מגילת זכויות החייל הנידון בהליך משמעתי

כלל ההפניות במסמך זה הן לפקודת מטכ"ל 33.0302 - דין משמעתי, אלא אם צוין אחרת.

1. זכויות החייל לפני תחילת ההליך המשמעתי

• הודעה מוקדמת: החייל זכאי לקבל הודעה על הגשת תלונה נגדו, תוכן התלונה, זכותו לעיין בחומר הראיות המצויות בידי קצין השיפוט (כולל טופס 630), וזכותו להביא עדים ולהציג ראיות מטעמון. יש לעדכן את החייל זמן סביר לפני הדיון שנקבע ובאופן שיאפשר לחייל להיערך אליו (סעיף 24א'-ד' לפקודה).
• מסגרת הזמנים: יש לקיים את ההליך המשמעתי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-22 ימים ממועד ביצוע העבירה או ממועד גילויה, לפי המאוחר מבניהם. יחד עם זאת, פרקליט צבאי רשאי לאשר את קיום ההליך במועד מאוחר יותר בשל טעמים מיוחדים ובלבד שטרם חלפו מעל 180 יום ממועד ביצוע או גילוי העבירה (סעיפים 51-52 לפקודה). יצוין כי לכלל זה חריגים עבור אנשי מילואים וכן עבור הליכים משמעתיים שמקורם בדו"ח מ"צ (סעיפים 45-48, 53 לפקודה).
• שמירה על פרטיות: מסדר הדין ייערך במקום המאפשר פרטיות לנידון ולעדים (סעיף 64 לפקודה). ההליך עצמו לא יהיה פומבי, למעט האנשים שהותרו לנכוח בהליך (סעיף 72 לפקודה).
• זמני קיום: מסדר הדין לא יתקיים בין השעות 6:00 בבוקר ועד 23:00 בערב, אך לא יערך שעתיים לפני או אחרי יום מנוחה (סעיפים 65-66 לפקודה).
• הופעה נאותה: כלל הנוכחים במסדר הדין יופיעו בלבוש תקני, אך במקרים מסוימים (הריון, מגבלה רפואית)  יוכלו להופיע בלבוש אזרחי (סעיפים 68, 71 לפקודה).
   
  2. זכויות החייל במהלך ההליך המשמעתי

א. פתיחת הדיון

• נוכחות חובה: כלל הדיון ייערך בנוכחות הנידון (סעיף 82 לפקודה).
  הקראת התלונה: קצין השיפוט יקריא בפני החייל את התלונה ויוודא שהבין אותה (סעיף 84 לפקודה).
• הגשת חוות דעת:  אם התלונה הוגשה בהוראת פרקליט צבאי – החייל יעודכן באשר לזכותו להגיש חוות דעת מטעמו, כולל חוות דעת של עו"ד או סנגור צבאי (סעיף 86, 291 לפקודה).
• ב. זכויות מהותיות בדיון
  בקשה להעברת הדיון: החייל רשאי לבקש שהדיון יועבר לקצין שיפוט אחר או לבית דין צבאי. העברה לבית דין צבאי תעשה רק כאשר הדיון הינו למול קצין שיפוט בכיר שדרגתו רס"ן ומעלה ותיעשה באמצעות טופס ייעודי המופיע ב-נספח ה' לפקודה (סעיפים 87-92 לפקודה).
• הזכות להשיב לאשמה: החייל ישאל האם הוא מודה או כופר באשמה, ואם כופר – האם מודה בעובדות מסוימות (סעיפים 95-97), יוער כי חייל שהודה בעבירה, קצין השיפוט יהיה חייל להרשיע אותו ולגזור את עונשו (סעיף 99 לפקודה).
  הזכות להביא עדים ולהציג ראיות: החייל רשאי לבקש לזמן עדים ולהציג ראיות להגנתו (סעיף 104 לפקודה).
• ראיות כתובות: אם החייל חלק על תוכן של עדות או ראיה בכתב, על קצין השיפוט לזמן עד שיכול להוכיח את תוכן או הראיה, אלא אם ניתן לברר את תוכן הראיה בדרך אחרת, ובלבד שהבירור יערך בפני החייל (סעיף 107 לפקודה).
   
  *סעיפים 113–114 מפרטים במהלך הדיון כיצד מיידעים את החייל על האפשרות להביא עדים ולהציג ראיות.
• הזכות לשאול עדים: החייל רשאי לשאול עדים, ישירות או באמצעות קצין השיפוט.
• הזכות לעיין בכל חומר הראיות: החייל זכאי לעיין בכל חומר הראיות, כולל עדויות בכתב (סעיף 108 לפקודה)
• הזכות לשאול עדים שאלות: החייל רשאי להציג שאלות לעדים שעדותם נשמעת בהליך (סעיף 109 לפקודה).
• הזכות להשמיע את דברו: לפני הכרעה באשמה, החייל זכאי להשמיע את דבר (סעיף 115 לפקודה).

ג. הכרעה ועונש

• הנמקה: קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו (הרשעה/זיכוי) ולרשום את העדויות והראיות שעליהן התבסס (סעיף 119 ו-125 לפקודה).
• הזכות להשמיע טיעונים לעונש: לפני קביעת העונש, החייל זכאי להשמיע את דבריו לעניין העונש (סעיף 124 לפקודה).
• הודעה על העונש: קצין השיפוט חייב להודיע לחייל מהו העונש שהוטל עליו (סעיף 126 לפקודה).
   
  3. זכויות החייל בסיום ההליך
• הודעה על זכויות:  קצין השיפוט יודיע לחייל על זכויותיו לאחר ההליך (סעיף 127 לפקודה):
• לקבל העתק מטופס 630 והפרוטוקול הנלווה, ככל שנרשם כזה. אף אם החייל סירב במעמד ההליך לקבל עותק, הוא יהיה זכאי לקבלו בכל עת (סעיף 218 לפקודה).
• להגיש ערר, כולל פירוט המועד והגורם אליו מוגש הערר.
• לבקש עיכוב ביצוע העונש.
• לבקש המתקת עונש בפני מי שהוסמך לכך .
• לפנות למדור הדין המשמעתי לבחינת ההליך.
   
  4. זכויות החייל בערר
• הזכות לערר: חייל שהוטל עליו עונש בדין משמעתי רשאי להגיש ערר בכתב תוך 3 ימים או 15 ימים אם ההליך נערך בהוראת פרקליט. בחישוב מניין הימים לא יספר יום מתן פסק הדין וכן ימי מנוחה. ניתן להגיש ערר אף בתום 3 ימים אך אז קצין השיפוט הממונה לא יהיה חייב לדון בו. לתשומת ליבכם כי בחישוב הימים, לא יספרו ימי מנוחה וחג וכן לא יספר היום שבו ניתן פסק הדין (סעיף 223 לפקודה). הערר יוגש למפקדו של קצין השיפוט דרך נגד היחידה, על גבי טופס הערר המופיע בנספח ז' לפקודה.
• היקף הערר: זכותו של חייל  לערער על אחד או יותר מהנושאים הבאים: ההרשעה, העונש, חיוב בפיצויים, או הפעלת עונש מותנה (סעיף 222 לפקודה).
• מועדי הדיון:  ערר יידון בהקדם ותוך 14 ימים מיום הגשתו. אולם, במקרים בהם מרצה החייל מחבוש – תוך 3 ימים או ריתוק – תוך 7 ימים (סעיף 230 לפקודה).
  הזכות להיות נוכח בדיון בערר: ניתן לדון בערר אף שלא בנוכחות החייל, ובלבד שקצין השיפוט הממונה לא יחמיר בעונש, כל עוד לא נתן לנידון להשמיע את דברו בפניו (סעיף 231 לפקודה).
• הזכות לעדכון והנמקה: החלטת קצין השיפוט הדן בערר תנומק ותירשם בטופס והחייל יעודכן בגינה הערר (סעיף 236-237 לפקודה) .
• הזכות לקבל העתק מהחלטת הערר: חייל יקבל העתק מהחלטת הערר (סעיף 237 לפקודה).
   
  5.  זכויות החייל בבקשת המתקה
• הזכות להגיש בקשה להמתקת עונש: החייל רשאי להגיש בקשה מנומקת בכתב למפקדו הישיר, שתועבר לגורם המוסמך, שהוא קצין בדרגת אלוף (ראש אכ"א או הרמטכ"ל) (סעיף 241 לפקודה). בקשת ההמתקה תכתב לפי נספח ח' לפקודה.
• דיון מהיר בבקשה: בקשת המתקה תדון בהקדם. אולם, במקרים בהם מרצה החייל מחבוש – תוך 7 ימים (סעיף 245 לפקודה).
   
  זכויות נוספות :
• שמירה על פרטיות: כל ההליך אינו פומבי, ורק הגורמים המפורטים רשאים להיות נוכחים.
• שמירה על זכויות נוספות: אין בהליך המשמעתי כדי לגרוע מזכויות אחרות המוקנות לחייל לפי חוק או פקודות הצבא.
• פיצוי לאחר זיכוי: חייל שזוכה לאחר שריצה עונש מחבוש או ריתוק, זכאי לפיצוי בדמות חופשה מיוחדת בתשלום והשבת שכר.
• אין העמדה לדין משמעתי פעמיים (סעיף 41 לפקודה)
• דין משמעתי ושפיטה (סעיף 42)
• דין משמעתי ומניעת חופשה (סעיף 43)
• עונש ירוצה מיד עם הטלתו, אלא אם עוכב כדין.
• עיכוב בגין תפוסה מלאה הוא עד עשרה ימים בלבד.
• משרתים שהם רופאים, משפטנים או חיילי חמ"ץ, ישפטו בפני קציני שיפוט כאמור בפקודה.
   *זו אינה לשון הפקודה המדויקת אך נקבע כי אם מועד הגשת הערר תם ביום מנוחה או חג, יראו את היום שלאחר מכן כיום האחרון.
  

*במקרה של סתירה בין האמור בפקודת הדין המשמעתי לבין האמור כאן, האמור בפקודה גובר.