להטעין טנק או לחבר מוצב לשמש - כך הצבא חוסך באנרגיה במקומות הלא צפויים

כשמדובר על חיסכון באנרגיה, קל לחשוב על לוחות סולאריים, נורות חסכוניות או ניסיון לצמצם את צריכת החשמל. אך לרוב בצבא, ובענף התייעלות אנרגטית באט"ל בפרט, החיסכון יכול להגיע גם למקומות לא צפויים בכלל: החל בייעול השימוש הדלק בטנקים ובסטי"לים או הפעלת גנרטורים הממוקמים במוצבים, וגם מעבר לשטח הארץ.

"העבודה מתחילה בזיהוי המקומות שבהם אפשר לעשות דברים אחרת", פותח ע"צ שחר מסעוד, הרע"ן, ולמעשה מציג את שיטת המחשבה של הענף כולו, "אנחנו בוחנים כל הזמן איך אפשר להוריד את ההוצאות בתחום האנרגיה, לצמצם את התלות בדלק ולמצוא פתרונות שמתאימים גם בתנאים מורכבים בשטח. כל זה - מבלי לפגוע בפעילות הצבאית".

הפתרונות שהענף מקדם מגיעים ממגוון תחומים, הנה שלושה פיתוחים שממחישים איך זה נראה בשטח.

לחבר טנק וסטי"ל לחשמל

בין תמרון לפעילות מבצעית של צק"ח כזה או אחר, הטנק שלרשות הכוחות לרוב נשאר עומד. כך גם הסטי"ל שעוגן בנמל, בזמן ששייטת 3 בהפוגה. אלו שני כלים שונים לגמרי, אבל בשניהם יש מערכות שצריכות להמשיך לפעול גם כשהכלי עצמו לא נמצא בתנועה. 

אז במקום להפעיל מנוע ולצרוך סולר כדי לספק להן חשמל, בצבא פותחו מספר פתרונות המאפשרים לחבר אותם למקור חשמל חיצוני. אפשר להפעיל את המערכות הנדרשות לאימון סטטי בטנק באמצעות חיבור לחשמל, בלי להשאיר את המנוע פועל ברציפות. 

בשורה התחתונה - מצמצמים את צריכת הסולר, את שעות המנוע ואת הבלאי שנוצר מהפעלתו. "זה אולי נשמע כמו שינוי קטן", מסביר הרע"ן, "אבל כשמדובר בכלים שמשתתפים באימונים לאורך זמן, גם לאופן שבו מפעילים אותם יש משמעות".

גם בזרוע הים קודם פתרון המבוסס על אותו עיקרון. כאמור, בזמן שסטי"ל עוגן ברציף, המערכות שלו עדיין זקוקות לאספקת חשמל. לשם כך הוקמה תשתית המאפשרת לחבר את הספינות לחשמל מהחוף, במקום להפעיל את הגנרטורים שעל הספינה, כדי לספק את החשמל הנדרש בזמן העגינה.

"בשני המקרים, המטרה היא לא לשנות את אופן הפעילות של הכלים, אלא למצוא דרך יעילה יותר לספק להם את האנרגיה שהם צריכים", מפרטת רס"ן מיטל גרשקוביץ, רמ"ד טכנולוגיות אנרגיה בענף, "במקום להפעיל מנוע או גנרטור בכל פעם שנדרשת אספקת חשמל, משתמשים בתשתית חיצונית כשאפשר - וכך מצמצמים את צריכת הדלק ואת הבלאי".

להטעין מוצב שלם ע"י לוח סולארי

מי שלא משרת במוצבים מרוחקים ומבודדים, כנראה שלא יודע כי אספקת החשמל נובעת מגנרטור שפועל מסביב לשעון וצורך סולר בכמויות גדולות. אבל מה קורה כשלא חייבים להפעיל אותו כל הזמן? כאן נכנס לתמונה הגנרטור ההיברידי, שפותח בשיתוף פעולה של הענף עם החט"ל.

במהלך היום, הפאנלים הסולאריים שנמצאים לידו מייצרים חשמל, והאנרגיה העודפת נאגרת בסוללות לשימוש בהמשך. הגנרטור נכנס לפעולה כשצריך להשלים את אספקת החשמל, במקום לעבוד ברציפות לאורך כל היממה. "במוצבים בהם הותקנה המערכת, השינוי כבר ניכר: הגנרטור, שפעל קודם 24 שעות ביממה, עובד כיום כשעה עד שעתיים בלבד - גם במוצבים הנמצאים מחוץ לשטח הארץ", מגולל הרע"ן.

נסיעת פטרול בבסיס, גרסת 2026

דרך נוספת לצמצום צריכת הדלק, ברוב העולם ועכשיו גם בצבא, היא המעבר לרכבים חשמליים. במקום להסתמך על דלק לצורך נסיעות פטרול בבסיסים, המעבר להנעה חשמלית מאפשר להשתמש במקור אנרגיה זול יותר ולצמצם את ההוצאות הנלוות לאחזקת כלי הרכב. לשם כך, ובסיוע אגף ההנדסה והבינוי ומרחבי הבינוי בפיקודים השונים הותקנו עד כה בבסיסים שונים כ-330 עמדות טעינה חשמליות, שנועדו לאפשר את השימוש ברכבים אלו.

במקביל, מתוכנן להכניס לשימוש כ-80 רכבי ביטחון חשמליים, כחלק מהצעדים להטמעת ההנעה החשמלית. "לצד החיסכון הצפוי בדלק ובהוצאות התפעול, הרחבת התשתית מאפשרת להכין את הקרקע לשימוש נרחב יותר ברכבים חשמליים בהמשך", מוסיף הרע"ן.

"אני יכול לכבות את המזגן וזהו, נחסוך. אבל העניין הוא לחסוך כשאתה לא מדרדר את התנאים. להפך, במקרה שלנו אנחנו משפרים את התנאים", מדגיש שחר. מבחינתו, המבחן האמיתי של התייעלות אנרגטית הוא לא רק כמה כסף נחסך, אלא איך עושים את זה בלי לפגוע במי שמשתמש בתשתיות האלה מדי יום.

הגישה הזאת באה לידי ביטוי גם בפרויקטים שנראים קטנים לכאורה: תאורה תקינה במקום מנורה מהבהבת או מים חמים שזמינים לחיילים. "אלה לא רק סעיפים בחשבון ההוצאות, אלא תנאים שמשפיעים על שגרת השירות ועל היכולת של היחידות להמשיך לתפקד, וכל זה בסיוע של היחידות בקצה שרוצות גם באותה המטרה".

"ברגע שאנחנו מבזבזים אנרגיה שלא לצורך, אנחנו שורפים כסף שיכולנו להשתמש בו לדברים אחרים", הוא ממשיך, "בסופו של דבר, החיסכון נמדד לא רק בליטרים של סולר או בקילוואטים של חשמל, אלא גם במשאבים שמתפנים לצרכים אחרים של הצבא - ובתנאים שממשיכים להשתפר עבור המשרתים".