת המבצעית.

הטקס התקיים במרחב חיפה בהובלת שייטת הצוללות ובהשתתפות המשפחות השכולות, משרתי היחידה ובוגריה. במהלכו יצאה אח"י דולפין להישט זיכרון, שבמרכזו הנצחת אנשי הדקר והעלאת זכרם של אלו שלא שבו מן המשימה.

״אנחנו מציינים את האובדן פעמיים בשנה״, מספר סגן מפקד אח"י דולפין. ״פעם אחת בטקס הממלכתי בהר הרצל ופעם נוספת בהישט הזיכרון בים. זה אירוע שחקוק בזיכרון היחידה. אנחנו גדלים עליו ומלווים אותו לאורך כל השירות שלנו״.

הצוללת אח"י דקר אבדה בשנת 1968 במהלך הפלגתה מבריטניה לישראל. במשך עשרות שנים נותר גורלה בגדר תעלומה, עד שבשנת 1999 נמצאו שרידיה בעומק של כ-3,000 מטרים מתחת לפני הים. מאז, יום מציאת השרידים הפך למועד מרכזי בהנצחת אנשי הצוות ובשמירת מורשת הדקר.

לצד הזיכרון, נשמר לאורך השנים גם הקשר ההדוק עם המשפחות השכולות. ״המשפחות נמצאות בקשר טוב מאוד עם היחידה״, מספר סגן המפקד. "מורשת הדקר וגאוות היחידה מורגשות מאוד. 

אנחנו פוגשים בני משפחה, מקיימים אירועים משותפים וגם שומרים על קשר עם דורות של צוללנים ששירתו לפנינו. לא מזמן נפגשנו לארוחת צהריים עם אנשי צוות ששירתו על אותה צוללת לפני עשרות שנים״.

בטקס שנערך בים הונחו זרים על פני המים, כמיטב המסורת הימית. אחת המשפחות אף הניחה אבן זיכרון, מחווה המסמלת את הקשר העמוק בין זיכרון יקיריהם לבין המקום שבו מצאו את מנוחתם האחרונה.

עבור משרתי שייטת הצוללות כיום, סיפור הדקר הוא הרבה מעבר לאירוע היסטורי. ״אין צוללן שלא מכיר את הסיפור עוד לפני שהוא מתגייס״, מצהיר הקצין בשייטת 7. "אנחנו לומדים עליו לאורך ההכשרה, מציינים אותו בטקסים ומנציחים אותו בחדרי המורשת. זה חלק מהזהות שלנו״.

המורשת הזו מלווה גם את העשייה המבצעית של ההווה. לדבריו, עולם הצוללות השתנה משמעותית מאז ימי הדקר. בעוד שבעבר פעלו צוללות רבות מעל פני הים והתמקדו בלחימה נגד כלי שיט, כיום עיקר פעילותן מתבצע בחשאיות מלאה מתחת לפני המים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויכולות מבצעיות מתפתחות.

לצד זאת, השירות בצוללת ממשיך לדרוש מקצועיות חסרת פשרות. ״אנחנו פועלים בסביבה מורכבת מאוד מבחינה טכנית ופיזיקלית", המפקד מסביר. "לכן ההכשרה ארוכה ומעמיקה, והעבודה מתבצעת לפי נהלים קפדניים. אנחנו מתרגלים מצבי חירום באופן קבוע ובונים אמון מלא במערכת, בצוות וביכולות שלנו״.

כמעט שישה עשורים לאחר שאבדה בלב הים, ממשיכה אח"י דקר לחבר בין עבר להווה. עבור המשפחות, היא סמל לזיכרון שלא דוהה. עבור הצוללנים של היום, היא תזכורת לאחריות, למקצועיות ולמחויבות הנדרשת מכל מי שבוחר לשרת מתחת לפני המים.

גם היום, כשהצוללות מפליגות רחוק, חשאיות ומתקדמות יותר מאי פעם, סיפורם של אנשי הדקר ממשיך להפליג איתן כמורשת חיה שמלווה כל דור חדש של צוללנים בזרוע הים.