איך מזהים מי יוכל לעמוד באחריות ובלחץ?

איך אפשר לדעת מראש מי מבין המועמדים לקצונה יוכל להתמודד עם הלחצים והאחריות בתפקידו כקצין? פגשנו את אנשי מרכז מדעי ההתנהגות באגף כוח האדם, שסיפרו לנו על המבחן החדש שעתיד לקבוע מי מבין חיילי צה"ל מספיק חסין בכדי להיות קצין:

המיונים לקצונה בצה"ל שונים מהמיונים בצבאות אחרים. רוב צבאות העולם קובעים כבר בשלב הגיוס ואפילו לפניו, אם הלך חייל לאקדמיה צבאית לדוגמה, האם הוא הולך להיות קצין בצבא או האם הוא הולך להיות חוגר (חייל או נגד) בצבא. בצה"ל המצב שונה. מרבית הקצונה, חוץ מאשר במספר מסלולים ספציפיים כמו טיס, חובלים ועתודה, היא קצונה שצומחת מהשורות. "אנחנו מגייסים את כולם בגלל חוק גיוס חובה, מלמדים אותם מה זה להיות חייל ואז נותנים להם להחליט אם הם רוצים להיות קצינים, ובמידה וכן – אנחנו נבדוק האם הם מתאימים לקצונה ונוציא את הטובים ביותר", מסבירה ראש ענף מיון במרכז מדעי ההתנהגות (ממד"ה) באגף כוח האדם, סא"ל ניצן הלפרן.

"אין עוד צבא בעולם בו יש תהליך יציאה לקצונה כמו בצה"ל". הנחת היסוד השנייה היא שמכיוון וקצין צריך לפקד על אנשים, הוא צריך להיות מעל הממוצע בקריטריונים ובנתונים שלו. מי שלא מתאים להיות קצין, עד כדי כך שפיקודו על אחרים יכול להוות סיכון לעצמו או למערכת - לא יהיה קצין. על מנת להוציא לקצונה רק את המועמדים שאופיים הוא המתאים ביותר, מפותח בממד"ה כלי מיון חדש שיבחן את החוסן הנפשי של מועמדים לקצונה.

הכלי, שנקרא "מבחן חוסן" יבדוק את היכולת של החיילים להתמודד עם קשיים ולחצים וייכנס ככלי מיון סטנדרטי בעוד כשנה. על המבחן עונים מועמדים לקצונה במהלך מבדקי הקצונה (מבד"ק) מזה כחצי שנה כפיילוט. "כשאנחנו מסתכלים על הקצינים הצעירים אנחנו מבינים שהם חדשים בתפקידים וזה מביא איתו אתגרים רבים. יש המון לחצים ודרישות בקפיצה מלהיות חייל למפקד, ונדרש מהקצין הצעיר לגלות אחריות וחוסן נפשי", מסביר ראש מדור קצונה ופיקוד בענף מיון של ממד"ה, רס"ן זאב איברסן.

"לוחם בחי"ר לדוגמא מפקד על כיתה של 10-12 אנשים וקופץ להיות מפקד מחלקה ופתאום אחראי על יותר מ30 אנשים. אנחנו מבינים שהלחצים גוברים, ואנחנו רוצים למצוא אנשים שיודעים להתמודד עם אותם לחצים". אחת מתכונות האישיות שנבדקת במבחן החוסן היא התמודדות פעילה בבעיות. זאת, מתוך מחשבה כי צה"ל מעדיף קצינים שמסוגלים להתמודד בצורה אקטיבית עם בעיות ולא נמנעים או חוששים מהן.

על מנת לבדוק את תוקף המבחן והאם הוא אכן מנבא כראוי את חוסן הקצינים לעתיד, נבדקים הממצאים במבחן אל מול מבחן מכין בה"ד 1 במגמת להב. "המכין של להב נעשה בדיוק כשהצוערים מגיעים לבה"ד 1, כשהם בשיא הלחץ ולא יודעים עדיין מי נגד מי, בשלב הזה הם ממלאים חוות דעת וסוציומטרי בתוך הצוות, ואכן ניתן לראות כי מבחן החוסן מנבא הצלחה במכין הראשוני", אומר רס"ן איברסן.

אסור לעשות טעויות

מבחן החוסן בו נבחנים המועמדים לקצונה בשלב המבד"ק הינו השלב האחרון באיסוף הנתונים שעושה הצבא לפני ההחלטה האם להוציא חייל לקצונה. על מנת להחליט האם חייל יצא לקצונה, צה"ל פיתח נתון שנקרא מתאם. כל החיילים בצבא מקבלים ציון מתאם הקובע אחד משלושה דברים: 0 – החייל אינו מתאים לקצונה, 1- החייל עומד ברף ויכול לצאת לקצונה, 2- החייל מעל הרף הממוצע ומומלץ שייצא לקצונה.

ציון המתאם הראשוני של כל חייל נקבע בתחנה הראשונה בה אוסף עליו הצבא נתונים, בלשכת הגיוס. "על פי הגדרות שקבע הצבא, חייל לא יוכל לצאת לקצונה במידה והקב"א והדפ"ר שלו נמוכים זה נקבע מתוך הבנה של הצבא שהוא רוצה את החיילים שהם מעל הממוצע בתור קצינים", מסבירה סא"ל הלפרן.

השלב הבא בו אוסף צה"ל נתונים על החייל שאולי יהיה מועמד לקצונה הינו בטירונות, בה ממלאים כל החיילים שאלון סוציומטרי על חבריהם למחלקה. "נותנים לחיילים לבחור מתוך המחלקה שלהם מי השלושה שהכי מתאימים לקצונה", היא מספרת. "החיילים יודעים יותר טוב מהמפקדים מי החיילים החזקים ובעלי היכולות הגבוהות יותר, ולכן אנחנו שואלים אותם".

בשלב הזה איסוף הנתונים על המועמד לקצונה מתפצל לשני מסלולים שונים: המסלול של המועמד לקצונה הקרבית, והמסלול של המועמד לקצונה העורפית. עבור המועמד הקרבי, יאספו וישוכללו נתונים נוספים מהקורסים שיעבור בהכשרותיו כגון קורס מ"כים או אימון מתקדם. עבור המועמד העורפי, הנתונים הבאים שיכנסו למערכת יהיו הציונים שיקבל במיון החיילי לפני מבדקי הקצונה שקיים במרבית החילות בצבא.

"ההחלטה ליציאה לקצונה של חיילים עורפיים מתבססת על מדדים שונים מההחלטה לגבי המועמד הקרבי. זאת מאחר ואיסוף הנתונים על חייל עורפי הוא שונה, וגם כי עבור הצבא, קריטי יותר לדעת האם חייל מסוגל לפקד על לוחמים בעת מלחמה – ולכן מושקע יותר מאמץ בניסיון להביא את המועמדים המתאימים ביותר לקצונה קרבית, ולא לעשות טעויות", מבהירה סא"ל הלפרן. "הקצינים האלו יצאו לקרב, הם יפקדו על לוחמים בשטח, הם יכולים להיות איתם לבד במצב של סכנת חיים ולכן משקיעים יותר במיון שלהם לקצונה".

המועמד הקרבי והמועמד העורפי לקצונה יפגשו שוב במבדקי הקצונה שהינם השלב האחרון שיקבע את ציון המתאם הסופי שלהם. עד כה, כל ציון שנאסף משוכלל אל תוך ציון המתאם ויכול להעלות או להוריד אותו, ובשלב האחרון בתהליך בו נקבע ציון המתאם הסופי. תחנת המבד"ק היא תחנה פסיכולוגית אישיותית, והבוחנים בה הם פסיכולוגים תעסוקתיים וקליניים שהתמחו בזיהוי הפרופיל המצופה ממועמד היוצא לקצונה.

"תחנת המבד"ק היא תחנה של כן או לא", מסבירה ראש ענף מיון בממד"ה. "אם המועמד מסוכן לעצמו או לסביבה – בתחנה הזאת עולים על זה. אם המפקדים לא הבינו לאורך הדרך שמשהו באישיות של מועמד עלול להביא אותו למצב של קריסה אם תהיה עליו אחריות כבדה ולחצים, המבחנים האלה יגלו לנו את זה". מבחן החוסן, שייכנס בקרוב כמדד ליציבות נפשית ומסוגלות להתמודדות עם לחצים של מועמדים לקצונה, יסייע בניפוי המועמדים שאכן לא יהיו יכולים לפקד או לשאת באחריות הדרושה מקצין ויחדדו את חוות הדעת של הפסיכולוגים והציונים שיינתנו למועמדים במבד"ק.

חזקים בכל

הערכות הניבוי לקצונה מוכיחות את עצמן כאפקטיביות. "מועמד שמקבל ציון ניבוי גבוה יותר, מקבל אחרי זה ציונים יותר גבוהים בבה"ד 1, וחוות דעת טובות יותר בשטח", מספרת סא"ל הלפרן. "עד כדי כך שאנחנו רואים". את דבריה מחזק רמ"ד קצונה ופיקוד, רס"ן זאב איברסן: "היום, כשעושים ועדה ומחליטים את מי להוציא לקורס קצינים, אנחנו משתדלים לבחור את אלו עם הנתונים הגבוהים ביותר, כי אנחנו כבר יודעים שיש להם איכויות שבולטות לאורך כל שירותם הצבאי. הם לא רק חזקים קוגניטיבית או אישיותית, הם חזקים בהכל".

לצד העובדה שצה"ל שם לעצמו למטרה להוציא לקצונה את הקומץ המובחר ביותר של חיילים משורותיו, מערכת המיון לקצונה נותנת הזדמנות שווה לחיילים שהנתונים שלהם לא בהכרח מצוינים. "חשוב לנו לאפשר אחוז מסוים של חריגי נתונים לצאת לקצונה", מסבירה סא"ל הלפרן. "לפי ההנחיות של אגף כוח האדם, עד עשרה אחוזים מהיוצאים לקורס קצינים מכל חיל יכולים להיות מועמדים שיש להם נתונים נמוכים יותר. זאת, מתוך הבנה שאנחנו מתעסקים עם אנשים ויכול להיות שיהיו כאלה שיתפספסו. אם ישנו מפקד שאומר שיש לו חייל בעל איכויות גבוהות ושהוא חושב שנפספס אותו אם הוא לא יהיה קצין אז אנחנו רוצים לתת לזה מקום".

בנוסף למתן ההזדמנות לחיילים בעלי נתונים נמוכים יותר, ישנן הקלות והתאמות לאוכלוסיות ייחודיות בצבא על מנת שניתן יהיה ליצור תמהיל מגוון ככל האפשר של קצינים בצה"ל. "המיון לקצונה הוא אחיד, אנחנו רוצים להעביר את כולם את אותה משוכה", אומרת סא"ל הלפרן. "בסוף זה לא משנה מאיפה אתה בא, יש לנו את פרופיל הקצין ואנחנו רוצים לראות שאתה מתאים לו. לצד זאת, אנחנו יודעים שיש לנו מדדים שונים שאולי פחות משקפים אוכלוסיות ייחודיות".

"בסוף", היא ממשיכה, "תמיד יהיו לי קבוצות ששונות מהותית, שכאשר אני בוחנת אותן על פי אותם מדדים זה בלתי אפשרי להשוות. כשנותנים לדג ופיל לטפס על עץ ואומרים שמי שמגיע למעלה הוא הטוב ביותר - זה לא מבחן רלוונטי לדג, ולא לפיל. אנחנו מבינים שיש פה פער ביכולת שלנו לאתר אותם ואנחנו צריכים להשתכלל באיך אנחנו מאתרים אותם, להוסיף מבחנים שיותר מותאמים להם".

המקומות שבהם הפער בא לידי ביטוי הם בעיקר במקומות שבודקים יכולות שכליות - מכיוון שהן מובנות על חינוך. "אם אמא של מועמד לא עשתה איתו פאזלים כשהוא היה ילד ועכשיו הוא יקבל צורות והוא יצטרך להגיד מה חסר, הוא לא יכול  להתמודד עם זה או להבין את זה. לכן אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לבדוק אצלו יכולות אחרות. אנחנו משתדלים לא להתייחס למשוכות קודמות שמועמד לא עבר כדי למנוע ממנו להיות קצין", מבהיר רס"ן איברסן.